תל חסי
תל חָסִי (בערבית: תַל אל-חַסִי) הוא תל עתיק באזור השפלה הממוקם על גדות נחל שקמה, כ-10 ק"מ מדרום לקריית גת.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
25 אקר  |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
פלינדרס פיטרי, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°32′52″N 34°43′49″E / 31.5477°N 34.7302°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תל חסי | |
  | |
בעיית זיהוי התל
עריכהזיהוי התל אינו ברור. קלוד קונדר הציע לזהות את התל עם העיר "לכיש" המופיעה במקרא. פלינדרס פיטרי קיבל זיהוי זה בגלל קרבת התל לחורבת "אום ליקיס". לבסוף זוהתה לכיש עם תל אֶ דֻוֵיר. ויליאם אולברייט הציע לזהות את התל עם "עגלון", אולם לא נמצא כל ממצא בשטח המאשר או סותר זיהוי זה.
ארכאולוגיה
עריכההחפירות הארכאולוגיות הראשונות נערכו באתר ב-1890 על ידי סר פלינדרס פיטרי מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. חפירות אלה היו החפירות הארכאולוגיות המדעיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל[1]. פיטרי חפר במקום, מאחר שסבר לפני החפירות כי מדובר בלכיש העתיקה. פטרי חשף חומת לבני בוץ עבה מאוד, חפר 79 בורות בדיקה, וקבע שהשרידים שייכים לשלב הקדום ביותר של האתר. הוא תיארך אותם לשנת 1700 לפנה"ס.
בשנת 1891 חפר פרדריק בליס בחלקו הצפוני-מזרחי של האתר, הוא המשיך את החפירות של פטרי שחזר לחפור במצרים. בליס מצא חומת לבני בוץ ומגדל הקשור לחומה. הוא מצא מכתב מהמאה ה-14 לפנה"ס שנרשם על גבי חרסים בכתב היתדות אשר דומה מאוד לכתב פרוטו-סינאי ובהם מופיעה המילה בלע. בנוסף גילה מכתב בכתב יתדות שהוכנס לקורפוס מכתבי אל-עמרנה על ידי קנוטסון לספרו כמכתב א"ע 333[2]. החפירות הראו שהיישוב בעיר התחתית שייך לתקופת הברונזה הקדומה. בליס הסיר כמעט שליש מהאקרופוליס והגדיר 11 שכבות יישוב אותן חילק לשמונה "ערים"[3]. בנוסף מצא בליס בית קברות וקבע שקברים אלה הם בני 200–300 שנים. אחד הממצאים החשובים בחפירת בליס היה מבנה בנוי היטב אשר תוכנן בסימטריות רבה. המבנה הוגדר כמבנה ציבור ומשתייך לאדריכלות של "בתי מושל" אשר כמוה נמצאו גם בתל גמה ובתל אל-פארעה (דרום). המבנה תוארך על ידו למאה ה-14 לפנה"ס תקופת הברונזה המאוחרת. הבניין הוקם על שכבת אפר אשר ציינה את חורבן השכבה הקודמת. הבניין היה בגודל של 18X18 מטר, קירותיו ניבנו ללא יסודות בעובי של 1.5 מטר בממוצע. המבנה כלל אולם או חצר מרכזית.
ב-1970 חודשו החפירות בתל על ידי בתי הספר האמריקאים לחקר המזרח. עד שנת 1983 נערכו שמונה עונות חפירה. במסגרת החפירה נפתחו שטחים חדשים ממערב ומדרום לתעלה שחפר בליס, וכן לאורך המדרון הדרומי של האקרופוליס. משלחת זאת הצליחה להגדיר רצף יישובי מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית. המשלחת תיארכה את הקברים שמצא בליס לשנים 1600–1800 מהתקופה העות'מאנית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור,2003.
- כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000.
- ולרי מ' פרגו, "חסי, תל", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, כרך ב' ע' 519–523 בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, 1992
- אליעזר ארן, "האדריכלות של "בתי מושל" מצריים מתקופת הממלכה החדשה בארץ-ישראל", ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, י"ח, תשמ"ה.
- יהודה דגן, "פיטרי, תל חסי וזיהויה של לכיש: לתולדותיה של סוגיה גאוגרפית היסטורית", ארכאולוגיה, ביטאון אגודת הארכאולוגים בישראל, 3, 1992
קישורים חיצוניים
עריכה |
תל חסי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- דיווח על חפירות פיטרי באתר הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF)
- מידע על אתר תל חסי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
עריכה- ^ שפי גבאי, המדור הארכיאולוגי של מוזיאון ישראל, דבר, 4 ביוני 1965
- ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ', עמ' 14
- ^ גנזי קדמוניות, הצפירה, 19 בדצמבר 1901