ויקיפדיה

Zooropa

אלבום מאת U2

Zooropa (זורופה) הוא אלבום האולפן השמיני של להקת הרוק האירית U2. הוא הופק על ידי פלוד, בריאן אינו ודה אדג' ויצא ב-5 ביולי 1993 בחברת איילנד רקורדס. האלבום קיבל השראה מסיבוב ההופעות של הלהקה Zoo TV והוא הרחיב הרבה מהנושאים של טכנולוגיה ורוויית יתר של תקשורת. האלבום היה המשך של ההתנסות של הלהקה עם רוק אלטרנטיבי, מוזיקת דאנס אלקטרונית ואפקטים קוליים אלקטרונים שהופיעו באלבומם הקודם, Achtung Baby, מ-1991.

Zooropa
אלבום אולפן מאת U2
יצא לאור 5 ביולי 1993
הוקלט פברואר - מאי 1993
סוגה רוק אלטרנטיבי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 51:15
חברת תקליטים איילנד רקורדס
הפקה פלוד, בריאן אינו, דה אדג'
כרונולוגיית אלבומים של U2
Achtung Baby
(1991) 		Zooropa
(1993) 		Original Soundtracks No. 1
(1995)
סינגלים מ-Zooropa
  1. "Numb"
    תאריך יציאה: יוני 1993
  2. "Lemon"
    תאריך יציאה: ספטמבר 1993
  3. "Stay (Faraway, So Close)"
    תאריך יציאה: 22 בנובמבר 1993
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

U2 החלה לכתוב ולהקליט את Zooropa בדבלין בפברואר 1993, במהלך הפסקה של חצי שני בסיבוב ההופעות Zoo TV. האלבום היה אמור להיות בהתחלה מיני-אלבום לקידום החלק Zooropa של סיבוב ההופעות שהתחיל במאי 1993, אבל במהלך ההקלטות הלהקה החליטה להרחיב את המיני אלבום לאלבום שלם.[1] מכיוון שהם היו לחוצים בזמן, U2 כתבו והקליטו את האלבום במהירות, עם שירים שהגיעו ממקורות רבים, כולל שאריות מההקלטות של Achtung Baby. האלבום לא הושלם בזמן עד לחזרה לסיבוב ההופעות, מה שגרם ללהקה לנסוע בין דבלין למקומות ההופעות שלהם במאי כדי להשלים את המיקסינג וההקלטות.

Zooropa קיבל ביקורות טובות מהמבקרים. למרות שאף אחד מהסינגלים שלו - "Numb", "Lemon" ו-"Stay (Faraway, So Close)" - לא הפך ללהיט, האלבום מכר טוב ביציאתו והגיע לעשירייה הראשונה ב-26 מדינות. ב-1994, Zooropa זכה בפרס גראמי לאלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר. למרות שהאלבום הצליח ונחשב על ידי עיתונאי מוזיקה כאחד האלבומים היצירתיים ביותר של הלהקה, ללהקה יש רגשות מעורבים בקשר אליו.

רקע

עריכה

U2 זכתה לביקורות טובות על האלבום Achtung Baby מ-1991 ועל סיבוב ההופעות של האלבום Zoo TV מ-1992. האלבום כלל השפעות של רוק אלטרנטיבי, מוזיקה תעשייתית ומוזיקת דאנס אלקטרונית. סיבוב ההופעות היה אירוע מולטימדיה שהביע סאטירה על טלוויזיה ורוויית היתר של הקהל על ידי ניסיון ליצור עומס חושי על הקהל.

הלהקה סיימה את סיבוב ההופעות באמריקה הצפונית ב-25 בנובמבר 1992[2] ויצאה להפסקה של חצי שנה לפני המשך סיבוב ההופעות במאי 1993[3]. הסולן בונו והגיטריסט דה אדג' רצו להקליט חומר חדש. בונו אמר, "חשבנו שאנחנו יכולים לחיות חיים נורמליים ואז לחזור לדרכים [במאי 1993]. אבל מסתבר שכל דרך החשיבה שלך, כל הגוף שלך היה מוכן לטירוף של Zoo TV... אז החלטנו להכניס את הטירוף לאלבום. הראשים של כולם הסתובבו, אז חשבנו, למה שלא נמשיך את המומנטום...?"[4] דה אדג' גם רצה להסיח את דעתו מהרגשות שלו אחרי הפרידה שלו מאשתו בזמן ההקלטות של Achtung Baby ב-1991. חברי הלהקה האחרים, הבסיסט אדם קלייטון והמתופף לארי מולן ג'וניור, הסכימו לבסוף להצטרף להקלטות.[5]

