אברהרד ארנולד
אברהרד ארנולד (בגרמנית: Eberhard Arnold; 26 ביולי 1883 - 22 בנובמבר 1935) היה סופר, פילוסוף ותאולוג גרמני נוצרי. הוא היה ממקימי קומונת ברודרהוף בשנת 1920.
 | |
| לידה |
26 ביולי 1883 קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1935 (בגיל 52) דרמשטאדט, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| הושפע מ |
הרמן קוטר |
| בן או בת זוג |
Emmy Arnold |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהארנולד נולד בקוניגסברג, במזרח פרוסיה, גרמניה כילדם השלישי של קארל פרנקלין ואליזבת (וויאט) ארנולד. אביו היה דוקטור לתאולוגיה ופילוסופיה. סבו היה כומר במנזר של כנסיית העם האוונגליסטית של המחוזות הישנים של פרוסיה. ילדותו של ארנולד הייתה בלתי שגרתית. בשנת 1899, בגיל 16, ארנולד חווה שינוי פנימי, שבו הוא הכיר בקבלה ובמחילת החטאים של האל, וחש בקריאתו "לבוא ולהיווכח באמת שלו". לאחר סיום בית הספר, ארנולד למד חינוך, פילוסופיה ותאולוגיה בברסלאו, הלה והרלאגן. הוא עסק במלאכת נוער נוצרי באוונגליוזם בקרב עניים באמצעות צבא הישע. במהלך שהותו בהלה, הוא לקח חלק בתנועת הסטודנטים הגרמנים הנוצרים, ובמזכירות הכללית. בשנת 1907 הוא ואשתו פון הולנדר עזבו את כנסיית העם. עבודתו במסגרת צבא הישע הגבירה את הסימפתיה שלו אל המעמדות המדוכאים וחיזקה את עמדתו להטפה בזכות המרה וגאולה. בזמן שהותו בהלה הוא הכיר את אמי פון הולנדר ונשא אותה לאישה בשנת 1909. ארנולד היה מרצה מבוקש במאה ה-20 בגרמניה. הוא היה מוטרד מהקשר בין הכנסייה למדינה ובשנת 1908 בגיל 25 הוא הוטבל ונטש את כנסיית העם הפרוטסטנטית. בשנת 1925 הוא נעשה לעורך של "די פורכה" (התלם), כתב העת של תנועת הסטודנטים הנוצרים, והעורך של "דאס נויה וורק" (היוזמה החדשה), שיצא לאור בשלוכטרן, גרמניה בשנת 1919.
בגיל 37 הוא זנח את חיי המעמד הבינוני ועזב עם אשתו וילדיו לכפר סאנרץ במרכז גרמניה. הוא ייסד קהילה עם שבעה מבוגרים וחמישה ילדים. שם הם ניסו ליישם את מה שארנולד האמין לגבי רוח הקודש שנגלתה אליו. האתיקה של הקהילה התבססה על "הדרשה על ההר" של ישו. הקהילה חוותה גם קשים וגם גדילה, אך עד למחצית שנות העשרים החווה בסאנרץ הייתה קטנה מדי. בשנת 1926 הם רכשו חווה במחוז פולדה וייסדו את קומונת ברודרהוף של הריין. כאשר ארנולד גילה כי קומונות ההוטרים עדיין קיימות בצפון אמריקה, הוא יצר עימם קשר והחל בתהליך של חילופי מכתבים. בשנת 1930 הוא נסע לאמריקה, נשאר שם כשנה וביקר את קהילות ההוטרים בארצות הברית ובקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוא נשלח על ידם כמיסיונר לאירופה.
בנובמבר 1933, פלש הגסטאפו לקהילת הברודרהוף בחיפוש אחר אמצעי לחימה וספרות אנטי-נאצית. אלה סגרו את בית הספר של הקהילה. הקהילה שלחה את תלמידי בית הספר לשווייץ, וחיפשה מקום חדש לבסס אותה בו. כאשר המורה שנשלח מטעם הממשל הגיע בשנת 1934 הוא לא מצא שום תלמידים ללמד. רכוש אשר נאסף באלפים בליכטנשטיין ובמרץ 1934 הברודרהוף של אלם נוסדה. ארנולד סבל שנתיים מחייו מפציעה ברגלו שאף הובילה למותו, בזמן שניסה להוביל את קהילתו למקום מקלט. למרות זאת, הוא נותר פעיל במסעות, הרצאות וכתיבה עד למותו בדרמשטאדט ב-22 בנובמבר 1935.
אמי פון הולנדר ארנולד האריכה ימים מבעלה ב-45 שנים, והובילה את הברודרהוף לאנגליה, פראגווי ובסופו של דבר לארצות הברית. היא נפטרה בניו יורק ב-15 בינואר 1980, בגיל 95.
החזון של ארנולד ממשיך כיום בקהילות ברודרהוף בארצות הברית, אנגליה, גרמניה ואוסטרליה. בנו ונכדו של ארנולד המשיכו בדרכו בהנהגת הברודרהוף. בנו של ארנולד, יוחנן היינריך ארנולד (1913-1982) הנהיג את הקהילה משנת 1962 ועד ל-1982, ובנו של היינריך, יוחנן כריסטוף ארנולד הנהיג אותה משנת 1983 ועד 2001. ארנולד השיג תמיכה רבה מעבר לברודרהוף אשר כיבדו את תורתו, תוך כדי שהאמינו כי צורת החיים של הקהילה איננה הכרחית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Eberhard Arnold – Writings Selected
- God's Revolution: Justice, Community and the Coming Kingdom
- Innerland (1935)
- Poems and Rhymed Prayers
- Salt and Light: Living the Sermon on the Mount
- The Early Christians After the Death of the Apostles (1926)
- The Individual and World Need
- The Prayer God Answers (1913)
- Why We Live in Community
קישורים חיצוניים
עריכה
אברהרד ארנולד, ברשת החברתית Goodreads
