ויקיפדיה

סבסטופול

עיר נמל בחצי האי קרים

סֵבַסְטוֹ֫פּוֹל (באוקראינית: Севастополь; בטורקית: Akyar; ברוסית: Севасто́поль) היא עיר נמל על חוף הים השחור בחצי האי קרים. סמוך לעיר ממוקם בסיס ראשי של הצי הרוסי. עד 2014 היה בו גם בסיס מרכזי של הצי האוקראיני. אף שהשטח בשליטת רוסיה, מרבית העולם עדיין מכיר בשטח כחלק מאוקראינה ולא מכיר בסיפוח הלא-חוקי שרוסיה ביצעה במרץ 2014. העיר פופולרית כיום בזכות שמורות החוף הרבות באזור ומהווה יעד לתיירים רבים, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר.

סבסטופול
Севастополь
סמל סבסטופול
סמל סבסטופול
סמל סבסטופול
דגל סבסטופול
דגל סבסטופול
דגל סבסטופול
פוטומונטאז' של סבסטופול
פוטומונטאז' של סבסטופול
פוטומונטאז' של סבסטופול
מדינה / טריטוריה אוקראינהאוקראינה אוקראינה - דה יורה
רוסיהרוסיה רוסיה - דה פקטו
חבל ארץ חצי האי קרים
ראש העיר Mikhail Razvozhayev
מושל מיכאיל רזבוז'אייב
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של סבסטופול
שפה רשמית אוקראינית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1783
שטח 1,080 קמ"ר
גובה 100 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 485,386 (2022)
 ‑ צפיפות 634 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 44°36′N 33°32′E / 44.6°N 33.53°E / 44.6; 33.53
אזור זמן UTC +3
http://sevastopol.gov.ru/
(למפת סבסטופול רגילה)
 
סבסטופול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפי מפקד אוכלוסין משנת 2012, מונה אוכלוסייתה 475 אלף איש. ביתו של "הצי הסובייטי של הים השחור" לשעבר ובסיס ימי של צי הים השחור של חיל הים הרוסי.

המיקום הגאוגרפי המיוחד של העיר ותנאי הניווט שבאזור הפכו את נמלי העיר סבסטופול למרכז ימי חשוב. בשל עובדה זו עמדה העיר במרכז עימותים צבאיים רבים, ואחד החשובים שבהם מלחמת קרים. במלחמה זו עמדו מגיניה הרוסיים של סבסטופול במשך 11 חודשים במצור שהטילו עליה צבאות האימפריה העות'מאנית, בריטניה צרפת וסרדיניה, עד שלבסוף נכבשה על ידיהם. גם בתקופת מלחמת העולם השנייה עמדה העיר במצור ממושך.

ב-6 במרץ 2014 כחודש לאחר הפלישה הרוסית הכריז שלטון הבובות הרוסי בסבסטופול על עצמו באופן חד-צדדי כגוף פדרלי של הפדרציה הרוסית. ב-18 במרץ סופחה העיר רשמית על ידי רוסיה והייתה ליחידה אדמיניסטרטיבית נפרדת[1] כחלק מהמחוז הפדרלי של קרים, לצד הרפובליקה של קרים. העיר קיבלה מעמד של עיר פדרלית (אחת משלוש הערים הפדרליות של רוסיה), ורוסיה שולטת בה בפועל. ממשלת אוקראינה אינה מכירה בכך וממשיכה לראות בכל חצי האי קרים כשטח שלה.

אטימולוגיה

עריכה

השם סבסטופוליס נבחר כהשפעת השפה היוונית. השם נובע מהמילה סבסטוס (σεβαστός), שמשמעותה 'בעל ערך' ושם העצם 'פוליס' (πόλις) שמשמעותו עיר. סבסטוס (Σεβαστός) היא המקבילה היוונית המסורתית לאוגוסטוס הרומאי, שם שהוענק במקור לקיסר הראשון של האימפריה הרומית.

חרף מקורותיו היוונים, השם עצמו לא מגיע מזמני יוון העתיקה. קרוב לוודאי שהעיר נקראה על שם השליטה (אוגוסטה) יקתרינה הגדולה שהקימה את העיר בשנת 1783. היא ביקרה בעיר בשנת 1787 בחברת הקיסר האוסטרי יוזף השני ומכובדים זרים אחרים. במערב העיר ישנן חורבות ושרידים של הנמל היווני העתיק חרסונס, שהוקמה במאה ה-5 לפני הספירה או במאה ה-4, על ידי מתיישבי הראקליאה פונטיקה. משמעות השם הוא חצי אי ואינו מתייחס לשם היווני של קרים: חרסונסוס טוריקה (חצי האי הטורקי).

