Salem

להקת מטאל ישראלית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סיילם (Salem), או סאלם, היא להקת מטאל קיצוני ישראלית שהוקמה בשנת 1985, מלהקות המטאל הישראליות הראשונות, והראשונה שזכתה להצלחה בינלאומית. הלהקה מרבה לעסוק בשיריה בנושאים פוליטיים הנוגעים לעם היהודי ולמדינת ישראל.

סיילם
הלוגו של סיילם
הלוגו של סיילם
מקום הקמה ישראלישראל גבעתיים, ישראל
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1985
זרם מטאל
סוגה בלאק מטאל, ת'ראש מטאל (מוקדם)
דת'-דום, בלאק-דום (באמצע)
דת' מטאל, אוריינטל מטאל (מאוחר)
חברת תקליטים מורביד רקורדס
BNE
KMG / System Shock
Season of Mist
www.salemband.com
חברים
זאב טננבוים
ניר נקב
ליאור מזרחי
מיכאל גולדשטיין
ניר גוטריימן

מוזיקה ושירה

עריכה

הדמואים הראשונים שהוציאה סיילם היו בסגנון בלאק מטאל. באלבומי האולפן הראשונים ניגנה הלהקה דת'-דום, ושילבה בין אלמנטים של דת' מטאל לאלמנטים של דום מטאל. אלבומיה האחרונים של הלהקה נעשו מהירים יותר, והתרחקו מאוד מסגנון הדום מטאל.

שירתו של הסולן, זאב טננבוים, היא אופיינית לזמרי בלאק מטאל ולא לזמרי דת' מטאל, והיא חסרת מלודיה כמעט לחלוטין. חלק מהשירים כוללים שירה נשית מלודית האופיינית למטאל גותי, לה אחראית קריסטין אי. ואלאס, רעייתו של המתופף ניר נקב. עד ל-1998 כללו חלק מהשירים שירה גברית נקיה של אמיר נויבך, המתופף לשעבר.

רובם של שירי סיילם הם באנגלית, אך כמעט כל אחד מאלבומיה של הלהקה כולל שיר אחד בעברית, המפורסם ביותר הוא "העיירה בוערת" מ-1994 על פי מרדכי גבירטיג. שירים נוספים של סיילם המושרים בעברית הם "אל תסתר" מ-2002 המבוסס על מזמור תהלים פרק ק"ב, פסוק ג', וביצוע של הפיוט "עת שערי רצון להפתח" מ-2010.

היסטוריה

עריכה

 

"העיירה בוערת"
הקטע מדגים את שירתו הנקיה של אמיר נויבך. מתוך השיר "העיירה בוערת" מ-1994 העוסק בשואה.
"Flames"
הקטע מדגים את שירתו הגרונית של זאב טננבוים. מתוך השיר "Flames" מ-1998 העוסק בפיגועי ההתאבדות.
לעזרה בהפעלת הקבצים

סיילם הוקמה ב-1985 בגבעתיים על ידי זאב טננבוים, סולן הלהקה. הלהקה החלה לנגן בלאק ודת' מטאל בתקופה בה החלו הז'אנרים לפרוץ בעולם, וזוכה לכבוד רב בקרב סצנת המטאל הישראלית על רקע זה ועל רקע היותה להקת המטאל הישראלית הראשונה שהצליחה לפרוץ אל השוק הבינלאומי. הפריצה של הלהקה לקהל הבינלאומי הגיעה כאשר קלטת דמו שלהם נשלחה ללהקת הבלאק מטאל הנורווגית מייהם. הם קיימו יחסים טובים עם יורונימוס, מנהיג מייהם שאף אירח אותם בנורווגיה והציע להם להיכנס ל"מעגל הפנימי" של סצנת הבלאק מטאל. ההצעה נדחתה על ידי סיילם בעיקר בגלל וארג וירקנס, הבסיסט של מייהם ולימים האיש שיעמוד מאחורי הפרויקט בורזום, שאמנם העריך את המוזיקה שלהם אך תקף אותם באמירות אנטישמיות על סמך הטקסטים שלהם ואף איחל להם להתפגר במלחמת המפרץ. מספר ימים לאחר דחיית ההצעה, מצאה המשטרה הנורווגית קלטת נפץ שנשלחה אליהם בדואר, ככל הנראה על ידי וירקנס[1].

הטקסטים של הלהקה עוסקים לעיתים קרובות בכאב ואובדן הנובעים מנושאים כמו השואה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וטרור. היא מזוהה בעולם כלהקה פוליטית וכן כאחת ממייסדות ז'אנר האוריינטל מטאל, המשלב מטאל עם מנגינות מזרחיות.

ב-1994 הוציאה הלהקה את האלבום "קדיש", המוקדש לנושא השואה. השיר "The Fading", הפותח את האלבום, שודר בתוכנית המטאל "הדבנגרז בול" של ערוץ MTV, ובעקבותיו דורגה הלהקה כאחת מעשר הלהקות המבטיחות בעולם המטאל על ידי MTV והמגזין "קראנג!".

