2048 (ספר)
2048 הוא ספר מאת דוד פסיג, פרופסור לחקר העתיד. יצא לאור בישראל בשנת 2010. הספר מציג מבוא מקיף למתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית", מתודולוגיה לחיזוי מגמות ביחסים בינלאומיים. העיקרון שעומד בבסיס מתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית", טוען שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי. כמו כן מוצגים בספר עשרות תחזיות עתידיות בתחומי היחסים הבינלאומיים, הדמוגרפיה והטכנולוגיה[1].
מידע כללי | |
---|---|
מאת | דוד פסיג |
שפת המקור | עברית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 2010 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת ידיעות אחרונות |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 978-965-545-114-6 |
הספרייה הלאומית | 002720398 |
הספר יצא בתרגום לאנגלית בינואר 2013, ונכתבה לו גרסה טורקית שיצאה לאור ב-2011 בשם "2050" (בטורקית: 2050: IKI BIN ELLI).
מבנה הספר
עריכה- חלק ראשון: תיאור מתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית", שעומדת בבסיס התחזיות המוצגות בספר.
- חלק שני: ממגמות דמוגרפיות וטכנולוגיות במאה ה-21, והשפעתם על מערך היחסים הבינלאומיים.
- חלק שלישי: מתאר את הסכסוכים בין המעצמות המרכזיות במאה ה-21: ארצות הברית, רוסיה, יפן וטורקיה.
- חלק רביעי: מתאר את הגאופוליטיקה המזרח-תיכונית במאה ה-21.
- חלק חמישי: מתאר את הגאופוליטיקה הישראלית במאה ה-21.
הרעיונות המובאים בספר
עריכהלהלן הרעיונות העיקריים המובאים בספר:[2][3]
גאופוליטיקה גלובלית
עריכהלטענת פסיג, על-מנת לזהות את המעצמות הגלובליות הבולטות בעתיד, יש לזהות את המדינות אשר נמצאות בחרדה גאוגרפית. מדינות אלו, יפעלו רבות בשל כך על-מנת לחזק את צבאותיהן. לטענתו, ישנן ארבע מדינות כאלו: ארצות הברית, רוסיה, יפן וטורקיה. סין לדעתו, הייתה יכולה להצטרף לרשימה לעיל, אם הייתה נמנעת ממדיניות הילד האחד, עם זאת היא עדיין תהיה מעצמה אזורית.
ארצות הברית
עריכהחוששת מפלישה למרחבי המחייה הרחבים והריקים שלה, ופועלת לשמור על:
- שליטה מוחלטת ביבשת אמריקה.
- העומק האסטרטגי של ארצות הברית.
- נתיבי השיט לחופי צפון אמריקה שבשליטתה.
- שליטה באוקיינוסים.
- פילוג בין מדינות אירואסיה.
רוסיה
עריכה- חוששת מפלישה יבשתית בעיקר של האמריקאים ממערב.
- פועלת לייצר אזור חיץ מערבי על ידי השתלטות והשפעה על הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר.
יפן
עריכה- חוששת מפלישה נוספת לשטחה.
- נזקקת נואשות לכוח עבודה צעיר.
- בעלת משבר דמוגרפי מהחמורים בעולם, אוכלוסייתה מזדקנת במהירות ואינה גדלה.
- תתפתח כמעצמה בים ובחלל.
טורקיה
עריכה- מעצמה אזורית מתעוררת, הממוקמת בצומת אסטרטגית בין אסיה לאירופה.
- מעוניינת להנהיג את העולם המוסלמי והערבי.
- תפעל להרחיב את תחומי השפעתה לאזורים בעלי זיקה גאוגרפית, תרבותית והיסטורית לטורקיה כגון המזרח התיכון, הקווקז והבלקן.
גאופוליטיקה מזרח תיכונית
עריכהמצרים
עריכה- חוששת מפלישה מצפון מזרח לדלתת הנילוס ולתעלת סואץ.
- זקוקה למרחבי מחייה נוספים עבור אוכלוסייתה הגדלה.
- תפעל ליישב את חצי האי סיני ולמסמס את הסכמי הפרוז כדי לשפר את יכולתה להגן עליו.
- סיכוי לנפילת המשטר הפרו-מערבי במצרים לידי תנועות אסלאמיות קיצוניות. במקרה כזה, אפשר לצפות סיוע של טורקיה למשטר במצרים.
ערב הסעודית
עריכה- חוששת מפלישה של איראן השיעית. תנסה להשיג נשק גרעיני ואולי אף לכרות ברית עם ישראל.
- זקוקה לשינוי מקורות המחייה, למרחבי מחייה נוספים ולנשים עקב יחס נשים/גברים נמוך.
- תפעל להשתלטות על תימן העתירה במשאבים טבעיים, אזורי מחיה ונשים.
ירדן
עריכה- פוחדת מפני השתלטות של גורמים פלסטינים והפיכתה למדינת עימות עם ישראל.
- זקוקה לנשים שיכולות להגיע משטחי הרשות הפלסטינית עקב המצב הכלכלי העדיף בירדן.
- עלולה לצנן את היחסים עם ישראל כדי להסיט את העוינות הפלסטינית כלפיה לכיוון ישראל.
הרשות הפלסטינית
עריכהלרשות הפלסטינית גאופוליטיקה בעייתית בשל הסיבות הבאות:
- ישראל.
- עוינות ערבית.
- פיצול טריטוריאלי (רצועת עזה ויהודה ושומרון).
- מצב כלכלי קשה.
למסקנה:
- אין פתרון המבטיח אוטונומיה לאומית לפלסטינים ללא תלות כלכלית בישראל.
- הפלסטינים יתקשו להקים מדינה פלסטינית במחצית הראשונה של המאה ה-21.
