אגודת יישוב ארץ ישראל

אגודת ישוב ארץ ישראל הייתה אגודה שהוקמה בווינה על ידי קבוצת אדמו"רים מבית רוזין תומכי היישוב היהודי בארץ ישראל (ובראשם ר' חיים מאיר יחיאל שפירא – האדמו"ר מדרוהוביץ'), בשנת תרע"ח (1918) לאחר הצהרת בלפור.

מטרת האגודה הייתה לעזור לציבור שומרי המצוות לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה תוך שמירה זהותם כשומרי מצוות.

הקמת האגודה

רקע היסטורי

בשנת 1880 הגה הסופר לורנס אוליפנט את הרעיון של התיישבות יהודי הגולה בארץ ישראל. אוליפנט הגיע לאדמו"ר הראשון מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן, בתקווה שיתמוך את הרעיון, אולם האדמו"ר הגיב כי יש להמתין לגאולה ניסית מן השמים ולא בידי בשר ודם.

חתנו הצעיר של האדמו"ר, ר' חיים שפירא, שנכח בשיחה זו, התרשם מהתוכנית ומהרעיון, והחל לברר את הנושא. בעקבות דבריו של הרב צבי הירש קלישר בספרו "דרישת ציון" שתחילת הגאולה תגיע בידי אדם וכי יש בכך מצווה, ניסה להעיר שוב את העניין, אך לא הצליח לשכנע בכך את בני משפחתו, האדמו"רים.

לאחר שהתפרסמה בווינה הצהרת בלפור, בתחילת שנת תרע"ח (נובמבר 1917), נאספו אדמו"רי בית רוז'ין בביתו של רבי חיים שפירא, והחליטו לייסד חברה בשם "עזרת ישראל". באספה זו עדיין לא נקבעה מטרה ברורה לחברה, אלא רק הובע הרצון לפעול באופן מעשי לבניין ארץ ישראל.

כמה חודשים לאחר מכן, בי"ג בניסן ה'תרע"ח, לאחר שהממשלה האוסטרית הודיעה על הקלות בהגירת יהודים, התקיימה אספה נוספת, בה השתתפו רבנים נוספים, והוקמה אגודת "ישוב ארץ ישראל".

פעולתה הראשונה

פעולתה הראשונה של האגודה הייתה לפרסם 'קול קורא' בעיתון 'הצפירה', שבו הצהירה על מטרות האגודה – מוטלת חובה על היהודים החרדים לעלות לארץ ישראל ובכך למנוע את השתלטות החופשיים על הנהגת היישוב:

זה קרוב לאלפים שנה שגלינו מארצנו. בכל עת גלותנו לא אבדנו תקותנו להגאל על ידי משיח צדקנו... ובהיותנו עומדים ומקוים פתאום הופיע פתאם הרעיון הציוני בעולם, רעיון שעשיתו על טהרת הקודש הוא חובת כל עם ישראל. אבל אנחנו החרדים תחת להיות מזרזין ומקדימין לקחת על שכמנו עבודת הקודש של התיישבות הארץ בדרך התורה והדת ולאפשר לנו, לבנינו ולבנותינו לקחת חבל בעבודה הזאת על טהרת הקודש, נסוגנו אחור והנחנו את המצוה הרבה והקדושה הזאת רק בידי הציוניים. ואם כי המה יהודים נאמנים לעמם, אבל אינם דואגים לקיום התורה והמצוות על פי המסורה. תוצאות חבוק ידינו הן מפחידות. בגלות עזבו צעירינו את מחנה החרדים ובארץ ישראל אין לנו חלק ונחלה ביישוב החדש! (הצפירה, י"ג ניסן, תרע"ח)

— אדמו"רי גליציה על א"י, הצפירה, 26 במרץ 1918

חברי האגודה

יו"ר האגודה היה הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, וסגנו ר' שלמה חיים פרידמן. חברי האגודה: האדמו"ר אברהם יעקב מסדיגורה, האדמו"ר ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ר' מאיר מאירסון, רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ, רבי יעקב יוסף טברסקי מסטניסלב (בית רחמסטריווקה), האדמו"ר יעקב פרידמן מהוסיאטין, רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן (בית שטפנשט), רבי אברהם יעקב שפירא (בן האדמו"ר מדרוהוביץ'), הרב נחום אוריה גלס רבה של סאלאטווינא, הרב משה לייטר רבה של זובלוב, הרב מאיר מאירזון אב בית דין וינה, הרב יוסף פאנצר אב בית דין דרוהוביץ', הרב זאב נוסנבוים מורה צדק בדרוהוביץ', הרב יצחק צוף מטלומאץ', ר' משה קרמר מווינה.