היסטוריה

עריכה
 
סמל סבסטופול בשנת 1893
 
שרידי התיאטרון היווני העתיק באתר חרסונס טוריקה

במאה ה-6 לפני הספירה הוקמה מושבה יוונית בשטח העיר של היום. העיר היוונית חרסונס התקיימה כמעט אלפיים שנה, תחילה כדמוקרטיה עצמאית ואחר כך כחלק מממלכת בוספורוס.

במאות ה-13 וה-14 השטח נכבש על ידי אורדת הזהב המונגולית וננטשה. אומנם לסבסטופול של היום אין כל קשר לאותה עיר, אך שרידיה מהווים עד היום אתר תיירות פופולרי.

תקופת האימפריה הרוסית

עריכה
 
אנדרטת החייל והמלח, מגיניה הגיבורים של סבסטופול
 
האנדרטה לזכר המצור על סבסטופול

העיר סבסטופול הוקמה ביוני 1783 כבסיס לשייטת הימית באזור ונקראה בשם אחיטאר,[2][3]על ידי תומאס מקנזי (פומה פומיץ' מקנזי), אדמירל רוסי ממוצא סקוטי; זמן קצר לפני שחאנות קרים סופחה על ידי האימפריה הרוסית. חמש שנים קודם לכן הורה אלכסנדר סובורוב על הקמת מוצבים עבור הצבא הרוסי, ובפברואר 1784 הקיסרית יקתרינה הגדולה הורתה לגריגורי פוטיומקין לבנות מבצר ולקרוא לו בשם סבסטופול. יישום תוכניות הבנייה הועבר לקפטן פיודור אושאקוב, שמונה ב-1788 למפקד נמל סבסטופול ושייטת הים השחור.[4]האתר הפך לבסיס חשוב של הצי ולאחר מכן לנמל ים מסחרי. ב-1797 צו של הקיסר פאבל הראשון קרא למבצר בשם אחטיאר. לבסוף; ב-1826 הסנאט הרוסי השיב את שם העיר בחזרה לסבסטופול.

 
ספינות הצי הרוסי בסבסטופול, ציור מאת איבן איבאזובסקי, 1846

ביולי 1830 פרץ מרד עממי מזוין בעיר בשל התפרצות מגפת הכולרה בעיר שנבע מתנאי הבידוד שהופעלו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829). במהלך המרד, ב-4 ביולי, נרצח מושל העיר ניקולאי סטוליפין ובסופו של דבר המרד דוכא על ידי הצבא ומובילי המרד הוצאו להורג בירייה.

 
מראה העיר סבסטופול וביצוריה, שנות 1850

אחד האירועים הידועים שבהם הייתה מעורבת העיר היה המצור על סבסטופול (1854-1855) שהובילו צבאות צרפת, סרדיניה והעות'מאנים במהלך מלחמת קרים, מצור שנמשך 11 חודשים. חרף נסיונותיו, הצבא הרוסי נאלץ לנטוש את המבצר ולהתפנות, כשבמהלך הפינוי הוטבע הצי כולו במטרה למנוע כניסת ספינות אויב ולהימנע מהצי מליפול לידי האויב. כשצבא האויב נכנס לסבסטופול הוא מצא רק הריסות ושרידים לעיר המפוארת. זמן קצר לאחר המלחמה חיילים רוסים קיבלו אישור להקים בית הכנסת החייל.

בדומה לערים אחרות באימפריה, ידעה העיר משברים ומתיחויות מול פעילים מהפכניים. ב-1901 הוקמו לראשונה חוגים סוציאל-דמוקרטים וב-1902 הם התאחדו לארגון הפועלים של סבסטופול (SRO). ב-1903, על בסיס ארגון זה, הוקם סניף סבסטופול של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית.

