אברהם שמואל בנימין סופר
הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.
 | |
| הרב אברהם שמואל בנימין סופר | |
| לידה |
11 בפברואר 1815 א' באדר א' ה'תקע"ה ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1871 (בגיל 56) י"ט בטבת תרל"ב ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
ברטיסלאבה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום מגורים |
ברטיסלאבה |
| תקופת הפעילות |
? – 30 בדצמבר 1871 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| תלמידיו |
עקיבא יוסף שלזינגר, מרדכי יהודה ליב וינקלר |
| חיבוריו | כתב סופר |
| אב |
החתם סופר |
| צאצאים |
שמעון סופר |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד לרבי משה סופר - החת"ם סופר, רבה של פרשבורג, ולשרל, בתו של רבי עקיבא איגר שהיה רבה של פוזן. אחרי פטירת אביו בכ"ה בתשרי ת"ר, נתמנה למלא את מקום אביו כרב וראש ישיבת פרשבורג, למרות גילו הצעיר.
בגיל שש חלה, ומצבו היה כה חמור שהחברה קדישא כבר עשו את ההכנות האחרונות. אביו התפלל עליו והוסיף לו את השם אברהם לסגולה, בהמשך התאושש ממחלתו, וחי עוד חמישים שנה.
נישא לחוה לאה ( - כ"ד בטבת ה'תרנ"ב), בתו של הרב יצחק ווייס מגארליץ.
כמו אביו גם הוא נחשב בדורו לגדול הדור, ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בתקופתו פרחה ישיבת פרשבורג ושגשגה, והכפילה את מספר תלמידיה. הכתב סופר נודע בין היתר בהיותו נמנה עם הרבנים הראשונים באירופה שהתירו ב-1856 (תרט"ז) את המצות שנאפו במכונה - חידוש גדול ומעורר מחלוקת באותם ימים, בהם נהגו לאפות מצות יד.
בשנות ה-60, ערב הקרע עם הנאולוגים, התבלט כמתון וכפתוח מבין רבני הזרם המרכזי ביהדות הונגריה; הוא היה קרוב לעמדת הנאו-אורתודוקסיה שייצג הרב עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטט, וראה בחיוב את האפשרות להכליל לימודי חול בישיבת פרשבורג. הוא שכר דרשן בשפה הגרמנית לבית-הכנסת שלו, דבר שעורר את מורת-רוחם של הקנאים בראשות הרב הלל ליכטנשטיין[1].
בשנת תרל"ב חלה ובי"ט טבת באותה שנה נפטר. תיאור הלווייתו (שהתקיימה בכ"א בטבת) הועלה על הכתב בידי הרב עזריאל הילדסהיימר[2]. על מקומו ברבנות העיר נתמנה בנו הרב שמחה בונם סופר בעל ה"שבט סופר".
מורשתו
עריכהלאחר השואה הקים נכדו הרב עקיבא סופר את ישיבת פרשבורג בארץ ישראל יחד עם בנו הרב אברהם שמואל בנימין ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תש"כ. בנו הרב אברהם שמואל בנימין מילא מקומו ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשכ"ב, את מקומו מילא בנו הרב שמחה בונם סופר עד לפטירתו בשנת תשע"ז. כיום משמש בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר כר"מ ואב"ד פרשבורג וראש הישיבה.
מכון שמהדיר ספריו הוא מכון דעת סופר שנוסד על ידי הרב שמחה בונם סופר בן החשב סופר. הם הוציאו את חידושיו על הש״ס ודרשות כתב סופר במהדורה מפוארת.
נינו הרב יוחנן סופר - האדמו"ר מערלוי, הקים את רשת תלמודי תורה "כתב סופר" בירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד וביתר עילית. כן יסד מכון להפצת ספרי החת"ם סופר וצאצאיו בשם מכון חתם סופר, במסגרתו מוציא לאור גם ספרי זקנו הכתב סופר.
נינו הרב אברהם יחיאל סג"ל דויטש אב"ד במעלה אדומים הקים מכון "תלמידי הכתב סופר" שהוציאו לאור כמה ספרים במשנתו של הכתב סופר.
משפחתו
עריכהבניו
עריכההכתב סופר הותיר אחריו שושלת מפוארת של רבנים. שישה בנים נולדו לו וכולם היו לרבנים גדולים. ועוד בן שנפטר בקטנותו. ארבע בנותיו נשאו לרבנים והמשיכו את השושלת.
- הרב יעקב עקיבא (א' באלול ה'תקצ"ט - ב' בטבת ה'תרע"ב (1912)). סירב להיות הממשיך של אביו בשל היותו חלש גוף. הוא התגורר במיובו (Myjava).