הקלטה והפקה

עריכה

לאחר ששימש טכנאי קול בהקלטות של Achtung Baby, רובי אדמס הוזמן על ידי U2 לנהל את ערבול הקול בסיבוב ההופעות Zoo TV בינואר 1993. אדמס גם הקליט את פסקול סיבוב ההופעות של הלהקה. בינואר 1993, הלהקה ביקשה ממנו ללקט את ההקלטות האלה וליצור לופים של חלקים מעניינים שהם יוכלו לנגן איתם באולפן. לאחר שאדמס בילה כמה שבועות בליקוט לופים, הלהקה התכנסה באולפני פקטורי בדבלין בפברואר כדי להתחיל ליצור דמואים.[6]

הלהקה שכרה את בריאן אינו ואת העוזר שלו מארק "פלוד" אליס, אשר שניהם עבדו על Achtung Baby, כדי להפיק את האלבום.[7] דניאל לנואה, שותף קבוע של אינו, היה עסוק בקידום אלבום הסולו שלו ולא היה פנוי.[8] אינו עבד במשמרות של שבועיים. הלהקה נתנה לו הרבה פעמים שירים בתהליכים כדי שיטפל בהם ויוסיף להם את האישיות שלו.[9] בהתחלה, ללהקה לא הייתה תוכנית ברורה לאיך שהם רצו להוציא את החומר שהם כתבו.[10] באותו הזמן, קלייטון אמר, "אני לא יודע אם מה שאנחנו עושים פה הוא האלבום הבא של U2 או כמה סקיצות שבעוד שנתיים יהפכו לדמואים לאלבום הבא של U2".[10] דה אדג' רצה ליצור מיני-אלבום מהחומר החדש כדי לקדם את השלב הבא של סיבוב ההופעות,[1] והוא תיאר את מהלך החשיבה שלו כך: "יש לנו קצת זמן חופשי. יש לנו כמה רעיונות מהאלבום האחרון, בואו ניצור מיני-אלבום. אולי ארבעה שירים חדשים כדי לתבל קצת את השלב הבא של סיבוב ההופעות. זה יהיה משהו למעריצים. זה יהיה מגניב."[11]

זמן קצר לאחר שההקלטות התחילו, בונו דחף את הלהקה לעבוד על אלבום מלא. דה אדג' היסס בהתחלה, אבל ראה את ההזדמנות כאתגר להקליט אלבום מהר לפני החזרה לסיבוב ההופעות, ולהוכיח שהלהקה לא התקלקלה מהמותרות של זמן הקלטה ארוך. בנוסף, בונו ומנהל הלהקה פול מקגינס דיברו על האפשרות של הוצאת שני אלבומים קרובים זה לזה מאז התחלת ההקלטות של Achtung Baby.[3] בתחילת מרץ, U2 הגיעו לקונצנזוס על עבודה על אלבום מלא. הלהקה פיצלה את העבודה בין שני אולפנים בו זמנית, אולפני פקטורי ואולפני וינדמיל ליין.[12]

בשל מגבלת הזמן, U2 נאצלו לכתוב ולהקליט את השירים בקצב מהיר יותר.[3] אינו השתמש בלוח מחיק כדי לתת הוראות וסימנים ללהקה בזמן שהם עשו ג'אמינג.[13] פלוד הקליט את החומר, בזמן שאינו עבד עם U2 והצטרף לפלוד בחדר הבקרה. בסוף כל שבוע, אינו ופלוד השוו בין ההערות שלהם וקיבצו את החומרים הטובים ביותר של אותו השבוע בקסטה כדי שהלהקה תקשיב להם.[14] המפיקים ערכו ביחד את החלקים האהובים עליהם של הג'אמינג ואז דיברו על עיבודים מוזיקליים עם הלהקה. חברי U2 הציעו שינויים והוסיפו מילים ומלודיות לפני שהם ביצעו את העיבודים הערוכים.[13] צוות ההפקה התמודד עם בעיות סאונד באולפני פקטורי מכיוון שכל חברי הלהקה הקליטו באותו החדר שבו היה שולחן המיקסינג ובונו הרבה פעמים שר מילים בתהליכים שהיה צורך להחליף אותן. תאי גובו ועץ נבנו כדי להפריד בין הסאונד של חברי הלהקה כמה שהיה אפשר.[6]

