תכנון מבוזר (כלכלה)

תכנון מבוזר בכלכלה, הוא סוג של כלכלה מתוכננת שבה ההשקעה והחלוקה של המשאבים נעשית בהתאם לתוכנית שנבנית בתיאום רחב בין קבוצות שונות. לרוב, מוצב התכנון המבוזר בניגוד הן לתכנון הריכוזי בסגנון ברית המועצות, בו נאסף כלל המידע הכלכלי בחברה, ונקבעת חלוקת המשאבים בידי גוף ריכוזי אחד, והן בניגוד לתכנון הקפיטליסטי בידי השוק. תכנון מבוזר יכול להתרחש הן בכלכלה מעורבת, והן בכלכלה פוסט-קפיטליסטית.

לרוב, שיטות של תכנון מבוזר מתבססות במידה כזו או אחרת על דמוקרטיה השתתפותית בכלכלה ובעסקים עצמם, כלומר, דמוקרטיה תעשייתית. ישנן שיטות שגם מתבססות על מודלים ממוחשבים של תכנון דמוקרטי של הכלכלה ותיאום בין מיזמים כלכליים, ואלו לרוב מוצעים בידי מדעני-מחשבים וכלכלנים רדיקאלים.

תכנון מבוזר של הכלכלה מוצע כבסיס לסוציאליזם, ותומכים בו רבים מקרב הסוציאליזם הדמוקרטי, קומוניסטים של מועצות ואנרכיסטים, שלא תומכים בסוציאליזם שוק, ודוחים גם את הכלכלה הריכוזית שאפיינה את ברית המועצות. בנוסף לזרמים אלו שהחלו להתפתח במאה ה-19, ניתן לראות גם זרמים שמכונים סוציאליזם של המאה ה-21, כמו הEZLN, התנועה לקואופרטיבים בקובה שזכתה לליגליזציה כתוצאה ממשאל העם על החוקה שהתרחש בה ב-2019, הקואופרטיבים בוונצואלה ובוליביה ומדינות כמו וייטנאם ולאוס.

רבים מציבים את התכנון המבוזר כפתרון לבעיית החישוב הכלכלית, מאחר שנטען כי התכנון המבוזר מאפשר שיטה שמווסתת את עצמה בהתאם לצורכי חבריה, דבר שמכירים בו אפילו חלק מהכלכלנים האוסטרים שהעלו את בעיית החישוב הכלכלי.[1]

מודלים כלכליים

עריכה

שיטות אנרכיסטיות

עריכה

מאז המאה ה-19, הוגים אנרכיסטים מציעים מודלים שונים לתכנון מבוזר של הכלכלה. ההוגה האנרכיסט פיוטר קרופוטקין מציע מודל על-פיו במהלך המהפכה, יוקמו ארגונים התנדבותיים שיבדקו את החסרים החברתיים בדיור, מזון וכדומה, ויביאו את המידע לאסיפות מקומיות ומקומות העבודה. כך כל אזור יוכל להחליט באופן מושכל מה לייצר.[2] המודל שמוצע לרוב בידי אנרכיסטים הוא מודל קונפדרטיבי, בו החלטות מתקיימות ברמה המקומית בידי אסיפות מקומיות, וברמה אזורית בידי סבבי החלטות בין האסיפות המקומיות, ששולחות נציגים לאסיפות אזוריות.

מודלים ממוחשבים

עריכה

הוצעו מספר הצעות במהלך השנים לתכנון כלכלה סוציאליסטית באופן מבוזר באמצעות מחשבים. הכלכלן הפולני אוסקר לאנג' טען כי למחשב יכולת חישובית עדיפה על פני זו של השוק, ובאפשרותו לפתור באופן מוצלח יותר את הנוסחאות הדרושות לחלוקה אפקטיבית של המשאבים החברתיים.

נעשו ניסיונות ליישום שיטה שכזאת; ניסיון בולט הוא זה שנעשה תחת סלבדור איינדה, בו הוקמה רשת מחשוב שנועדה לאפשר ביזור של התכנון הכלכלי על-פי יחידות ייצור ומיקום גאוגרפי.

דוגמאות

עריכה

תכנון מבוזר של הכלכלה בקרלה (הודו)

עריכה

תכנון מבוזר של הכלכלה מיושם ברמות שונות במספר מדינות בהודו, ובאופן המשמעותי ביותר במדינה קרלה. בכפרים ובקהילות השונות בקרלה מתקיימות אסיפות תושבים, בהן התושבים מחליטים על צורכיהם ורצונותיהם. המידע הזה מועבר לסוכנויות ממשלתיות שמתכננות את הכלכלה בהתאם.

תכנון שיתופי קהילתי

עריכה

האו"ם מפתח מיזמים מקומיים שמעודדים תכנון השתתפותי של המרחב האורבני בידי התושבים. חברי המיזמים משתתפים באופן ישיר בתכנון המרחב העירוני בו הם חיים.

תכנון מבוזר של הכלכלה הוא מרכיב מהותי בכלכלה אנרכיסטית וסוציאליסטית. שיטות תכנון מבוזר שונות כוללות כלכלה השתתפותית, דמוקרטיה כלכלית ודמוקרטיה תעשייתית. לרוב תומכים בגישות אלו אנרכיסטים וסוציאליסטים חירותנים, מזרמים שונים של הסוציאליזם החירותני כגון סוציאליסטים של גילדות, אנרכו-קומוניסטים ומרקסיסטים חירותנים. במהלך המהפכה הספרדית, אזורים מסוימים בספרד, כמו קטלוניה המהפכנית, שבהם ההשפעה של ארגונים אנרכיסטים כמו הCNT וסוציאליסטים כמו הUGT הייתה חזקה במיוחד, ובמיוחד באזורים הכפריים ובברצלונה, נוהלו באמצעות תכנון מבוזר של הכלכלה, בשיטה שדומה לזו שהציע האנרכו סינדיקאליסט דיאגו אבד דה סנטיליין, בספרו "לאחר המהפכה".

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Nature and History of the Problem", pp. 1-40, Collectivist Economic Planning, F.A von Hayek (ed.),p. 17, p. 36 and p. 19
  2. ^ כיבוש הלחם