1906 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1906.
אסטרונומיה
עריכה- מקס וולף מגלה את אכילס 588 האסטרואיד הטרויאני הראשון.
ארכאולוגיה
עריכהגאוגרפיה
עריכה- ניסיון של רוברט פירי להגיע לקוטב הצפוני לא צלח.
- תחילת פעילות של משלחת דנית לחקר חופי גרינלנד.
- ניסיון ראשון להגיע לקוטב הצפוני באמצעות ספינת אוויר "אמריקה".
גאולוגיה
עריכה- 18 באפריל – רעידת האדמה בסן פרנסיסקו (1906) החריבה את העיר.
- ריצ'רד אולדהם (Richard Dixon Oldham), גאולוג אירי, מוכיח שלכדור הארץ יש ליבה מותכת.
טכנולוגיה
עריכה- סיום בניית בניין רויאל ויקטוריה הוספיטל בבלפסט - הבניין הראשון בעולם שמשלב מיזוג אוויר.
- בניית ג'ירוקומפס ראשון.
- הרמן הולרית' המציא לוח תקעים במודל I שאפשר למכונת הטבולציה לבצע מטלות שונות ללא צורך לבנות את המכונה כל פעם מחדש.
- המצאת שפופרת ריק על ידי לי דה פורסט.
- 10 בפברואר – השקת אוניית קרב אה"מ דרדנוט.
- 10 במאי – פתיחת מנהרת סימפלון. מנהרה באורך של כ-19.7 ק"מ מתחת להרי האלפים.
- 18 באוקטובר – הממציא הגרמני ארתור קורן (Arthur Korn) הצליח להעביר תמונה למרחק של 1800 ק"מ באמצעות פוטוטלגרף.
- 5 בדצמבר – פתיחת הרכבת התחתית של המבורג (Hamburg S-Bahn).
- 24 בדצמבר – שידור רדיו ראשון שכולל קול ומוזיקה על ידי רג'ינלד פסנדן (Reginald Fessenden).
תעופה
עריכה- 17 בינואר – טיסה מוצלחת ראשונה של צפלין.
- 5 במרץ – מטוס של טראיאן וויה (Traian Vuia) ביצע את הטיסה הראשונה.
- 18 במרץ – טראיאן וויה (Traian Vuia), טיסה ראשונה עם המראה ללא עזרת רוח.
- 13 בספטמבר – טיסה ראשונה של אלברטו סנטוס דימון.
- 9 באוקטובר – צפלין מדגם LZ3 מבצע טיסה באורך של 97 ק"מ תוך שעתיים.
- 13 בנובמבר – אלברטו סנטוס דימון מבצע טיסה שנחשבת לטיסה ראשונה באירופה שקיבלה הוכחה במסמכים.
כימיה
עריכה- מיכאיל צבט, בוטניקאי רוסי, משתמש לראשונה במונח כרומטוגרפיה לכינוי שיטת הפרדה של חמרים אורגניים שפיתח, תוך הדגמה שהכלורופיל אינו תרכובת כימית אחת.
מתמטיקה
עריכה- תחילת פיתוח שרשרת מרקוב על ידי המתמטיקאי הרוסי אנדריי מרקוב.
פיזיקה
עריכה- ולטר נרנסט מנסח את החוק השלישי של התרמודינמיקה.
- צ'ארלס גלובר ברקלה מבצע מחקרים בתחום קרני רנטגן ומצליח למצוא באמצעות פיזורן את מספר האלקטרונים באטום של פחמן.
רפואה
עריכה
פרדריק גואולנד הופקינס - בלה שיק (Béla Schick), רופא הונגרי, משתמש לראשונה במילה אלרגיה.
- גילוי מנגנון התפתחות של קדחת דנגי בעזרת יתושים.
פרסי נובל
עריכה
- פרס נובל לפיזיקה – ג'וזף ג'ון תומסון, פיזיקאי אנגלי, "בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים".
- פרס נובל לכימיה – אנרי מואסאן, כימאי יהודי-צרפתי, על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – קמילו גולג'י וסנטיאגו רמון אי קחאל, מדענים איטלקים, על מחקר על מערכת העצבים.
נולדו
עריכה- 11 בינואר – אלברט הופמן, כימאי שווייצרי, ממציא ה-LSD.
- 4 בפברואר – קלייד טומבו, אסטרונום אמריקאי, גילה את פלוטו.
- 8 בפברואר – צ'סטר קרלסון, ממציא מכונת צילום (נפטר ב-1968).
- 18 בפברואר – האנס אספרגר, רופא ילדים אוסטרי, על שמו קרויה תסמונת אספרגר.
- 31 במרץ – שינאיצ'ירו טומונאגה, פיזיקאי יפני שתרם להתפתחות האלקטרודינמיקה הקוונטית, חתן פרס נובל לפיזיקה (1965) על חלקו במחר זה (נפטר ב-1979).
- 28 באפריל – קורט גדל, לוגיקן אוסטרי.
- 2 ביולי – הנס בתה, פיזיקאי גרמני-אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה.
- 19 באוגוסט – פילו פרנסוורת' (Philo Farnsworth), ממציא אמריקאי, בונה הטלוויזיה האלקטרונית ראשונה.
- 4 בספטמבר – מקס דלבריק, ביופיזיקאי גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל.
- 5 בנובמבר – פרד לורנס וויפל (Fred Lawrence Whipple), אסטרונום אמריקאי.
- 18 בנובמבר – ג'ורג' ואלד, מדען יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
- 9 בדצמבר – גרייס הופר, מדענית מחשב אמריקנית.
- 25 בדצמבר – ארנסט רוסקה, פיזיקאי גרמני, מתכנן מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון, חתן פרס נובל לפיזיקה.
נפטרו
עריכה
- 13 בינואר – אלכסנדר סטפנוביץ' פופוב, פיזיקאי רוסי, הדגים את השימוש המעשי בגלי רדיו, אך לא רשם פטנט על המצאתו.
- 27 בפברואר – סמואל לנגלי, פיזיקאי ואסטרונום אמריקאי.
- 8 במרץ – הנרי בייקר טריסטראם, אורניתולוג אנגלי.
- 19 באפריל – פייר קירי, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל.
- 5 ביולי – פול דרודה (Paul Drude), פיזיקאי גרמני.
- 5 בספטמבר – לודוויג בולצמן, פיזיקאי אוסטרי המוכר בעיקר כאבי המכניקה הסטטיסטית.
קישורים חיצוניים
עריכה