השירים הושפעו ממקורות שונים. המלודיה של הבתים של "Stay (Faraway, So Close)" וקטע רקע אינסטרומנטלי שהפך ל-"Numb" היו במקור בהקלטות של Achtung Baby.[3] השירים "Babyface", "Dirty Day", "Lemon" ו-"The Wanderer" נכתבו בזמן ההקלטות של Zooropa.[3][15] זמר הקאנטרי ג'וני קאש הקליט את המילים של "The Wanderer" במהלך ביקור בדבלין, ולמרות שבונו הקליט את הקול שלו לשיר, הוא העדיף את הגרסה של קאש.[16] בזמן ההקלטות, U2 לא החליטו על סגנון מוזיקלי אחיד, וכתוצאה מכך, הם עבדו על שלוש רשימות שירים פוטנציאליות - אחת של השירים הכי טובים, אחת של "וייבים" ואחת של פסקול. בונו הציע לערוך ביחד את הקטעים הטובים ביותר של השירים ליצירת מונטאז'".[17]

בזמן שהמשך סיבוב ההופעות התקרב, U2 המשיכה לעבוד על האלבום בזמן שהיא ערכה חזרות לסיבוב ההופעות. הזמן שלהם מנע מהם מלעבוד על עיבודים חיים לשירים החדשים.[18] למרות המהירות שבה הם הקליטו, האלבום לא היה מוכן עד שהם חזרו להופיע. בנוסף, פלוד ואינו היו צריכים להתחיל לעבוד על פרויקטים אחרים. דה אדג' זוכר שכולם אמרו ללהקה, "טוב, זה מיני-אלבום. עשיתם עבודה טובה, אבל צריך לעשות הרבה עבודה כדי לסיים כמה מהשירים האלה".[3] עם זאת, הלהקה לא רצתה להקפיא את הפרויקט מכיוון שהם האמינו שהם היו ב"שוונג יצירתי" ושהם יהיו בהלך רוח אחר לגמרי אם הם יחזרו לחומרים בעוד חצי שנה.[6]

הפתרון של הלהקה היה לטוס הלוך ושוב בין דבלין ויעדי ההופעות שלהם במשך עשרה ימים כדי לסיים את ההקלטות והמיקסינג בלילה ובזמן ימים חופשיים.[3][19] קלייטון אמר שהתהליך היה "הדבר הכי משוגע בערך שאתה יכול לעשות לעצמך", ומולן אמר, "זה היה מטורף, אבל זה היה מטורף טוב, בניגוד למטורף רע".[3] מקגינס אמר אחר כך שהלהקה כמעט החריבה את עצמה בתהליך.[20] פלוד קרא לתקופה "טירוף מוחלט".[21] המהנדסים אימצו גישה של "הופעה חיה" במיקסינג, בהתבסס על חוויות עבר עם לנואה.[6] פלוד היה צריך לעזוב בערך שבוע לפני סוף המיקסינג בגלל התחייבות להפיק את ניין אינץ' ניילז בלוס אנג'לס.[14] הקלטת Zooropa הסתיימה ב-14 במאי 1993.[22]

הלהקה החליטה לא לכלול שירי רוק מסורתיים מבוססי גיטרה שהם כתבו לטובת "אלבום מפורק של פופ ניסיוני". דה אדג' קיבל קרדיט על ההפקה, הראשון שלו באלבום של U2.[23] עשרים שירים הוקלטו במהלך ההקלטות ועשרה נבחרו.[22] כמה שירים שלא נכנסו לאלבום הם "In Cold Blood", "Hold Me, Thrill Me, Kiss Me, Kill Me", "If God Will Send His Angels", "If You Wear That Velvet Dress" ו-"Wake Up Dead Man"[24][25]. "Hold Me, Thrill Me, Kiss Me, Kill Me" נכלל בפסקול של הסרט באטמן לנצח שיצא ב-1995, ו-"If God Will Send His Angels", "If You Wear That Velvet Dress" ו-"Wake Up Dead Man" נכללו באלבום Pop שיצא ב-1997.

הלחנה

עריכה

מוזיקה

עריכה

עם אסתטיקה מוזיקלית אפילו יותר "אירופאית" מב-Achtung Baby, האלבום Zooropa הוא התרחקות נוספת מהצליל ה"שורשי" של הלהקה בסוף שנות ה-80. כמו שהלהקה אימצה את הטכנולוגיה בסיבוב ההופעות Zoo TV, היא השתמשה בטכנולוגיה כמקור מוזיקלי במידה גדולה יותר ב-Zooropa. האלבום מציג השפעות נוספות מרוק אלטרנטיבי, מוזיקת דאנס אלקטרונית ומוזיקה תעשייתית. הוא יותר מסונתז מהעבודות הקודמות של U2 וכולל אפקטים, לופים וסינתיסייזרים.[26][27] בנוסף לנגינה של דה אדג' על סינתיסייזרים, בריאן אינו קיבל קרדיט על נגינה בכלי בשישה שירים.