במהלך מהפכת 1905 פרץ מרד על אוניית הצי "פוטיומקין", כשפועלי הנמלים, אזרחים ומלחי הצי ב-14 ספינות של הצי פתחו במרד מזוין. ב-14 בנובמבר הונף דגל אדום על האוניה "אוצ'אקוב" שהייתה בפיקודו של לייטננט פיוטר שמיט, אך רוב אוניות הצי שעגנו בנמל לא תמכו במרד ורק שלוש אוניות הצטרפו. ב-15 בנובמבר הצבא הקיסרי החל לפעול צבאית נגד האוניות המורדות ולדיכוי המרד בבסיס היבשתי, כשלקראת הערב כל מנהיגי המרד נעצרו והוצאו להורג על ידי שלטונות הצאר.

 
גנרל פיוטר וראנגל בעת טקס קבלת הפיקוד על הצבא הלבן בסבטופול

לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 עברה העיר לשליטת מועצת נציגי הפועלים והצבא. תחילה שלטו בעיר אנשי מפלגת ס"ר והמנשביקים, אך בבחירות חדשות שנערכו זכו הבולשביקים ברוב. ברם השלטון הסובייטי טרם התבסס בעיר; במהלך מלחמת האזרחים הרוסית הגנרל פיוטר וראנגל הוביל את הצבא הלבן בסבסטופול ובחצי האי קרים והיה לשליט חצי האי, הוא ביצע מספר רפורמות והקים ממשלה בראשותו. בתקופת שלטונו כונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות עצמאיות שנוצרו עקב התפרקות האימפריה (ביניהן הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה והרפובליקה העממית של אוקראינה) וארגן מחדש את כוחות הצבא הלבן בקרים. מטעמים אידאולוגיים שינה את שם הצבא ל"הצבא הרוסי". הוא הצליח לבלום ולאחר מכן גם להדוף את כוחות הצבא האדום, שניסו לפרוץ לחצי האי קרים בסוף אפריל 1920 וכוחותיו אף עברו למתקפה וכבשו אזורים נרחבים בדרום אוקראינה, הסמוכים לחצי האי קרים. ברם, בסתיו אותה שנה התהפך הגלגל: הצבא האדום ריכז כוח רב בדרום אוקראינה והפיקוד הסובייטי כרת ברית מחודשת עם הצבא השחור של נסטור מאכנו, שיחידותיו צורפו לכוח המחץ הסובייטי. ב-7 בנובמבר 1920 החל המבצע לכיבוש חצי האי, ולאחר 3 ימי לחימה קשים הצליחו כוחות הצבא האדום והשחור לפרוץ את קווי ההגנה של צבא וראנגל והוא החל לסגת לכיוון הנמלים סבסטופול ופאודוסיה. על מנת למנוע נפילת כוחותיו בידי הצבא האדום הורה וראנגל על פינוי כללי של חצי האי קרים. הוא פקד שכל אנשי הצבא והאזרחים, שלא רוצים להישאר תחת השלטון הקומוניסטי, יוכלו להתפנות יחד איתו. לבסוף, ב-14 בנובמבר 1920 הפליג וראנגל עם אחרוני חייליו מחצי האי קרים לחצי האי גליפולי שבטורקיה וב-15 בנובמבר הצבא האדום השתלט על העיר. באותה עת הבולשביקים השליטו בעיר ובסביבתה את "הטרור האדום" והוציאו להורג כ-29,000 איש ממתנגדיהם.

 
פינוי צבא ורנגל מחצי האי קרים,
נובמבר 1920.

תקופת ברית המועצות

עריכה

בתקופת מלחמת העולם השנייה סבלה העיר מהפצצות אוויריות של הנאצים, והותקפה על ידי איטליה ורומניה במהלך המצור על סבסטופול. הנאצים השתמשו בארטילריה כבדה מאוד בניסיונות לשבור את הביצורים, ורק לאחר קרב ארוך ומצור שנמשך 250 יום, נפלה העיר המבוצרת לידי כוחות הציר ביולי 1942. הנאצים תכננו לקרוא לעיר תאודוריכשאפן (על שם תיאודריך הגדול והעובדה שחצי האי קרים היה ביתם של הגותים הגרמאנים במאות ה-18 וה-19). העיר שוחררה על ידי הצבא הסובייטי ה-9 במאי 1944, ובהמשך הוענק לה תואר עיר גיבורה.

ב-1957 סופחה לעיר העיירה בלאקלאווה והפכה לרובע בה.

סבסטופול כחלק מאוקראינה הסובייטית

עריכה

בתקופת ברית המועצות, סבסטופול הפכה לעיר צבאית סגורה וכל מבקר שלא היה תושב העיר נדרש אישור ביקור זמני מהרשויות לצורך שהייה בעיר.