שיר מפורסם נוסף מהאלבום הוא "העיירה בוערת", אשר מילותיו נכתבו במקור בשנת 1938 על ידי מרדכי גבירטיג. לשיר, העוסק בשריפתה של עיירה יהודית, צורפו מנגינה, פתיחה המנוגנת בסגנון של מוזיקה יהודית ווידאו המורכב מסרטונים אשר צולמו במחנות השמדה. השיר והקליפ עורר סערה ומחלוקת בציבור הישראלי, מכיוון שהוא עשה שימוש בטקסט ידוע העוסק בשואה תוך כדי שימוש בדיסטורשן וצרחות. על רקע נושא זה אף נערך דיון בכנסת.[דרוש מקור]

בסוף 1998 יצא האלבום "A Moment of Silence" ("דקת דומיה"), שהופק בידי קולין ריצ'רדסון, מפיק מטאל מפורסם, אשר הפיק בעבר אלבומים ללהקות רבות ביניהן מאשין הד, פיר פקטורי ועוד. זהו אלבומה האחרון של הלהקה תחת הלייבל הישראלי .B.N.E. השירים הידועים ביותר מתוך האלבום הם "Flames" העוסק בנושא פיגועי ההתאבדות ושיר הנושא.

ב-2002 יצא בלייבל הגרמני KMG/System Shock האלבום "Collective Demise" ("פטירה קולקטיבית"), העוסק מפורשות בנושא הטרור הפלסטיני באינתיפאדה בשנייה ומגנה את המחבלים המתאבדים ושולחיהם כמטורפים מושחתים, מרושעים, רצחניים וחסרי היגיון. אחד השירים באלבום הוא "אל תסתר", המהווה עיבוד מטאלי למזמור תהילים: ”אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- בְּיוֹם צַר-לִי: הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ; בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי” (פרק ק"ב, פסוק ג'). האלבום נחשב לכבד ביותר מבחינה מוזיקלית של הלהקה, אך לראשונה כולל בתוכו גם שירה נשית, בביצועה של קריסטין אי. ואלאס. תוספת זו מחזקת את מרכיב הדום-גותי במוזיקה של סיילם. בעקבות האלבום הוציאה הלהקה מארז DVD ראשון בשם "Live Demise".

ב-2005 יצא האלבום "Strings Attached" הכולל שירים של הלהקה מכל אלבומיה בעיבודים חדשים, בליווי רביעיית כלי המיתר הישראלית "הרביעייה העכשווית". לקראת הופעת ההשקה של האלבום הגיע לישראל סולנה של להקת הבלאק מטאל הנורווגית מייהם, אטילה, שהשתתף בהופעה בשירים של מייהם. בסוף 2006 הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים הצרפתית הגדולה Season of Mist, שם הוציאה את האלבום "Necessary Evil". בהופעה במועדון הבארבי החדש בתל אביב ב-11 בינואר 2007 הושמע בהשמעת בכורה השיר "Amona" ("עמונה") מתוך האלבום החדש של הלהקה. ביוני 2007 קיימה הלהקה את הופעתה הראשונה מחוץ לישראל מאז הקמתה, במסגרת פסטיבל Hellfest בצרפת. ב-2008 יצא מארז ה-DVD השני של הלהקה, "Salem Underground".

ב-2010 יצא אלבומם השביעי "Playing God and Other Short Stories", שבו לראשונה הטקסטים אינם עוסקים בנושאים פוליטיים. רובם של 12 שירי האלבום מציגים לצד שירתו הצרודה של טננבוים גם שירה נשית של כריסטין ואלאס נקב, שהצטרפה ללהקה. השיר האחרון, "Playing God", משלב גם מקהלה בעברית. במהדורה הישראלית יש שיר בונוס בעברית, עת שערי רצון להפתח, העוסק בעקדת יצחק.

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומים

עריכה

מיני-אלבומים

עריכה

דמואים

עריכה
  • Salem 1986
  • Destruction Till Death 1987
  • Millions Slaughtered 1990

מארזי DVD

עריכה

חברי ההרכב

עריכה

חברים נוכחיים

עריכה

חברים לשעבר

עריכה
  • יאיר תמיר (בעבר - יאיר בנימין, המתופף הראשון של הלהקה)
  • אמיר נויבך (תופים, שירה)
  • גיורא הירש (גיטרה)
  • בני כהן (גיטרה בס)
  • בני רובינוב (גיטרה)
  • עודד שחר (תופים - לימים המתופף של אביב גפן והתעויוט)
  • דני מונדני (תופים)
  • יוסי מנקובצקי (תופים)[2]
  • מיכאל גולדשטיין (בס)

חברים להקלטות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נדב מנוחין‏, פצצה לישראל וטרור בפריז: הנאו-נאצי שצרח משנאה, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2013
  2. ^ איילת רוטה-גבאי, המורה, זה אתה?, באתר MNews,‏ 20 במאי 2010