למזכיר ראשי נבחר הרב משה רייך (לימים עבד במוסד הרב קוק והעלה על הכתב את קורות האגודה בסדרת ספרי הציונות הדתית).

החברה נרשמה במשרדי החברות של אוסטריה, על פי החוק האוסטרי להקמת חברות, כשבמטרת החברה נרשם, "להושיב יהודים על הקרקע בארץ ישראל בהתאם לחוק הטורקי".

הכנס הראשון

בין פעולותיה הראשונות נערך כנס גדול בווינה, בו השתתפו כחמשת אלפים יהודים, ונאמו בו רבה הראשי של וינה, פרופ' צבי פרץ חיות ואברהם (אדולף) שְׁטַנְד, ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית באוסטריה.

עליה לארץ

כשבריטניה קיבלה את מנדט השליטה בארץ ישראל, היא הגבילה את העלייה היהודית אליה באמצעות סרטיפיקטים, ונוצר קושי לאגודה לקבל סרטיפיקטים. אך אגודת 'יישוב ארץ ישראל' פעלה רבות כדי להשיג סרטיפיקטים עבור כמה שיותר יהודים, וכן להשיג עבורם את הכסף להוצאות הנסיעה.

הייחס להסתדרות הציונית

בישיבות הראשונות של ועד האגודה דנו על היחס להסתדרות הציונית. חלק מחברי האגודה טענו שאסור להתחבר לחופשיים ואילו ר' חיים שפירא הביא מקורות רבים מספרו "השלום והאחדות". שבדברים שנוגעים לכלל ישראל מותר להשתתף. לאחר ארבע ישיבות נתקבלה הצעת פשרה לשתף פעילות ארגונית עם ההסתדרות הציונית, אך במקביל להקים חברה נפרדת ליהדות החרדית. שבועים לאחר מכן התקיימה ישיבה עם ההסתדרות הציונית לקבוע את תחומי הפעילות המשותפת. כתוצאה מההסכם האגודה קיבלה אישור לשלוח שני צירים לוועידה העולמית של ההסתדרות הציונית בלונדון, לשם נסעו ר' שלמה פרידמן ור' אברהם יעקב מסדיגורה.

לאחר מספר שנים החליטה הוועדה להתמזג עם תנועת המזרחי, ומעתה נקרא הארגון הסתדרות חלוצי המזרחי. מכתב ההצטרפות פורסם בעיתון הצפירה ב־16 במאי 1918.

סניפים

לאורך השנים הוקמו סניפים נוספים של חברת יישוב ארץ ישראל:

• בהונגריה, שמייסדה היה הרב ד"ר צבי קליין רבה של אייזנשטאדט. רבי חיים אלעזר שפירא מחסידות מונקאטש הביע התנגדות רבה לחברה.
• בגרוסוורדיין, שם הצטרף גם רבי משה צבי פוקס רבה של גרוסוורדיין.
• בלבוב הוקם ארגון של נוער חסידי בשם 'צעירי ישראל', כשמטרותיו דמו למטרות חברת יישוב ארץ ישראל וללא ספק הושפע ממנה, אלא שכוונתו הוסוותה מפחד החסידים. בין מייסדיו הרב ראובן מרגליות ד"ר שמעון פדרבוש, חנוך הורביץ, זאב וואווע אלטר, אהרן וינשטין.

אגודת בוני הארץ בגופם

הרבי חיים מאיר יחיאל שפירא החליט לעלות לארץ, באדר תרפ"ב. הוא הגיע לירושלים, והתגורר בשכונת הבוכרים, ואז הקים אגודה חדשה בשם "בוני הארץ בגופם", כשחברי האגודה מתחייבים לסייע בגופם לבניית הארץ. אף הרבי עצמו עבד את אדמה הסמוכה לביתו, כרעיון האגודה.

ראו גם

• חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'
• ישראל פרידמן (צ'ורטקוב)

לקריאה נוספת

• מוסד הרב קוק, ספר הציונות הדתית - א, עמ' 505, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• התגובות התאולוגיות על הצהרת בלפור, יצחק קראוס עמ' 5 ואילך.
• יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 91, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• יהודה ברנדס, ‏אהבת ישראל, פתיחות וגאולה טבעית: האדמו"רים הציוניים שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2024
• היסטורוגרפיה אגודת ישוב ארץ ישראל על ידי עבודת אדמה ממוינשט רומניה.

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אגודת יישוב ארץ ישראל".