ב-29 באוקטובר 1948 נשיאות הסובייט העליון הנפיקה צו שהעניק לעיר מעמד מיוחד. בשנת 1954, בעקבות החלטת ניקיטה חרושצ'וב, סופח מחוז קרים והעיר סבסטופול לאוקראינה הסובייטית .[5]

לאחר התפרקות ברית המועצות

עריכה
 
מוזיאון צי הים השחור

לאחר התפרקות ברית המועצות, הבית התחתון בפרלמנט הרוסי (קונגרס נציגי העם) תהה בדבר מעמדה החוקי של סבסטופול ודרש מהסובייט העליון להגדירו.

ב-11 בדצמבר 1992 נשיא אוקראינה קרא לבקשת הפרלמנט הרוסי ניסיון שלוקה ב"מחלה אימפריאלית". ב-17 בדצמבר 1992 הוקם משרד הנציג הנשיאותי בקרים, מה שהביא לגל מחאות נגד קייב. חלק ממארגני המחאות היו חברי חזית הישועה הלאומית וארגונים לאומניים רוסיים.

ב-10 ביולי 1993 הפרלמנט הרוסי העביר הצעה להכריז על סבסטופול כעיר פדרלית רוסית.[6][7][8]

ב-14 באפריל 1993 נשיאות הפרלמנט של קרים קרא ליצירת תפקיד נשיא קרים. שבוע לאחר מכן, חבר הפרלמנט הרוסי, ולנטין אגאפונוב, הצהיר שרוסיה מוכנה לפקח על הליך משאל עם לעצמאות קרים ולכלול את הרפובליקה כחברה בחבר המדינות. ב-28 ביולי 1993 אחד ממנהיגי החברה הרוסית בקרים, ויקטור פרוסאקוב, הודיע כי ארגונו מוכן למרד מזוין להקמת שליטה רוסית בסבסטופול.

במאי 1997 רוסיה ואוקראינה חתמו על הסכם שלום וידידות שמסיר את תביעותיה של מוסקבה לשטחים באוקראינה.[9] הסכם נפרד שנקרא אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור יצר תנאים להחכרה בידי רוסיה שלא מוגבלת בזמן של מתקנים ומשאבים בסבסטופול ובחצי האי קרים.

 
ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה לאוניד קוצ'מה על סיפון ספינת הדגל של צי הים השחור, יולי 2001

צי הים השחור הסובייטי לשעבר ומשאביו חולקו בין צי הים השחור הרוסי לזה האוקראיני. שני הציים השתמשו בנמלי העיר. סבסטופול נותרה מטה צי הים השחור הרוסי.

בשאר חלקי חצי האי קרים, השפה הרוסית נותרה דומיננטית גם לאחר עצמאות אוקראינה. החברה הרוסית מעולם לא קיבלה את אובדן סבסטופול והתייחסה לסבסטופול כמי שהופרדה זמנית ממולדתה.[10]

ביולי 2009, יושב ראש מועצת העיר סבסטופול ולרי סראטוב (ממפלגת האזורים)[11] הכריז שעל אוקראינה להגדיל את התשלומים שעליה לקבל מרוסיה על אירוח הצי שלה בסבסטופול.[12]

ב-27 באפריל 2010 רוסיה ואוקראינה חתמו על הסכם שבמסגרתו הוגדלה אפשרות השהייה של הצי לעשרים וחמש שנה לאחר שנת 2017 (ולמעשה עד 2042) עם אופציה להארכת ההחכרה בחמש שנים נוספות.[13]

משבר קרים 2014

עריכה
  ערך מורחב – סיפוח חצי האי קרים (2014)
 
ולדימיר פוטין, ולדימיר קונסטנטינוב, סרגיי אקסיונוב ואלכסיי צ'אלי חותמים על הסכם סיפוח חצי האי קרים, מרץ 2014

ב-6 במרץ 2014 כתגובה לאירועי יברומאידאן[דרוש מקור], מועצת העיר סבסטופול הכריזה באופן חד צדדי על כוונתה להצטרף לפדרציה הרוסית כסובייקט פדרלי.[14] מועצת העיר הוציאה הצעה משותפת ב-11 במרץ יחד עם המועצה העליונה של קרים לאיחוד כרפובליקה עצמאית מאוקראינה עם אופציה לסיפוח עם רוסיה בכפוף למשאל עם שייערך.[15] השלטון האוקראיני והקהילה הבינלאומית ביקרו באופן חריף את החלטת משאל העם.[16]

