בוט

ערך זה עוסק בתוכנה המחקה אדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בוט (פירושונים).

בּוֹט (מאנגלית: bot, קיצור של robot) הוא תוכנה המבצעת פעולות אוטומטיות דרך האינטרנט. בשונה מתוכנה המבוססת על מענה לפניות של משתמשים ועל פעולות פנימיות במערכת, בוט מבצע פעולות יזומות בנכסים מקוונים שאינם בבעלות מפעיליו. מנועי חיפוש, לדוגמה, משתמשים בבוטים כדי לסרוק את דפי האינטרנט ולשמור את מילות המפתח שלהם. יש להבחין בין בוט ובין צ'אטבוט המבצע שיחות אוטומטיות במסגרת שירות מקוון.

שימושים נפוצים לבוט:

עדכון אתרי אינטרנט ומאגרים המכילים ריכוז מידע ממאגרים אחרים, כגון מנועי חיפוש, מדריכים ואף ויקיפדיה העברית (לדוגמה: בוט שמעדכן את רשימת חברי הכנסת לפי אתר הכנסת)
דימוי משתמשים בשרתי IRC
דימוי משתמשים במשחקי וידאו
איתור עסקאות כדאיות על ידי סריקת אתרי מסחר
הפצת מסרים במדיות חברתיות באמצעות בוטים חברתיים

אתרים המעוניינים לוודא שהמשתמש מולם הוא אדם ולא בוט, נותנים למשתמש מבחן טיורינג, שאדם יעבור אותו בקלות, אך בוט יתקשה בכך. טכניקה נפוצה לכך היא הצגת טקסט קצר בגופן משובש, תוך דרישה להקליד את הטקסט בשדה המתאים (CAPTCHA).

היסטוריה

המילה "רובוט" הופיעה לראשונה בהצגה שנערכה בפראג בינואר 1921 (ובעברית ביוני 1928 בעיתון דבר)
את המילה המציא יוסף צ'אפק
המילה רוֹבּוֹט נגזרה מהמילה רוֹבּוֹטָה
רובוטים הפכו כה נפוצים, עד שבשפה האנגלית נולדה הסיומת "בוט"

בעוד שקארל צ'אפק שכתב את המחזה נחשב לממציא המילה הקרדיט למעשה מגיע לאחיו הצייר יוסף צ'פק. השתלשלות האירועים הייתה שקרל הגיע לסטודיו של יוסף וסיפר לו על הרעיון למחזה בעוד שיוסף המשיך בציור הציורים ששאל אותו קרל כיצד יש לכנות את העובדים המלאכותיים פלט רובטי.

אף על פי שרבים חושבים שהמילה רבוטה מגיעה מהשפה הרוסית בה משמעות המילה רבוטה היא עבודה. המילה נגזרה מצ'כית שמשמעותה עבודות כפייה שהוטלו על אריסים באימפריה האסטרו הונגרית.

המילה "בּוֹט" במשמעות הנוכחית קיימת כבר כ-30 השנה והופיעה בדפוס לראשונה במשמעות זו החל מ-1996 (בעברית נדמה שבשנת 2000, בפוסט בבלוג "הידען". בתחילת העשור הראשון של האלף הנוכחי, בוטים היו בעיקר תוכנות מחשב שאפשר היה להתכתב עמן, אבל עם הופעתם של פייסבוק וטוויטר הופיעו שם גם הבוטים הראשונים — חשבונות המפיצים תוכן באופן אוטומטי.

בעשור השני של המאה ה-21 תופעת הבוטים ברשתות החברתיות הפכה לנפוצה במיוחד, כאשר במקרים שונים מופעלות רשתות-בוטים, ובהן מאות רבות של בוטים שפועלים ביניהם בתיאום, בניסיון להגביר את השפעתם באופן סינרגי. פעמים רבות מאחוריי רשתות הבוטים המתקדמות ביותר עומדות מדינות. הדוגמאות שהפכו למזוהות ביותר עם התופעה הן סדרת מהלכים בהם בוצע שימוש ברשתות בוטים בניסיון להטות בחירות במדינות דמוקרטיות - מהלכים שיוחסו בדרך כלל לממשלת רוסיה. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2016, ידיעות על שימוש בבוטים להטיית בחירות הופצו לראשונה בקנה מידה רחב בתקשורת, ומהלכי נגד של הרשתות החברתיות - עליהן הופעל לחץ ציבורי לעצור את התופעה - גרמו לכך ששימוש אפקטיבי ברשתות בוטים הפך למסובך יותר, וממשלת רוסיה וממשלות נוספות מיקדו את מאמציהן בדרכים אחרות להשפיע על השיח במדינות אחרות^[1]. על פי דיווחים בתקשורת והערכות שונות, עדכניות לשנת 2019, המדינות הפעילות ביותר בתחזוק רשתות בוטים על מנת להשפיע על השיח במדינתן או במדינות אחרות, חוץ מרוסיה, הן איראן, ערב הסעודית והפיליפינים^[2].

