תעופה כללית
שימוש אזרחי במטוסים שאינו לטיסות מסחריות
תעופה כללית (באנגלית: General aviation או GA) הוא אחד משני הענפים העיקריים של תחום התעופה האזרחית והוא מוגדר באופן שיורי ככלל התעופה האזרחית למעט טיסות נוסעים ומטען מסחריות, בין בקווים סדירים ובין בטיסות שכר.
ניתן לחלק את התעופה הכללית לשלושה ענפים עיקריים:
- הענף המסחרי – ריסוס חקלאי, צילום אווירי, טיסות רומנטיות, טיסות כיף בתשלום, טיסות הצנחה, הטסת חולים (אמבולנס אווירי) ודיווחי תנועה לרשתות רדיו וטלוויזיה.
- הענף הפרטי – טיסות חובבי תעופה, טיסות ראווה (אירובטיקה), טיסות לימוד לרישיון טיס או לצורך תארים מתקדמים בתעופה כגון רישיון מסחרי, הגדר מכשירים, תחרויות טיס שנערכות על ידי חובבי תעופה וטיסות ליעדים קרובים (כמו טיסות מישראל לטורקיה, קפריסין, יוון, ירדן, וכו').
- הענף הציבורי-ממשלתי – משימות שיטור, כיבוי שריפות, השגת מודיעין, זריעת עננים להורדת גשם והטסת אנשי מדינה בכירים.
כלי טיס בענף
עריכה- מטוסי נוסעים קלים – מדובר על-פי-רוב במטוסים בעלי 2–4 מושבים ומדחף פסיעה קבועה, המוגבלים יותר בזמן השהייה באוויר ובגובה הטיסה המרבי (בדרך-כלל 10,000 רגל). בחלק מהמטוסים הקלים מותקנת מערכת דיחוס המאפשרת טיסה בגובה רב יותר באמצעות אספקת חמצן ובקרת לחץ האוויר בפנים המטוס. במטוסים אחרים, יש וניתן להיעזר במיכל חמצן אישי המתחבר לאף בעזרת מסכה, בעת טיסה בגובה רב.
- מטוסי ריסוס – בחקלאות מתקדמת נצרכים לעיתים שירותי ריסוס אווירי באמצעות מטוס קל. הריסוס האווירי מאפשר לרסס שדות גדולים מאוד שהריסוס הקרקעי בהם בלתי אפשרי או בלתי כלכלי, וכן להגיב במהירות רבה להופעת מחלות בשדות. בישראל פועלות שתי חברות לריסוס אווירי: "כים ניר" ו"תל"מ", אשר בבעלותן מספר מטוסי ריסוס, ומספר מנחתים (חלקם ייעודיים לענף).
- מטוסי ומסוקי כיבוי – הם אמצעי לחימה בשרפות יער. כלי הטיס נושאים עמם כימיקלים, כגון מים, קצף, ותקרישים או חומרים מעכבי בעירה אחרים אשר פותחו במיוחד למטרה זו. שימוש בכלי טיס ייעודי לכיבוי שריפות יער רחבות היקף קיים מאז שנת 1953, וזו הדרך היעילה ביותר, פעמים אף היחידה, לנשיאה ופיזור של חומרי כיבוי בתנאי שטח נרחבים וקשים.
- מטוסי צילום – מדובר בדרך כלל במטוסים קלים שהורכבה בהם מערכת צילום המאפשרת צילום בזמן אמת, וברמת הפרדה גבוהה על ידי הטייס או מפעיל אחר.
- מסוקים – מסוקים משמשים בתעופה הכללית למשימות הדרכה ולימוד טיס, צילום, הטסת נוסעים ואף פינוי בהיטס של פצועים ונפגעים. ישנן שתי קטגוריות עיקריות: מסוקי בוכנה ומסוקי טורבינה (סילון). בגלל מחירם הנמוך יחסית משמשים מסוקי הבוכנה בעיקר להדרכה וללימוד טיסה, בעוד שמסוקי הטורבינה משמשים להטסת נוסעים, לעבודות תחזוקה בחברת חשמל ולפינוי רפואי בהיטס.
סוגי רישיונות טיס בתעופה כללית
עריכה- טייס פרטי – (private pilot) – מאפשר טיסה פרטית בתנאי טיסת ראיה.
- הגדר מכשירים – (IFR – instrument flight rating) – מאפשר טיסה בתנאי טיסת מכשירים (לילה, ראות מוגבלת, ערפל וכו').
- הגדר רב מנועי – (multi engine rating) – מאפשר הטסת מטוס בעל יותר ממנוע אחד.
- טייס מסחרי – (commercial pilot) – מאפשר הטסת מטוס בטיסה מסחרית כגון: הטסת נוסעים בשכר, צילום, סיור וכדומה.
שדות תעופה לתעופה כללית בישראל
עריכה- שדה התעופה הרצליה (לתעופה כללית).
- מנחת מגידו (לאז"מ, תעופה כללית ולדאונים).
- מנחת פיק (לתעופה כללית, גיבוי לחיל האוויר ולניסויי מזל"טים)
- שדה התעופה חיפה (לתעופה פנים ארצית, לתעופה בינלאומית ולתעופה כללית)
- שדה התעופה ראש פינה הסמוך למחניים (לאז"מ, לתעופה כללית, לצניחה חופשית ולדאונים).
- מנחת שדה תימן הסמוך לבאר שבע (לאז"מ, לתעופה כללית, לצניחה חופשית ולדאונים).
- מנחת מצדה הסמוך למצדה (לאז"מ, לתעופה כללית, ולצניחה חופשית).