ב-16 במרץ 2014 נערך משאל עם שנוי במחלוקת על עזיבת קרים את אוקראינה. במהלך ההצבעה נשלט בניין המועצה העליונה של קרים על ידי חיילי צבא רוסים. דיווחים רשמיים טענו שמרבית המצביעים תמכו בסיפוח לרוסיה ברוב של 95.6%.[17] משאל העם הביא להקמת הרפובליקה של קרים, שסבסטופול היא העיר הגדולה בה.

ב-18 במרץ 2014 החוזה לאימוץ קרים וסבסטופול לרוסיה נחתם וחצי האי קרים והעיר סבסטופול סופחו רשמית לרוסיה, כשבמסגרתו הוחלט:[18]

  • ששטחה של הרפובליקה האוטונומית של קרים לשעבר הוא הרפובליקה של קרים וחלק מרוסיה.
  • העיר בעלת המעמד המיוחד סבסטופול היא עיר פדרלית ברוסיה.
  • שני השטחים הם חלק מהמחוז הפדרלי של קרים.

מעמדה הבינלאומי של העיר לא הוכר. קרים וסבסטופול עדיין מוגדרות על ידי אוקראינה, האיחוד האירופי ומרבית מדינות האו"ם כחלק מאוקראינה.[19]

זמן קצר לאחר הסיפוח מונה הפעיל הלאומני אלכסיי צ'אלי, למושל העיר. כמה שבועות לאחר מכן מונה סרגיי מינאיילו להחליפו עד 2016 כשהועבר למחוז אחר ובמקומו מונה דמיטרי אובסיאניקוב, שכיהן כממלא מקום עד לבחירות למושלות העיר שנערכו בספטמבר 2017, כשנבחר להמשיך לכהן כמושל העיר.

תשתיות

עריכה
 
טרוליבוס מסוג ZiU-9 (אנ') בסבסטופול

קיימים שבעה סוגים של תחבורה בסבסטופול:

פוליטיקה וממשל

עריכה
  ערכים מורחבים – ראש עיריית סבסטופול, מושל סבסטופול, מינהל העיר סבסטופול, האספה המחוקקת של סבסטופול

בראש העיר סבסטופול עומד מיכאיל רזבוז'אייב שמונה למושל העיר ב-11 ביולי 2019.

העיר מחולקת לארבעה רבעים הנמצאים בשטח המנהלי של סבסטופול. מינהל העיר סבסטופול מכונה רשמית בשם ממשלת סבסטופול והגוף המחוקק העירוני הוא האספה המחוקקת של סבסטופול ובה 24 חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים. בבחירות לאספה המחוקקת שנערכו ב-2014 נבחרו 22 חברי מפלגת רוסיה המאוחדת ו-2 חברי מפלגת לדפ"ר. בספטמבר 2017 זכה דמיטרי אובסיאניקוב בתמיכת רוב התושבים בבחירות למושלות העיר לאחר שגרף למעלה משבעים אחוז, מקולות המצביעים ומינויו הפך למינוי קבוע עד לבחירות 2022.

מושל סבטופול הוא ראש הרשות המבצעת בעיר והוא ממונה על ידי הנשיא באישור האספה המחוקקת. קודם לסיפוח חצי האי קרים לרוסיה ראש הרשות המבצעת בעיר היה ראש העיר שכונה יושב ראש מועצת העיר סבסטופול ומועצת העיר סבסטופול (Севастопольська міська рада) תפקדה הן כעירייה והן כמועצה מחוקקת מאז שהוקמה ב-27 במרץ 1917 ועד לפירוקה ב-17 במרץ 2014 עקב סיפוח קרים לרוסיה. בתקופת האימפריה הרוסית פעלה בעיר הדומה העירונית של סבסטופול כגוף עירוני מחוקק. הדומה העירונית הוקמה ב-22 במאי 1816. קודם לכן נוהלה העיר על ידי הצבא. ב-1787 הוקמה מזכירות עירונית שעסקה בניהול תקציב העיר עד הקמת הדומה ב-1816.