נגינת הגיטרה של דה אדג' ב-Zooropa מציגה שינוי נוסף מהסגנון המסחרי שלו, עם יותר דגש על אפקטים של גיטרה ופחות דגש על קטעי גיטרה.[28] "Daddy's Gonna Pay For Your Crashed Car" המעוות תואר על ידי בונו כ"בלוז תעשייתי".[25] התזמור של השיר האחרון באלבום, "The Wanderer" מורכב בעיקר מבס מסונתז ותואר על ידי הלהקה כ"להקת ההולידיי אין האולטימטיבית מהגיהנום". השיר נבחר כשיר האחרון באלבום כי U2 רצתה לסיים את האלבום עם "בדיחה מוזיקלית".[29]

כמה שירים ב-Zooropa מסמפלים קטעי אודיו. השיר הפותח, "Zooropa" כולל קולאז' רועש של קולות אנושיים לא מובנים מאותות רדיו מ"עולם הפרסום" שמושמעים על גבי אקורדים מסונתזים.[30] בשיר "Numb" יש קולות רקע רועשים שכוללים "קולות מארקייד", ווקמן שמועבר לאחור וילד מהנוער ההיטלראי שמכה בתוף בס בסרט התעמולה ניצחון הרצון מ-1935.[25] השיר "Daddy's Gonna Pay For Your Crashed Car" מתחיל עם קטע של תרועת חצוצרות מ"השירים האהובים על לנין" וסימפולים מהשיר "The City Sleeps" של MC 900 Ft. Jesus.[31]

שני שירים כוללים זמרים ראשיים אחרים - ב-"Numb" דה אדג' הוא הזמר הראשי וב-"The Wanderer" ג'וני קאש הוא הזמר הראשי.[31]

מילים

עריכה

בונו הוא היחידי שקיבל קרדיט על המילים של שמונה מהשירים. דה אדג' קיבל קרדיט על המילים של השיר "Numb". שניהם חולקים קרדיט על המילים של "Dirty Day". טכנולוגיה היא תמה שכיחה ב-Zooropa, בהשראת החוויות של הלהקה מסיבוב ההופעות Zoo TV.

בשיר "Zooropa" מופיעים סלוגנים מפרסומות[26][32] כמו "Better by design", "Be all that you can be" ו-"Vorsprung durch technik" ("קדמה דרך טכנולוגיה", סיסמה של אאודי). השיר "Babyface" הוא על אדם שמביע את האהבה האובססיבית שלו לאישה מפורסמת בכך שהוא מעוות את המראה שלה בצילום טלוויזיה.[25] השיר "Lemon" קיבל השראה מסרטון של אימו של בונו בשמלה בצבע לימון והוא מתאר את ניסיונותיו של האדם לשמר זמן בעזרת טכנולוגיה.[33]

בניגוד למילים שמושפעות מטכנולוגיה ברבים מהשירים, בשירים אחרים יש תמות יותר ביתיות. השיר "The First Time" הושפע מהסיפור של הבן האובד,[34] אבל בגרסה הזו, הבן מחליט לא לחזור הביתה.[15] "Dirty Day" נכתב על אדם שעוזב את משפחתו וחוזר אחרי שנים כדי לפגוש את בנו. הרבה מהמילים בשיר נלקחו מדברים שאבא של בונו נהג להגיד, כמו "No blood is thicker than ink" ו-"It won't last kissing time".[15][35] השיר "Stay (Faraway, So Close)" הוא שיר אהבה לאישה שהתעללו בה.[26]

בונו ביסס את המילים של "The Wanderer" על מגילת קהלת מהברית הישנה. ועיצב את הדמות בשיר על פי המספר של הספר, "המטיף".[15] בשיר, המספר מסתובב בעולם פוסט-אפוקליפטי בחיפוש אחר ניסיון, מנסה את כל ההיבטים של התרבות האנושית ומקווה למצוא משמעות בחיים.[36] בונו תיאר את השיר כ"תרופת נגד למנפיסטו של חוסר הוודאות של Zooropa" והוא מאמין שהוא מציג פתרון אפשרי לחוסר הוודאות המופיע מוקדם יותר באלבום.[15]

