אבנר בהט

מוזיקולוג ישראלי

אבנר בַּהַט (19 במרץ 1932מאי 2024) היה מוזיקולוג ישראלי. מחקריו עסקו בעיקר במוזיקה יהודית וישראלית וכן במוזיקה החילונית של צרפת בימי הביניים.

אבנר בהט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 במרץ 1932
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 2024 (בגיל 92) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.avnerbahat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד ב-1932 למלכה לבית ביטרמן וליצחק בוכהלטר בתל אביב. הוריו עלו מאוקראינה ופולין בעלייה הרביעית (1925) והיו בין מייסדי הרצליה. הוא גדל בתל אביב ולמד בבית החינוך לילדי העובדים, בתיכון חדש ובמקווה ישראל. היה חבר בתנועת השומר הצעיר, וב-1950 היה בין מייסדי קיבוץ נחשון. ב-1955 עבר לקיבוץ כפר מסריק בעקבות נישואיו לבת הקיבוץ נעמי רצון, ילידת 1935 בחיפה. בשנת 1959 נולד בנם היחיד, עופר. הוא סיים את לימודיו במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב, ובשנים 19591969 היה מורה למוזיקה במוסד החינוכי האזורי "נעמן" וכן הקים אולפן למוזיקה של הגליל המערבי.

ב-1966 החל בלימודי מוזיקולוגיה, תחילה באוניברסיטת סורבון בפריז (Certificat d'Études Supérieures), והמשיך בלימודי ספרות ולשון עברית באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב (תואר בוגר בהצטיינות), שם סיים גם לימודי תואר מוסמך במוזיקולוגיה (בהצטיינות יתרה). עבודת הגמר שלו, שנכתבה בהדרכת ד"ר הרצל שמואלי, עסקה ב"אלמנטים מוזיקליים ממסורות העדות במוזיקה אמנותית בישראל". בשנים 19721974 למד לדוקטורט בסורבון: מוזיקה של ימי הביניים עם סוֹלַנז' קוֹרבֶּן (Corbin), פָּלֵאוגרפיה מוזיקלית עם פרנסואה לזיר (Lesure) ואתנומוזיקולוגיה עם קלודי מרסל-דיבואה (Claudie Marcel-Dubois). ב-1975 הוענק לו תואר דוקטור במוזיקולוגיה בסורבון (בהצטיינות), על יסוד דיסרטציה בהנחיית פרופ' ז'אק שאייה La Rencontre Orient-Occident dans la Musique israélienne (1939–1973): Intégration des éléments traditionnels dans l’œuvre musicale (המפגש מזרח–מערב במוזיקה הישראלית (1939–1973): שילוב יסודות מסורתיים ביצירה המוזיקלית).

בשנים 1967–1981 לימד באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, בסמינר אורנים, במדרשה למחנכים למוזיקה ובסמינר הקיבוצים. בשנים 1980–1982 שימש מזכיר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה. בשנים 1981–1985 היה יו"ר הוועדה למוזיקה של קרן יהושע רבינוביץ לספרות ולאמנות של עיריית תל אביב. ב-1976, בהיותו חבר המדור למוזיקה של המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, יזם את הסדרה "ספרי מוזיקה" וערך אותה עד 1984. ב-1981 ייסד את המרכז למוזיקה יהודית בבית התפוצות וניהל אותו עד צאתו לגמלאות בשנת 2000. הוא יזם, ערך והפיק בו עשרים תקליטורים של מוזיקה יהודית.

ב-1975 החל, עם רעייתו נעמי בהט-רצון (ילידת 1935 בחיפה, אתנומוזיקולוגית, כוריאוגרפית וחוקרת מחול), במחקר בינתחומי של דיוואן יהודי תימן (פיוט-לחן-מחול), וב-1995 הופיע ספרם "ספרי תמה" (עברית ואנגלית) שבו סיכמו את מחקרם. ב-2006 הופיע ספרם "יענו בקול שירים: שירי הדיואן של יהודי מרכז תימן", שיצא ביחד עם שני תקליטורים בסדרה "אנתולוגיה של מסורות מוזיקה בישראל" במסגרת המרכז לחקר המוזיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים (עברית ואנגלית)

בהט התגורר בתל אביב. בנם, עופר, היה דוקטור לביולוגיה ומומחה להתנהגות בעלי חיים. הוא נפטר בתחילת מאי 2024.[1]

אבנר בהט נפטר במאי 2024. הותיר אחריו את רעייתו ונכדים,

ספריו

עריכה
  • עדן פרטוש: חייו ויצירתו, תל אביב: עם עובד, 1984.
  • זמרי לי : מן המקור אל המקהלה : משירי יהדות תימן למקהלה, ביחד עם גיל אלדמע ואוה פיטליק, בית התפוצות - המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר, תל אביב, 1996 (1 כרך 101 עמודים)[2].
  • מוזיקה יהודית: שער לאוצרותיה וליוצריה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד (ספריית הילל בן חיים), תשע"ב 2011.

כן כתב מאמרים רבים בנושאים אלה בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.

עריכה

עריכה
  • L’oeuvre lyrique de Blondel de Nesle: Mélodies; édition des mélodies et études des variantes par Avner Bahat et Gérard Le Vot, Paris: Honoré Champion (Nouvelle bibliothèque du Moyen âge, 24, 1996.

תרגומיו

עריכה
  • ז'אק שאייה, המוזיקה; תרגום ועריכה: אבנר בהט, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוזיקה על שם נסימוב'), 1977.
  • ז'ול רנאר, על טווסים ובני אדם, תרגום: אבנר בהטֿ, תל אביב: גוונים, 2003.
  • פרנסוא ז'קוב, על זבובים, עכברים ואנשים, תרגום: אבנר בהטֿ, תל אביב: עלית הגג, 2004.
  • פרנסוא ז'קוב, הפסל הפנימי, תרגום: אבנר בהט, תל אביב: ידיעות ספרים, 2006.

פרסים

עריכה
  • תשע"ג (2012) – פרס שבזי, ביחד עם רעייתו נעמי בהט-רצון, "על תרומה מיוחדת לחקר מורשת השירה, המוזיקה והמחול של יהודי תימן ועל תרומה לחקר האמנות של עם ישראל".
  • 2013פרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו, "על עבודתו רבת השנים במחקר המוזיקה היהודית והישראלית, ובעיקר על מחקר אתנו-מוזיקולוגי של עדות ישראל ומוזיקה אמנותית ישראלית".[4]

קישורים חיצוניים

עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   עופר אדרת, פרש כנף על הנשרים: ד"ר עופר בהט הקדיש את חייו להגנת העופות הדורסים, באתר הארץ, 9 במאי 2024
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "זמרי לי : מן המקור אל המקהלה : משירי יהדות תימן למקהלה", אבנר בהט, אוה פיטליק, גיל אלדמע, בית התפוצות - המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר, (ליום עיון בבית התפוצות), 1996.
  3. ^ אדווין סרוסי, המוסיקה התימנית האירופית של שרה לוי תנאי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012.
  4. ^ פרס אנגל בתחום המוזיקה יוענק למלחין יוסף ברדנשווילי ולמוזיקולוג ד"ר אבנר בהט, אוניברסיטת תל אביב, 21 במאי 2013.