רובעי העיר

עריכה
 
מפת רובעי העיר סבסטופול

גבולות העיר הנוכחיים הוגדרו בשנת 1977 בהחלטת מועצת העיר, מה-8 בפברואר 1977.[20]

במסגרת החקיקה הרוסית, העיר מהווה עיר פדרלית המחולקת לארבעה רבעים אדמיניסטרטיביים ואלה מחולקים לעשרה מחוזות מוניציפליים.[21]

רובע שטח אוכלוסייה[22]
סך הכל 		עירוני יישוב מספר
במפה
רובע גגארין 61 144 721 144 721 - 1
המחוז המוניציפלי גגארין 61 144 721 144 721 - 1
רובע לנין 26 112 220 112 220 - 2
המחוז המוניציפלי לנין 26 112 220 112 220 - 2
רובע נחימוב 233 111 101 98 654 12 447 3
המחוז המוניציפלי נחימוב 99 93 831 93 831 - 3
המחוז המוניציפלי אנדרוס 24 3 070 - 3 070 4
המחוז המוניציפלי קצ'ינסקי 67 8 876 4 823 4 053 5
המחוז המוניציפלי הגן העליון 43 5 324 - 5 324 6
רובע בלאקלאווה 545 48 221 30 182 18 039 4
המחוז המוניציפלי בלאקלאווה אין נתונים 29 098 19 978 9 120 7
מחוז מוניציפלי אורלינובסקי אין נתונים 6 369 - 6 369 8
מחוז מוניציפלי טרנובסקי אין נתונים 2 550 - 2 550 9
איקרמאן אין נתונים 10 204 10 204 - 10

במסגרת החקיקה האוקראינית, העיר מחולקת לארבעה רבעים, שבשניים מהם (לנין וגגארין) רבעים עירוניים, כששני האחרים (בלאקלאווה ונחימוב) מורכבים מיישובים.[23][24]

רובעי העיר:
  1. רובע גגארין (מערב העיר)
  2. רובע לנין (מרכז העיר)
  3. רובע נחימוב (צפון העיר; הצד הצפוני והשטחים מצפון לנהר בלבק והיישוב קאצ'ה)
  4. רובע בלאקלאווה (צפון-מזרח העיר והעיר אינקרמאן)

ספורט

עריכה
 
אצטדיון סבסטופול

בעיר מתקני ספורט רבים רובם ספורט מים. אצטדיון הכדורגל המרכזי הוא SKS ארנה, שנבנה ב-1986 ומכיל 5,576 מושבים.

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט לרבות מועדון הכדורגל סבסטופול שהוקם בשנת 2014 כיורש לקבוצה קודמת שהתמודדה בליגת העל האוקראינית. המועדון החדש מתמודד באליפות האזורית ובליגת העל של חצי האי קרים מכיוון שאופ"א לא מכירה בסיפוח קרים לרוסיה ולא מתירה למועדון להתחרות בליגות הרוסיות.

בעיר פעל מועדון הכדורסל מוסון סבסטופול - שהתמודד בליגה השלישית ברוסיה.

יהודי העיר

עריכה

יהודים התיישבו בעיר מראשיתה. תחילה היו אלה קרימצ'קים וקראים, בהמשך הצטרפו אליהם יהודים אשכנזים, אשר הגיעו מגליציה ומשטחה של בלארוס של ימינו. יהודים הקימו חנויות ובתי מלאכה, אשר שירתו את חיילי חיל מצב וימאי הצי. בשנת 1829 הוציא הקיסר הרוסי ניקולאי הראשון צו האוסר על יהודים להתגורר בסבסטופול (וזאת למרות שהעיר השתייכה אל פלך טאבריה, שהיה חלק מתחום המושב). לפי החוק נדרשו כל היהודים לעזוב את סבסטופול תוך שנתיים. שלטונות העיר וגם המושל הצבאי של העיר פנו כמה פעמים אל הצאר בבקשה לבטל את הגזירה, בנימוק שהגירוש יפגע קשות בכלכלת האזור. אך לשווא. הדבר היחיד שהם הצליחו, זה לדחות את המועד האחרון לעזיבה בכמה שנים. בסופו של דבר, בשנת 1834 עזבו כל היהודים את סבסטופול. יחד עם זאת נשארה בעיר נוכחות יהודית מצומצמת - חיילים יהודים, אשר גויסו לצבא או לצי והוצבו בעיר. הצאר נאות לאפשר להורי החיילים לבקר בעיר, כדי לפגוש את בניהם, אך משך השהייה הזמנית בעיר הוגבל לחודש אחד בלבד.

