אברהם חיים צ'צ'יק
הרב אברהם חיים צ'צ'יק (1890, ה'תר"נ – 9 במאי 1979, י"ב באייר ה'תשל"ט) היה המשמש של הראי"ה קוק. פרסם מספר מאמרים שקובצו לספר זכרונות.
 | |
| לידה |
1890 ה'תר"נ  טורוב (אנ'), ז'יטקביצ'י (מחוז משנה), מחוז הומל, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1979 (בגיל 89 בערך) י"ב באייר ה'תשל"ט  ירושלים, ישראל |
| השכלה | תלמוד תורה עץ חיים, ישיבת אהל משה |
| מקום פעילות | ירושלים, ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1979  |
| השתייכות | יהדות, ציונות דתית - חרדית |
| תחומי עיסוק | משמש בקודש |
| רבותיו | יהושע לייב דיסקין, אברהם יצחק הכהן קוק, איסר זלמן מלצר |
| בת זוג | חנה חיה צ'צ'יק |
| אב | זאב דוב צ'צ'יק |
| צאצאים | נכדו, משה מרדכי שולזינגר |
| מספר צאצאים | 6 |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת ה'תר"נ (1890) בעיר טורוב (אנ'). אביו, הרב זאב דוב, נפטר כשנה לאחר לידתו בדרכו לארץ ישראל ונקבר באודסה. המשפחה המשיכה במסעה והתיישבה בירושלים.
בשל יתמותו, גדל בבית היתומים "דיסקין". למד בתלמוד תורה עץ חיים, שם זכה לכינוי "אבריימ'ל מתמיד". המשיך לימודיו ב"ישיבת אהל משה" של המהרי"ל דיסקין ולמד לתקופה קצרה תחת הדרכתו של הרב איסר זלמן מלצר[1]. שימש את הרבנית דיסקין וקיבל מתנות מעיזבונו של המהרי"ל דיסקין.
דרך אחותו, שעבדה בבית הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים ("האדר"ת") ביפו, הכיר את הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת תרע"ט (1919), עם מינויו של הרב קוק לרבה של ירושלים, נבחר צ'צ'יק לשמש כמשמשו האישי, תפקיד אותו מילא עד פטירת הרב. הוא ליווה את הרב קוק במסעותיו הציבוריים, בביקורים אצל אישי ציבור, ובאירועים שונים. שימש כשליח אישי של הרב כמתווך בינו לבין אישים בולטים כגון הראשון לציון הרב יעקב מאיר, הרב יוסף חיים זוננפלד, ברל כצנלסון[2], זאב ז'בוטינסקי וכן אישים מזרמים שונים ביהדות, כולל מנהיגי העדה החרדית. הוא מילא תפקידים מגוונים בבית הרב, כולל חלוקת "מעות יחיד" לנזקקים והפצת ספרי הרב קוק ברחבי הארץ. הוא זכה להערכה רבה מצד הרב קוק, שכינה אותו "איש טוב מבשר טוב" והתייחס אליו כבן.
נפטר בי"ב באייר ה'תשל"ט (9 במאי 1979) והובא לקבורה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:
חיבוריו
עריכהכתב מאמרים בעיתונות הכללית, הכוללים הספדים וסיפורים אודות הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
חלק מזכרונותיו פורסמו בספר "ליקוטי הראי"ה" בעריכת הרב משה צבי נריה[3]. זכרונות נוספים הופיעו בחוברת בעריכת הרב עוזי קלכהיים וצבי קפלן.
בשנת תשע"ט (2019) פורסם ספר זכרונותיו "במחיצתו", בעריכת החוקר משה נחמני.
לזכרו, הוציא נכדו הרב משה מרדכי שולזינגר את הספר "חיי אברהם"[4].
זכרונותיו ועדויותיו מהווים מקור חשוב למחקר תולדות חייו ופועלו של הרב קוק ולתיעוד התקופה.
משפחתו
עריכהנישא לחנה חיה (לבית שוורץ). לבני הזוג היו שישה צאצאים:
- הרב זאב דב צ'יצ'יק - נודע בכינויו "רבי וֶלְוֶל צ'צ'יק" (שם החיבה ביידיש: וועלוועל). מחבר הספר "תורת זאב".
- סימה לאה שולזינגר - נישאה לרב יצחק הלוי שולזינגר[5]. אמו של הרב משה מרדכי שולזינגר.
- הרב מנחם מנדל צ'צ'יק
- הרב שמואל צ'צ'יק - השתייך לחסידות ברסלב, מספריו: "דברי נועם" ו"אור תורה".
- שני צאצאים נוספים.
סבו, הרב מאניש צ'צ'יק היה חסיד מחצר קרלין אשר הצטרף לעלייה המאורגנת של חסידי קרלין לארץ ישראל בשנת ה'תר"נ (1890). מאניש נפטר בשנת ה'תרס"ב (1902) ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
לקריאה נוספת
עריכה- ידידיה מאיר, השמש, באתר ערוץ 7, 6 באוגוסט 2021
- משה נחמני (עורך), במחיצתו - זכרונות על מרן הראי"ה קוק, הוצאות אור האורות, תשע"ט.[6]
- מידע על אברהם חיים צ'צ'יק בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם חיים שולזינגר, רבי משה מרדכי, חלק א עמ' 22, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
עריכה- ^ ההדרכה המיוחדת של הגאון בעל 'אבן האזל' זצ"ל כיצד לשלב עיון עם בקיאות בלימוד, באתר דרשו, 7 ביולי 2022
- ^ צ'צ'יק כתב מאמר לזכרו, ראו: קדיש לזכרו, דבר, כ"ד באלול תש"ד.
- ^ חלק ב', כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 358-360
- ^ משה מרדכי שולזינגר, חיי אברהם, באתר אוצר החכמה
- ^ השידוך נעשה בהמלצת הרב קוק,ראו: דביר עמר, "אני נאבק חזק כדי שלא יורידו שעות בחינוך הדתי", באתר ערוץ 7, 26 במאי 2022
- ^ פרק מתוך הספר 'במחיצתו'- זכרונות מעוזרו של הרב קוק, באתר "סרוגים", 3 במרץ 2019