סוריה
עריכה- חוששת מהגמוניה מצרית שתאחד את האזור ותשתלט על סוריה ומישראל המאיימת על דמשק מהגולן.
- שואפת לייצר אזור חיץ בארץ ישראל בשליטה סורית.
- תפעל להוצאת ישראל מהגולן ולהטרדת המצרים על ידי תמיכה בתנועות אסלאמיות קיצוניות בה.
גאופוליטיקה ישראלית
עריכה- ישראל סובלת ממספר חרדות שנובעות: מזהותה, מהקיום הפיזי שלה, מהמתאר הטופוגרפי שלה ומהפחדים הקמאיים שהוא מעורר.
- ישראל עטופה באזורי חיץ (ים ומדבר) למעט מצפון ומצפון מזרח.
- ישראל מהווה אזור התכנסות של המעצמות המתמודדות על השליטה באירואסיה ולכן תמיד שזורה באינטרסים גלובליים.
- האיום האמיתי על ישראל אינו איום אזורי או הבעיה הפלסטינית אלא איום מעצמתי.
- עצמאותה נתונה באיום מתמיד. מודל הקיום הנוכחי הוא מודל ריבוני אך יכול להשתנות למדינת חסות או אולי אף כיבוש.
- ישראל צריכה לתמרן בין הכוחות הגלובליים ולצעוד יחד בזהירות עם הפטרון האזורי התורן (טורקיה) של הלבנט אם היא רוצה להתקיים באופן ריבוני.
התחזיות המובאות בספר
עריכהלהלן התחזיות העיקריות המובאות בספר:[2][3]
תחזיות דמוגרפיות וטכנולוגיות
עריכהדמוגרפיה
עריכה- העולם ייכנס לתקופה שתכונה "החורף הדמוגרפי". אוכלוסיית העולם תמנה באמצע המאה בין 9 ל-10 מיליארד ואחרי כן תרד עד שתגיע ל-5 או ל-6 מיליארד לקראת סוף המאה ה-21.
- שתי המדינות שסבלו את הירידה הניכרת ביותר באוכלוסייתן עד שנת 2050, הן רוסיה ויפן. רוסיה תאבד 18 מיליון תושבים מאוכלוסייתה, ויפן תאבד 11.1 מיליון תושבים מאוכלוסייתה.
- בשנת 2050 תעבור אוכלוסיית הקשישים (מעל גיל 65) בעולם את רף ה-15%. באותה השנה לערך תרד אוכלוסיית התינוקות (מתחת לגיל 5) בעולם את רף ה-7%.
- בשנת 2050 ירד הריבוי הטבעי לפחות מ-1.5% לשנה, בעולם המפותח באותה התקופה ירד הריבוי הטבעי לפחות מ-0.5% ובסוף המאה יהפוך נתון זה לשלילי.
טכנולוגיה
עריכה- מחסור בכוח אדם יניע את המין האנושי להשקיע בפיתוח רובוטים לצרכים רבים ומגוונים.
- במלחמות עתידיות ייעשה שימוש בכלים בלתי-מאוישים, יהיו מעט נפגעים בנפש אך ייגרם הרס רב.
- השקעות רבות במחקר ובפיתוח יביאו לקראת אמצע המאה להפקת אנרגיה בחלל ושידורה אל הקרקע.
תחזית: אירועי 2020
עריכה- מסלול ההתנגשות בין ארצות הברית לרוסיה יגיע לשיאו ב-2020 לערך.
- רוסיה תשוב לכבוש חלקים גדולים ממזרח אירופה, כולל פולין והמדינות הבלטיות.
- טורקיה תסתכסך עם רוסיה, ותגביר את פעילותה האנטי-רוסית בקווקז.
- ארצות הברית תשקיע רבות בחיזוקה של טורקיה כדי שזו תמלא תפקיד מאזן במזרח התיכון ועל-מנת להסתייע בה במאבקה נגד רוסיה. היא תעזור לה לשוב להיות מעצמה אזורית.
- סוריה ולבנון פותחות במלחמה אסימטרית נגד ישראל בעידוד ובתמיכה רוסית. ישראל תצא לתמרון קרקעי עמוק בסוריה ובסיומו תשב עם כוחותיה קרוב לדמשק ואף בתחומה. טורקיה, בגיבוי אמריקני, מרסנת את תגובות איראן ועיראק ולוקחת חסות על סוריה ולבנון - בגיבוי בינ"ל. ישראל לא תסכים לסגת ללא הסכם וערבויות של טורקיה וארצות הברית.
תחזית: אירועי 2050
עריכה- טורקיה, אשר כאמור לעיל, תחוזק על ידי ארצות הברית במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-21, תתחיל לקרוא תיגר אל עבר ארצות הברית.
- יפן וטורקיה יכרתו ברית ויתעמתו עם ארצות הברית במלחמה רובוטית באוקיינוס השקט ובבלקן, כל זה בעיקר בים ובחלל.
- מסלול ההתנגשות בין ארצות הברית ליפן וטורקיה יגיע לשיאו ב-2050 לערך.
- יפן תפלוש לאינדונזיה העתירה בכוח אדם צעיר ומעוררת את ארצות הברית וסין.
- רוב מדינות ערב במעגל העימות הראשון עם ישראל, חוץ מירדן, יוגדרו כמדינות כושלות. טורקיה תתבקש לבוא לעזרתן.
- לקראת סוף העשור הרביעי תחתום ישראל על הסכם שלום עם רוב מדינות העימות, בתיווכה ובערבותה של טורקיה בעיקר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דוד פסיג, '2048', ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2010, גב הספר
- ^ 1 2 דוד פסיג, 2048, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2010, כריכת הספר
- ^ 1 2 גאופוליטיקה גלובלית ואזורית 2048, דוד פסיג