במהלך מלחמת קרים כמה אלפי חיילים יהודים השתתפו בקרבות להגנת העיר. רבים מהם נפלו בקרבות, אף הוקם בית עלמין נפרד לחללים יהודים. לאחר המלחמה הורשו יהודים, בני מעמדות מסוימים, לשוב ולהתגורר בעיר. בשנת 1859 הורשו סוחרים יהודים להתגורר בעיר באופן קבוע. בשנת 1860 היתר זהה ניתן לחיילים משוחררים ולבני משפחותיהם. בשנת 1861 ניתן אישור ליהודים, בעלי מקצועות מסוימים להתגורר בעיר. בשנת 1875 הקימו חיילים משוחררים את בית הכנסת החייל, שהיה לבית הכנסת הראשון בעיר מאז 1834. בשנת 1882 נפתח בית הכנסת הכוראלי הגדול של סבסטופול. בסוף מאה ה-19 ענף הסחר בתבואה בסבסטופל נשלט על ידי חברות בבעלות יהודים. האוכלוסייה היהודית בעיר המשיכה לגדול - בשנת 1897 התגוררו בעיר כ-4000 יהודים אשכנזים, כ-300 יהודים-קרימצ'קים וכ-800 יהודים-קראים - ביחד הם היוו כ-7% מאוכלוסיית העיר. בעיר פעלו תלמודי תורה, בית הספר יהודי לבנות, ספריה יהודית. בשנים 1905 -1907 הטילו שלטונות העיר כמה גזירות על היהודים, בין היתר גורשו היהודים משכונות, הסמוכות לנמל. בעקבות כך עזבו חלק מהיהודים את העיר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים שבאה אחריה, הגיעו אל העיר פליטים יהודים מבלארוס, מדינות הבלטיות, מזרח אוקראינה ומרכז רוסיה. חלק התיישבו בעיר. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 6000 יהודים (כ-5.5% מהאוכלוסייה). הצבא הגרמני הגיע אל העיר בסוף אוקטובר 1941. עד אז הצליחו כמחצית מיהודי סבסטופול לעזוב את העיר (חלקם התגייסו לצבא האדום ונשלח להילחם באזורים שונית וחלקם התפנו לאזור צפון קווקז). במהלך המצור על העיר נהרגו כמה מאות יהודים. לפי הערכה, כשהנאצים הצליחו לכבוש את העיר ב-1 ביולי 1942, נותרו בה כ-1200 יהודים. כמה ימים אחרי הכיבוש, נצטוו כל היהודים לענוד תלאי לבן בצורת מגן דוד. ב-12 ביולי 1942 הורה המושל הגרמני של העיר לכל היהודים להתאסף באצטדיון "דינמו " עם מזון ל3 ימים. נאמר להם, כי מתכננים להעביר אותם מהעיר למקום אחר. מהאצטדיון הובלו היהודים אל מחוץ לעיר ונורו למוות. בשבועות הבאים ביצעו הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים חיפושים נרחבים בעיר, אחר היהודים שלא התייצבו והסתתרו. כל מי שנתפס - נורה למוות במקום. בנוסף לאזרחים יהודים הוצאו להורג גם שבויי מלחמה יהודים. לפי הערכה, במהלך הכיבוש נרצחו בעיר וסביבותיה כ-4000 יהודים (אזרחים ושבויי מלחמה). היהודים היחידים ששרדו באזור היו אלה, שהצטרפו כלוחמים ליחידות פרטיזנים מקומיים. העיר שוחררה מהכיבוש ב-9 במאי 1944, כאשר על הארמייה, אשר שחררה את העיר מפקד הגנרל היהודי יעקב קרייזר.

לאחר המלחמה שבו היהודים לעיר, אך השלטון הסובייטי מנע חידוש חיי הקהילה. בתי הכנסת שנותרו - נמסרו לשימוש אחר. לפי מרשם האוכלוסין שנערך בשנת 1959 התגוררו בעיר 3116 יהודים, ב-1970 - 3419, ב-1979 - 3218 וב-1989 - 2800 (0.7% מכלל האוכלוסייה). לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון אוקראינה העצמאית עזבו יהודים רבים את סבסטופול - עלו לישראל או היגרו לארצות הברית או גרמניה. לפי מרשם האוכלוסין היחיד שנערך באוקראינה (בשנת 2001) - הגוררו בעיר קצת פחות מ-1000 יהודים. בשנת 2014, כאשר השתלטה רוסיה על חצי האי קרים, בוצע בסבסטופול רישום אוכלוסין - לפיו חי בעיר כ-600 יהודים. בשנת 2021 נתרו בעיר כ-480 יהודים.