אריזה ושם האלבום

עריכה

עטיפת האלבום עוצבה על ידי Works Associate of Dublin תחת הנהגתו של סטיב אווריל, אשר יצר את רוב עטיפות האלבומים של U2. בריאן ויליאמס היה המעצב הגרפי ויצר את התמונות הדיגיטליות ואת המתווה. בהשראת "תמונות הטלוויזיה האלקטרוניות מאוד בצבעים הרווים שלהן והתסיסה שלהן" מסיבוב ההופעות Zoo TV, חברת Works Associate יצרה "סוג של דגל אלקטרוני" עבור Zooropa.[37] עטיפת האלבום מציגה את מעגל הכוכבים מדגל אירופה עם ציור של "ילד-אסטרו".[38] האיור נוצר על ידי שון מקגרת' והוא עריכה של "גרפיטי של פני תינוק" מאת צ'ארלי ויסקר שהופיע במקור על עטיפת האלבום Achtung Baby.[39] האיור על העטיפה היה אמור לייצג אגדה אורבנית של טייס חלל סובייטי שלכאורה נותר לרחף בחלל במשך שבועות אחרי התפרקות ברית המועצות.[40] ברקע יש מונטאז' של תמונות מטושטשות הדומות לתמונות על העטיפה של Achtung Baby.[37][41] התמונות כוללות תמונות של פנים ופה של אישה, וגם תמונות של מנהיגים אירופאים, כולל ולדימיר לנין, בניטו מוסוליני וניקולאה צ'אושסקו.[41] התמונות האלה מטושטשות על ידי טקסט סגול מעוות שמורכב משמות שירים שהיו אמורים להיות באלבום והוגשו ל-Works Associate במהלך תהליך העיצוב של העטיפה. עם זאת, רשימת השירים שונתה וכמה מהשירים שלא נכללו באלבום נשארו בטעות על העטיפה. השירים כוללים את "Wake Up Dead Man", "Hold Me, Thrill Me, Kiss Me, Kill Me" ו-"If You Wear That Velvet Dress".[37]

Zooropa נקרא כך על שם חלק מסיבוב ההופעות של Zoo TV שנקרא Zooropa והחל במאי 1993. השם הוא הלחם בסיסים של המילה "זו" (גן חיות, מ-Zoo TV ומהשיר "Zoo Station" מהאלבום Achtung Baby) והמילה "אירופה". בזמן הפקת האלבום, אחד השמות שהוצעו היה Squeaky.[25]

הפצה

עריכה

האלבום יצא בחברת איילנד רקורדס. U2 השתעשעה עם הרעיון של הוצאת Zooropa כפרויקט אודיו-וידאו אינטראקטיבי במקום בפורמטים פיזיים, אבל תאריך היעד לסיום האלבום מנע זאת מהלהקה.[42] השיווק של האלבום היה אמור להתרכז פחות בסינגלים ויותר באלבום כמקשה אחת.[43]

הסינגל הראשון "Numb" יצא ביוני 1993. הקליפ לשיר בוים על ידי קווין גודליי. הסינגל הגיע למקום השביעי באוסטרליה, למקום התשיעי בקנדה ולמקום השני במצעד שירי הרוק המודרניים של בילבורד. עם זאת, הוא לא נכנס למצעדי הסינגלים בבריטניה ובארצות הברית.

Zooropa יצא ב-5 ביולי 1993 בזמן סיבוב ההופעות Zoo TV. האלבום הצליח מאוד מסחרית ופתח במקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד, בצרפת, בגרמניה, באוסטריה, בשוודיה, בשווייץ, בהולנד, באיטליה, ביפן, בנורווגיה, בדנמרק, באירלנד ובאיסלנד. בארצות הברית, האלבום היה בשבועיים הראשונים במקום הראשון במצעד בילבורד 200, ונשאר בעשירייה הראשונה במשך שבעה שבועות. האלבום הגיע לעשירייה הראשונה ב-26 מדינות. Zooropa היה 40 שבועות במצעד הבילבורד 200 ו-34 שבועות במצעד האלבומים הבריטי.

שני סינגלים נוספים יצאו מהאלבום. "Lemon" יצא באמריקה הצפונית, באוסטרליה וביפן בספטמבר 1993. הסינגל הגיע למקום השישי באוסטרליה ולמקום השלישי במצעד שרי הרוק המודרניים. הסינגל האחרון היה "Stay (Faraway, So Close)" שיצא ברחבי העולם ב-22 בנובמבר 1993. הוא היה הסינגל הכי מצליח מהאלבום והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האירי, למקום החמישי באוסטרליה, למקום השישי בניו זילנד, למקום הרביעי בבריטניה ולמקום ה-61 בארצות הברית. הוא היה הסינגל היחיד מהאלבום שהגיע למצעד הסינגלים הבריטי ולבילבורד הוט 100.