- הרב משה (ט"ו בניסן ה'תר"א - כ"ו בשבט ה'תרפ"ז (1927)). היה מוהל מומחה שמל את הגרים מהכפר בוזודויפאלו, כפר בטרנסילבניה שכל יושביו התגיירו.
- הרב שמחה בונם (כ"ה בכסלו ה'תר"ג - ט"ו בכסלו ה'תרס"ז (1907)). מחבר הספר "שבט סופר", מילא את מקום אביו בפרשבורג.
- הרב יצחק לייב (כ"ד באלול ה'תר"ח - ט"ו בכסלו ה'תרס"ז (1907))), ראש ישיבה בפרשבורג. שימש כנשיא ארגון 'מחזיקי הדת' בגליציה.
- הרב שמעון (כ"ח באייר ה'תר"י - כ"א בסיון ה'תש"ד), אב"ד ערלוי מחבר הספר "התעוררות תשובה". נרצח בשואה על ידי הנאצים בגיל 94, יחד עם בנו הרב משה סופר ראב"ד ערלוי.
- הרב שלמה (כ"ח בתמוז ה'תרי"ג - י"ח באדר ה'תר"ץ), רב העיר ברגסז. הוציא לאור את ספרי אביו "כתב סופר", ואף חיבר כמה ספרים ובהם ספר ביוגרפי על אבותיו בשם "חוט המשולש"[3].
- אליקים, נפטר בילדותו.
בנותיו
עריכה- מרת שרל (כ"ד בטבת ה'תקצ"ה - ז' בניסן ה'תרע"ב), אשת הרב יעקב יהודה לייב הכהן שטראסר. בנם הרב שלמה צבי שטראסר כיהן כרב הראשי של דברצן.
- מרת רחל (י' בתמוז ה'תקצ"ו - ), אשת הרב רפאל דייטש, ולאחר פטירתו נישאה לרב צבי הירש וייס.
- מרת הינדל (ה'תר"ז - ), אשת הרב אברהם יעקב הלוי הירש, מפרשבורג.
- מרת רויזא (י"ז באייר ה'תרי"א - ב' בניסן ה'תר"ף), אשת הרב יצחק צבי פריי, מסרדאהל (כיום דונאיסקה סטרדה).
חיבוריו
עריכה- שו"ת כתב סופר על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק אורח-חיים, חלק יורה-דעה, חלק אבן-העזר, חלק חושן משפט).
- כתב סופר על מסכת גיטין
- כתב סופר על מסכת חולין
- כתב סופר על סוגיות הש"ס 8 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר
- כתב סופר על התורה 2 כרכים, הוצאת נצח.
- כתב סופר דרשות, הוצאת מכון חתם סופר.
- חידושי אגדות, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על הגדה של פסח, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על אגדות הש״ס 2 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על פרקי אבות בהוצאת מכון דעת סופר.
- דרשות כתב סופר השלם 2 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר.
מתלמידיו
עריכה- הרב יוסף חיים זוננפלד רב "ועד העיר לכל מקהלות האשכנזים" - לימים העדה החרדית.
- ר' בנימין (וולף) פפנהיים מווינה, עסקן מראשי קהילת ה'שיף-שול', איש אגודת ישראל.
- הרב שלמה זלמן ברויאר, רבה של פרנקפורט דמיין וראש הישיבה בה.
- הרב עקיבה יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
- הרב יצחק שווייגר, רב וראש ישיבה בטאפאלצ'אני ומחבר הספר "ברכת יצחק".
- הרב אברהם ליטש-רוזנבוים, מחבר שו"ת "בן יהודה".
- הרב אליעזר זוסמן סופר - רבה של פאקש.
- הרב פינחס הכהן שטיינר - מחבר שו”ת ”פת"ח דבריך” וספר ”בריתי שלום” - רב ואב”ד אילאק (כיום קרואטיה) וראש הישיבה.
- הרב סיני שיפר, רבה של קרלסרוהה שבגרמניה.
- הרב משה גרינוולד - רבה של חוסט ומחבר ספרי "ערוגת הבשם".
- הרב יהודה גרינוולד - רבה של סאטמאר ומחבר ספרי שבט מיהודה ושו"ת זיכרון יהודה.
- הרב יעקב גרינוולד מגיד מישרים בעיר סיגט.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי אליאב, מקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר במאבק על דמותה של יהדות הונגריה, עמ' 7, הערת שוליים 21; ציון 1962, חוברת א'/ב'. ראו גם Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition, עמ' 33–34, 40.
- ^ הלוית בעל ה״כתב סופר״, צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גיליון ב (ו), באתר היברובוקס.
- ^ חוט המשולש, באתר היברובוקס