תל אנפה
תֵּל אֲנָפָה (בערבית: תל אל־אח'דר – "התל הירוק") הוא תל ארכאולוגי בצפון־מזרח עמק החולה, על גדת נחל קליל מצפון־מערב לקיבוץ שמיר. גובהו 90 מטרים מעל פני הים, כ־10 מטרים מעל פני המישור סביבו. בראש התל ובשוליו צומחים עצי אלה אטלנטית, ובחורף הוא מתכסה בפריחת נרקיס מצוי, ומכונה בשל כך "גבעת הנרקיסים" בפי תושבי האזור. התל הוא שמורת טבע ששטחה כ־20 דונם.
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 33°10′38″N 35°38′41″E / 33.17716389°N 35.64469444°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   תל אנפה | |
  | |
החפירות הארכאולוגיות באתר
עריכהבתל נמצאו שרידים מן התקופה הכלכוליתית, ושרידי יישוב מתקופת הברונזה, התקופה הפרסית וההלניסטית. חשיבותו של היישוב נבעה ממיקומו בסמוך לנתיב הסחר העובר בבקעת החולה והדרך המובילה מדמשק לצור.
בעקבות סקר ארכאולוגי שבוצע במקום, התקיימו תשע עונות חפירה בשתי סדרות, בשנים 1973–1968 מטעם אוניברסיטת מיסורי ובשנים 1981–1978 מטעם אוניברסיטת מישיגן. שתי החפירות נוהלו על ידי ס"ש ויינברג.
על פי הממצאים הארכאולוגיים, תל אנפה היה מיושב כמעט ברציפות החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד למאה ה־1 לספירה. נראה שהיישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה ההלניסטית המאוחרת, אז שימש התל אקרופוליס של עיר גדולה שהשתרעה במישור סביבו והיישוב מילא תפקיד פעיל בסחר הבינלאומי ברחבי הממלכה הסלווקית. בתל נמצאו השפעות פיניקיות רבות.[1][2] קטע של חומת העיר נחשף בעת חפירת בריכת דגים בתחילת שנות ה־70.
בחפירה התגלו גם שרידים של בניין גדול ומפואר מהתקופה ההלניסטית המאוחרת. בניין זה היה שייך למשפחה עשירה ונתגלו בו עיטורי זהב, כסף, פסיפס, עיטורי קיר מכוירים (סטוקו), כלי חרס וזכוכית רבים, צלמיות ומטבעות. כלי החרס והמטבעות הובאו מאסיה הקטנה ומערי יוון.
על פי העדויות ניטש היישוב בתחילת המאה ה־1 לפנה"ס, כנראה בעקבות התפוררות הממלכה הסלווקית. ממצאים שנתגלו באתר, שמקורם ברודוס, עשויים להצביע על כך שחורבן העיר חל בשנת 80 לפנה"ס לערך, כלומר, היא נכבשה ככל הנראה על ידי אלכסנדר ינאי.[3]
האתר נושב מחדש במאה ה־1 לספירה, כנראה כחלק מתנופת ההתיישבות של הורדוס פיליפוס, אשר בירתו הייתה בקיסריה פיליפי הסמוכה (היא בניאס של ימינו). בסוף המאה ה־1 ניטש האתר בשנית ולא נושב עוד.
במורדות הגולן בסמוך לתל התגלה מספר רב של דולמנים מהאלף ה־3 לפנה"ס.
לקריאה נוספת
עריכה- אלימלך הורביץ, צפון עמק החולה, נופים ואתרים, הוצאת משרד הביטחון.
- אנפה, תל, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 1, עמ' 46–42.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שמורת תל אנפה – מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- פרקים מתוך דו"חות ארכאולוגים של תל אנפה, באתר של אנדראה ברלין. (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Andrea M. Berlin, Archaeological Sources for the History of Palestine: Between Large Forces: Palestine in the Hellenistic Period, The Biblical Archaeologist 60, 1997, עמ' 14, 25, 27, 30 doi: 10.2307/3210581 (ראו גישה חופשית)
- ^ איאן שטרן, שמואל וולף, תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ל"ג, 2018, עמ' 234
- ^ מנחם שטרן, "יהודה ושכנותיה בימי אלכסנדר ינאי", בתוך: אוריאל רפפורט וישראל רונן (עורכים), מדינת החשמונאים, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 378, הערה 107.