מהדורות מחודשות

עריכה

באוקטובר 2011, Achtung Baby יצא במהדורה מחודשת כדי לציין 20 שנה לאלבום. עותקים של Zooropa נכללו במהדורת הסופר דלוקס ובמהדורת האובר דלוקס.[44] ב-27 ביולי 2018, האלבום יצא במהדורה מחודשת על גבי תקליט.[45] האלבום נערך מחדש על ידי דה אדג' וכלל שני רמיקסים לציון 25 שנה לאלבום: "Lemon (The Perfecto Mix)" ו-"Numb (Gimme Some More Dignity Mix)".[46]

קבלה

עריכה

Zooropa קיבל ביקורות טובות בעיקר. האלבום סיים במקום התשיעי ברשימת "האלבומים הטובים ביותר" במשאל "Pazz & Jop" של המגזין וילג' ווייס.[47] בטקס הגראמי ה-36, הוא זכה בפרס לאלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר.[48]

סיבוב ההופעות Zoo TV

עריכה

הרבה משירי האלבום מצאו מקום קבוע ברשימת השירים של סיבוב ההופעות Zoo TV אחרי ש-U2 המשיכו אותו אחרי יציאת האלבום. השירים "Lemon" ו-"Daddy's Gonna Pay For Your Crashed Car" בוצעו על ידי בונו בפרסונת מקפיסטו שלו. השיר "Zooropa" והשיר "Babyface" בוצעו כמה פעמים, אבל הלהקה הורידה אותם מהרשימה כי הם לא היו מרוצים מאיך שהם נשמעו בהופעה חיה. "Stay (Faraway, So Close)" בוצע באופן אקוסטי.

מורשת

עריכה

Zooropa זכה לפלטינה כפולה בארצות הברית, לפלטינה משולשת באוסטרליה, לפלטינה אחת בבריטניה ולפלטינה מרובעת בניו זילנד ובקנדה.

לאחר צאת האלבום, דייוויד בואי שיבח את הלהקה וכתב ש"[U2] הם אולי רק תלתנים ומארקים גרמניים לכמה אנשים, אבל אני מרגיש שהן אחת מלהקות הרוק היחידות שמנסות לרמוז על עולם שימשיך אחרי החומה הגדולה הבאה - השנה 2000".[49] למרות שהאלבום הצליח, בשנים לאחר הוצאתו הלהקה התייחסה אליו ברגשות מעורבים וממעטת לנגן שירים ממנו בהופעות. בונו אמר, "חשבתי בזמנו ש-Zooropa היה גאוני. חשבתי שדיסציפלינת הפופ שלנו תאמה את הנסייניות שלנו ושזה היה ה-'Sgt. Pepper' שלנו. טעיתי קצת בקשר לזה. האמת היא שדיסציפלינות הפופ שלנו אכזבו אותנו. לא ייצרנו להיטים. לא בדיוק הגשנו את השירים. ומה שווה 'Sgt. Pepper' בלי שירי פופ?"[50] דה אדג' אמר שהוא לא חשב שהשירים היו "חזקים" והוסיף ש"מעולם לא חשבתי על Zooropa כיותר מקטע ביניים... אבל קטע ביניים נהדר. הכי מעניין שלנו עד כה".[15] ב-2005, בונו טען ש-"Stay (Faraway, So Close)" מ-Zooropa הוא "אולי השיר הכי טוב ביותר של U2".[51]

ב-2011, הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-61 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-90" שלו.[52]

רשימת השירים

עריכה

 כל השירים נכתבו והולחנו על ידי U2.


מס' שם משך
1. Zooropa 6:31
2. Babyface 4:01
3. Numb 4:20
4. Lemon 6:58
5. Stay (Faraway, So Close) 4:58
6. Daddy's Gonna Pay For Your Crashed Car 5:20
7. Some Days Are Better Than Others 4:17
8. The First Time 3:45
9. Dirty Day 5:24
10. The Wanderer 5:41
משך כולל:
 51:15

