אדולף ברודסקי
אדולף דוידוביץ' בְּרוֹדְסקי (ברוסית: Адольф Давидович Бродский; 2 באפריל 1851 - 22 בינואר 1929) היה כנר יהודי-רוסי.
 | |
| לידה |
21 במרץ 1851 (יוליאני) טאגאנרוג, האימפריה הרוסית   |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1929 (בגיל 77) מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת  |
| מקום קבורה |
Manchester Crematorium Southern Cemetery Chapel |
| מוקד פעילות |
לייפציג |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
ביוגרפיה
עריכהברודסקי נולד בטאגאנרוג שברוסיה. סבו ואביו היו גם הם כנרים. הוא החל ללמוד נגינה בכינור בגיל חמש. במשך ארבע שנים למד מוזיקה בעיר הולדתו. בגיל תשע הופיע בקונצרט הראשון שלו באודסה, ונגינתו שם זיכתה אותו במלגת לימודים לווינה. ב-1860 החל ללמוד בקונסרבטוריון של וינה אצל יוזף הלמסברגר. בווינה הכיר ברודסקי חבר ללימודים, המנצח הנס ריכטר, והתיידד עמו. הלמסברגר נתן לברודסקי הזדמנות לנגן בקונצרטים רבים והזמין אותו להצטרף לרביעיית הלמסברגר ככינור שני.
בשנים 1866–1868 היה ברודסקי חבר בתזמורת החצר האוסטרית. אחרי עשר שנים בווינה עשה ארבע שנים בסיורי קונצרטים. (לפי מקור אחד, באירופה, לפי מקור אחר ברוסיה). אחרי הסיור השתקע במוסקבה בשנת 1873. בניגוד לאמור במקור מסוים, ברודסקי לא למד אצל פרדיננד לאוב.[1] ב-1875 התמנה ברודסקי לפרופסור משני לכינור בקונסרבטוריון של מוסקבה, שם נשאר ארבע שנים.
ב-1880 נשא ברודסקי לאישה את אנה לבובנה סקאדובסקאיה בסבסטופול. ב-4 בדצמבר 1881, בווינה, ניגן בהשמעת בכורה את הקונצ'רטו לכינור ברה מינור של צ'ייקובסקי, בניצוח הנס ריכטר. צ'ייקובסקי הקדיש את הקונצ'רטו לברודסקי, אחרי שליאופולד אאואר דחה אותו בטענה שאינו ניתן לנגינה.
בשנת 1883 הוזמן ברודסקי למלא את מקומו של הנרי שראדיק, שעבר ללמד בקולג' למוזיקה של סינסינטי, בקונסרבטוריון של לייפציג. הוא נשאר בלייפציג עד 1891 והקים שם רביעיית מיתרים משלו[2], עם הוגו בקר, הנס זיט ויוליוס קלנגל. לרביעייה זו הקדיש סר אדוארד אלגר את רביעיית המיתרים שלו במי מינור, אופוס 83 (1918).
באוקטובר 1891 הזמין וולטר דאמרוש את ברודסקי למשרת קונצרטמייסטר בתזמורת הסימפונית של ניו יורק[3]. מחליפו בלייפציג היה ארנו הילף. ברודסקי השתקע בניו יורק עם אשתו. ב-1894, אחרי שלוש שנים בארצות הברית, חזר לאירופה ושהה תקופה קצרה בברלין; בתקופת שהותו שם הזמין אותו סר צ'ארלס האלה למנצ'סטר, ללמד שם בקולג' המלכותי למוזיקה ולנצח על תזמורת האלה. ברדסקי לימד בקולג' מ-1895 ועד מותו, והתמנה למנהל בשנת 1896. בין תלמידיו במנצ'סטר היה ארתור קאטרל, שהיה בהמשך לפרופסור חבר בקולג'.
בתקופת מגוריו בלייפציג ערך סעודת חג מולד, שבה נפגשו ברהמס, צ'ייקובסקי וגריג. במפגש הזה נולדה ידידות בין צ'ייקובסקי לגריג, שביניהם הייתה הערכה הדדית רבה. (ברהמס וצ'ייקובסקי, לעומת זאת, לא גילו מעולם חיבה או הבנה מצד האחד למוזיקה של משנהו, אף כי יחסיהם האישיים היו לבביים ורוחשי כבוד.[4]
ברודסקי החזיק בכינור גוארנרי, שהיה שייך קודם לכן לשארל אנרי לאפונט.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
אדולף ברודסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אדולף ברודסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Bio
- About the encounter of Brahms, Tchaikovsky and Grieg
- Portraits of Adolph Brodsky in the National Portrait Gallery
- Famous Violinists of To-day and Yesterday by Henry Charles Lahee - אתר פרויקט גוטנברג by Henry Charles Lahee (Project Gutenberg free e-book)
- Biography
הערות שוליים
עריכה- ^ Adolph Brodsky article in the Musical Times
- ^ The namesake Brodsky Quartet founded in 1973 was an unrelated later group of players, who chose the name in honour of Adolph Brodsky because the members all came from the Manchester area.
- ^ Famous violinists of today and yesterday, p. 264
- ^ ה. ויינשטוק, "צ'ייקובסקי", עמ' 233-34
- ^ Famous violinists of today and yesterday, p. 82