בשנים 2018–2019 פרסמו פייסבוק וטוויטר מספר פעמים על חשיפתן של רשתות-בוטים וחסימתן. פרסומים אלו מעידים על היקף התופעה מצד אחד, ומצד שני עשויים להעיד על השתכללות יכולתן של הרשתות החברתיות לאתר ולחסום את רשתות הבוטים^[2].

במתקפה המקוונת על ישראל ועל יהודים ברשתות החברתיות שיצאה לפועל בתיאום עם הטבח ב-7 באוקטובר השתתפו בוטים, אוואטרים ובובות גרב שהוכנו מבעוד מועד לצורך הפצת המסר ברחבי העולם על ידי מתכנני המתקפה המקוונת בסין, רוסיה ואירן^[3].

סוגי בוטים

ידידותיים למשתמש

ישנם בוטים רבים שמטרתם לבצע פעולות מסייעות שאינן מזיקות, כמו בוטים המשמשים צ'אטים בפלטפורמות שונות (בהן וואטסאפ, טלגרם ופייסבוק מסנג'ר) כנתבי שיחות, בוטים המנטרים מידע מהרשת עבור מנועי חיפוש שונים, ובוטים שמריצים תהליכים שעשויים להיות חיוניים עבור שירותים שונים (למשל - בוט של "צבע אדום" שמריץ סריקה אחת לכמה זמן כדי לבדוק האם נשמעה אזעקה, אם כן - היכן ומתי). לרוב, בוטים ניתנים לזיהוי בקלות, משום שהם אינם אנושיים, ורובם אינם יוצרים אינטראקציה עם בני אנוש מיוזמתם אלא פועלים כתהליכי רקע של שירותים שונים או לפי דרישה של המשתמש (פניה יזומה של מבקר באתר או משתמש באפליקציה, ולעיתים אף ללא פניה - אלא בשליחת בקשות שונות עבור אתרים ושירותים שונים). בוטים יכולים ללמוד על הרגלים מסוימים של בני אדם, כגון - דברים שחיפשו, העדפות שונות, טעם מוזיקלי ועוד.

בוטים שמטרתם להרע לסביבה הווירטואלית

על אף היתרון הרב שיש בבוטים והיכולות שלהם, ניתן להשתמש בבוטים למטרות זדוניות, למשל: יצירת עוקבים מזויפים עבור משתמשים (פוליטיקאים, סלבריטאים וכו') לפי הזמנה; התחזות לאדם מסוים (במשחקי מחשב) או לבני אנוש באופן כללי (יצירת משתמש שמדמה בן אדם אמיתי, על אף שהוא אינו) וכו'.

בוטים המשמשים כעוקבים ניתנים לזיהוי לרוב באמצעות דפוסי התנהגות שנראים מחשידים - למשל: חשבון משתמש שנפתח זה עתה בפלטפורמה חברתית (לדוגמה, טוויטר) ומפרסם אך ורק תוכן הנוגע לפוליטיקאי ספציפי, כאשר הוא מפאר את הפוליטיקאי המדובר ומכפיש את יריביו. בוטים פשוטים לא ינהלו אינטראקציה עם משתמשים אחרים, בעוד שבוטים שתוכנתו היטב, או כאלו שנשלטים במרבית הזמן על ידי אדם אמיתי, ידעו לענות תשובות שעשויות להיראות אמיתיות, ואף חלקם עשויים להצליח ליצור אינטראקציה שנותנת תחושה כאילו מדברים עם אדם אמיתי. במקרה כזה, לרוב^[^{דרוש מקור]}, האדם המפעיל את הבוט עשוי להיות לו לעזר ולהגיב בעצמו, אף על פי שבוטים יכולים ללמוד די בקלות כיצד לנהל שיח עם בני אנוש בעזרת בינה מלאכותית.

לרוב, על מנת לייצר אמינות, בוטים עוקבים זה-אחר-זה, ומרבית חבריהם הווירטואליים נחזים אף הם לבני אנוש. כך מפעיל הבוטים יכול ליצור מראית עין לפיה הדמויות השונות הן בני אדם אמיתיים, על אף שכולם מזויפים.

ישנם מקרים בהם בוטים זדוניים מתגלים כבוטים - למשל, כאשר קבוצה של משתמשים חדשים שנפתחו באותו השבוע (ולעיתים אף באותו היום), והם כולם עוסקים באותו הנושא ומגיבים לו על מנת להציף את השיח שלו הם יועדו - לרוב^[^{דרוש מקור]} שיח פוליטי. התגובות צפויות להיראות דומות אחת לשנייה, ושמות המשתמשים צפויים להיראות חשודים.

לפי דיווח שפרסמה חברת CHEQ בשנת 2021, כ־20% מהגולשים באתרים ישראלים הם בוטים או משתמשים מזויפים^[4].