משתתפי האלבום

עריכה

U2

מוזיקאים נוספים

  • בריאן אינו - סינתיסייזרים, פסנתר, צלילי ארקייד, קולות רקע, לופים, כלי מיתר, הרמוניום
  • דס ברודברי - לופים (שירים 2,6,7)
  • פלוד - לופים (שירים 6, 10)
  • ג'וני קאש - שירה (שיר 10)
הפקה
עריכה
  • פלוד - מפיק מוזיקלי, מיקסינג, טכנאי קול
  • בריאן אינו - מפיק מוזיקלי
  • דה אדג' - מפיק מוזיקלי
  • אנה-לואי קלי - מנהלת הפקת האלבום
  • רובי אדמס - טכנאי קול
  • וילי מנינון - טכנאי קול ועוזר מיקסינג
  • רוב קירוון - טכנאי קול ועוזר מיקסינג (שירים 1-7,9)
  • מרי מקשיין - טכנאית קול ועוזרת מיקסינג (שיר 3)
  • סוזן דויל - מנהלת הפקה באולפן
  • ארני אקוסטה - מאסטרינג
  • סטיוארט וויטמור - עריכה דיגיטלית
  • שריל אנגלס - מתאמת פוסט-פרודקשן
  • טרי קרומר - שירותי הקלטות נוספים (מהנדס אודיו)
  • ג'וליאן דאגלס - שירותי הקלטות נוספים (מהנדס אודיו)
  • סטיב אווריל - מנהל אמנותי
  • בריאן וילימאס - עיצוב, טיפול במחשב
  • שון מקגרת' - איור תינוק

מצעדים

עריכה
מצעד אלבומים (שבועי)
מצעד (1993) מיקום שיא
אלבומים אוסטרלים (ARIA) 1
אלבומים אוסטרלים (Ö3 Austria) 1
אלבומים בקנדה (RPM) 1
אלבומים דנים (Album Top 100) 1
אלבומים צרפתיים (SNEP) 1
אלבומים גרמניים (מצעדי ה-GfK אנטרטיינמנט) 1
אלבומים הונגריים (MAHASZ) 7
אלבומים ניו זילנדים (RMNZ) 1
אלבומים נורווגים (VG-lista) 3
אלבומים ספרדים (AFYPE) 2
אלבומים שוודים (סוורייטופליסטן) 1
אלבומים שווציירים (המצעד השווייצרי) 1
מצעד האלבומים הבריטי (OCC) 1
ארצות הברית, בילבורד 200 1
מצעד אלבומים (סוף השנה)
מצעד (1993) מיקום
אלבומים אוסטרלים (ARIA) 9
אלבומים אוסטרלים (Ö3 Austria) 9
אלבומים בקנדה (RPM ) 8
אלבומים דנים (Album Top 100) 24
מאה האלבומים האירופאים החמים (מוזיקה & מדיה) 8
אלבומים גרמניים (Offizielle Top 100) 32
אלבומים ניו זילנדים (RMNZ) 8
אלבומים ספרדים (איגוד תעשיית ההקלטות הספרדי) 24
אלבומים שווציירים (המצעד השווייצרי) 36
מצעד האלבומים הבריטי (OCC) 9
ארצות הברית, בילבורד 200 29
מצעד (1994) מיקום
אלבומים אוסטרלים (ARIA) 28
אלבומים ניו זילנדים (RMNZ) 27

תעודות ומכירות

עריכה
אזור תעודה מכירות
ארגנטינה (CAPIF) פלטינה 60,000
אוסטרליה (ARIA) פלטינה משולשת 210,000
אוסטריה (IFPI אוסטרליה) זהב 25,000
ברזיל (איגוד תעשיית ההקלטות הברזילאי) זהב 100,000
קנדה (איגוד תעשיית ההקלטות הקנדי) פלטינה מרובעת 400,000
צרפת (SNEP) פלטינה 300,000
גרמניה (BVMI) זהב 250,000
יפן (RIAJ) זהב 100,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה מרובעת 60,000
נורווגיה (IFPI נורווגיה) זהב 25,000
ספרד (PROMUSICAE) פלטינה 100,000
שוודיה (GLF) זהב 50,000
בריטניה (BPI) פלטינה 300,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה כפולה 2,000,000
עולמי - 7,000,000

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אנתוני דקרטיס, "Zooropa,' mon amour" (עמ' 63), רולינג סטון, ‏5 באוגוסט 1993 (באנגלית)
  2. ^ U2 ZOO TV 3rd leg: Outside Broadcast - U2 on tour, U2gigs.com
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 247, ISBN 0-00-719668-7. (באנגלית)
  4. ^ שולץ, מרטין, ביזו, ז'אן-פרנסיס, זרקי, ברנרד, Even Bigger Than the Real Thing, ספין, 5 9, אוגוסט 1993, עמ' 60-62, 96
  5. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 טינגן, פול, ROBBIE ADAMS: U2's Achtung Baby & Zooropa, סאונד און סאונד, מרץ 1994
  7. ^ U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 247. (באנגלית)
  8. ^ Bill Graham, Caroline van Oosten de Boer, U2: The Complete Guide to Their Music, לונדון: Omnibus Press, 2004, עמ' 51, ISBN 0-7119-9886-8
  9. ^ Adrian Deevoy, "I Had Too Much To Dream Last Night", Q, (ספטמבר 1993), עמ' 84
  10. ^ 1 2 ביל פלנגנן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 183, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  11. ^ U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 35, 40. (באנגלית)
  12. ^ Robbie Adams: Recording U2's Achtung Baby & Zooropa, web.archive.org, ‏2015-07-05
  13. ^ 1 2 ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 183-190, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  14. ^ 1 2 archive.md, archive.md
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 249, ISBN 0060776757. (באנגלית)
  16. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 223-224, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  17. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 195, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  18. ^ ביל פלנגנן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 227–228, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  19. ^ Olaf Tyaransen, Closer to the Edge (עמ' 23), Hot Press, ‏4 בדצמבר 2002
  20. ^ Olaf Tyaransen, 30 remarkable years: Why McGuinness has been good for U2 (עמ' 23), Hot Press, ‏25 במרץ 2009
  21. ^ ניאל סקוט, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 116, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  22. ^ 1 2 פול ורנה, תום דאפי, "U2 Re-Inks With Island; 9th Album To Bow July 6", בילבורד, 12 ביוני 1993, עמ' 12, 76
  23. ^ רוברט הילברן, "It's a Global Thing With U2" (עמ' 3), לוס אנג'לס טיימס, ‏12 בספטמבר 1993 (באנגלית)
  24. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 201-203, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  25. ^ 1 2 3 4 5 Joe Jackson, THE MAGICAL MYSTERY TOUR, Hotpress
  26. ^ 1 2 3 Pareles, Jon (1993-07-04). "RECORDINGS VIEW; A Raucous U2 Moves Farther Out on a Limb". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-01-11.
  27. ^ David Browne Updated July 09, 1993 at 04:00 AM EDT, Zooropa, EW.com (באנגלית)
  28. ^ U2, Orlando Sentinel
  29. ^ נייל סטוקס, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 122, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  30. ^ ROCK / Albums: Take the Cash and run: Andy Gill on the latest from U2:, The Independent, ‏1993-06-30 (באנגלית)
  31. ^ 1 2 נייל סטוקס, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 118, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  32. ^ נייל סטוקס, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 111-112, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  33. ^ U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 248, ISBN [[מיוחד:משאבי ספרות חיצוניים/ISBN 0-00-719668-7|ISBN 0-00-719668-7]]. (באנגלית)
  34. ^ ניאל סטוקס, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 120, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  35. ^ ניאל סטוקס, U2: Into The Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, עמ' 121, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
  36. ^ סטיב סטוקמן, Walk On: The Spiritual Journey of U2, אורלנדו: Relevant Media Group, 2005, עמ' 115, ISBN 978-0-9760357-5-6. (באנגלית)
  37. ^ 1 2 3 U2 x 5 Hidden Things | AMP Visual: Creative Graphic Design Agency, Dublin. Graphic Design, Branding Experts, web.archive.org, ‏2014-10-06
  38. ^ U2 Logos | AMP Visual | The Joshua Tree | ZooTV | PopMart | U2360, www.ampvisual.com
  39. ^ פים ג'אל דה לה פארה, U2 Live: A Concert Documentary, לונדון: Omnibus Press, 2003, עמ' 160-161, ISBN 0-7119-9198-7. (באנגלית)
  40. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 265, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  41. ^ 1 2 וישינה קוגן, U2: An Irish Phenomenon, ניו יורק: Pegasus Books, 2008, עמ' 191, ISBN 978-1-933648-71-2. (באנגלית)
  42. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 235-237, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  43. ^ קרייג רוזן, PLG Flies into Action With U2 Promo Plan, בילבורד, 19 ביוני 1993, עמ' 1, 89
  44. ^ Deluxe Achtung Baby Details, Stereogum, ‏2011-08-04 (באנגלית)
  45. ^ Sam Richards, U2 announce 2LP vinyl reissues of Achtung Baby and Zooropa, UNCUT, ‏2018-06-15 (באנגלית בריטית)
  46. ^ UMe, U2 2LP Vinyl Reissues Achtung Baby - Zooropa - The Best Of 1980-1990, www.prnewswire.com (באנגלית)
  47. ^ Robert Christgau: Pazz & Jop 1993: Critical Poll, www.robertchristgau.com
  48. ^ BEST ALTERNATIVE MUSIC ALBUM, www.grammy.com
  49. ^ ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, עמ' 321, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
  50. ^ U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, עמ' 249, 252, ISBN 0-00-719668-7. (באנגלית)
  51. ^ Jack Beresford, Watch: U2 play Stay (Faraway, So Close) live for first time in 25 years, The Irish Post
  52. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, 100 Best Albums of the '90s, Rolling Stone, ‏2019-10-04 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=Zooropa&oldid=39657912"