גלריה

עריכה
  •  
    מראה העיר סבסטופול.
  •  
    ספינות צי הים השחור עוגנות בסבסטופול.
  •  
    כיכר נחימוב
  •  
    היכל התרבות.
  •  
    תיאטרון לונאצ'ארסקי.
  •  
    מפרץ הארטילריה
 
מראה מצור סבסטופול, 18 ביוני 1855. ציור מאת פרנץ רובוד. הציור נהרס ב-1942 ושוקם לאחר מלחמת העולם השנייה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סבסטופול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סוכנויות הידיעות, פוטין חתם על המסמך: קרים סופחה לרוסיה, באתר ynet, 18 במרץ 2014
  2. ^ "Sevastopol", The Ukrainian Soviet Encyclopedia, UK: Leksika
  3. ^ "Sevastopol", The Great Soviet Encyclopedia, RU: Yandex, אורכב מ-המקור ב-2014-08-17, נבדק ב-2016-07-04
  4. ^ "Основание и развитие Севастополя (Osnovaniye i razvitiye Sevastopolya)" [Foundation and development of Sevastopol] (ברוסית). Sevastopol.info. 2007-05-28. נבדק ב-2010-04-26.
  5. ^ http://slovari.yandex.ru/~%D0%BA%D0%BD%D0%B8%D0%B3%D0%B8/%D0%91%D0%A1%D0%AD/%D0%A1%D0%B5%D0%B2%D0%B0%D1%81%D1%82%D0%BE%D0%BF%D0%BE%D0%BB%D1%8C/
  6. ^ Secession as an International Phenomenon: From America's Civil War to Contemporary Separatist Movements edited by Don Harrison Doyle (page 284)
  7. ^ Schmemann, Serge (10 ביולי 1993), "Russian Parliament Votes a Claim to Russian Port of Sevastopol", הניו יורק טיימס {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ "Українське життя в Севастополi Михайло ЛУКІНЮК ОБЕРЕЖНО: МІФИ! Міф про юридичну належність Севастополя Росії". archive.org. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ People, CN, 28 בדצמבר 2005 {{citation}}: (עזרה)
  10. ^ http://ua.pravda.com.ua/news/2007/2/21/54793.htm
  11. ^ "Calm sea in Sevastopol", Kyiv Post, 4 בספטמבר 2009, אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2008 {{citation}}: (עזרה)
  12. ^ "Sevastopol authorities asking to raise compensation fees for Russian Black Sea Fleet's basing", Kyiv Post, 28 ביולי 2009, ארכיון מ-2012-03-01, נבדק ב-2016-07-04 {{citation}}: (עזרה)
  13. ^ "Parliamentary chaos as Ukraine ratifies fleet deal", World, UK: BBC, 27 באפריל 2010 {{citation}}: (עזרה)
  14. ^ "Севастополь принял решение о вхождении в состав РФ : Новости УНИАН". Unian.net. נבדק ב-2014-03-07.
  15. ^ "Парламент Крыма принял Декларацию о независимости АРК и г. Севастополя [Crimean parliament adopted the Declaration of Independence of the ARC and Sevastopol]" (ברוסית). 11 במרץ 2014. נבדק ב-12 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "ВС Крыма принял незаконное решение о проведении референдума – Турчинов". unian.net.
  17. ^ http://sevsovet.com.ua/index.php/2011-06-30-23-44-03/12395-na-sessii-gorodskogo-soveta-utverzhdeny-rezultaty-obshchekrymskogo-referenduma-16-marta-2014-goda ]
  18. ^ "Президент России". kremlin.ru.
  19. ^ Gutterman, Steve. "Putin signs Crimea treaty, will not seize other Ukraine regions". Reuters.com. נבדק ב-2014-03-26.
  20. ^ Сведения о распределении земельного фонда города Севастополя по состоянию на 01.01.2016
  21. ^ Населённые пункты ГФЗ Севастополь
  22. ^ Численность постоянного населения г. Севастополя по муниципальным округам Территориальный орган Федеральной службы государственной статистики по городу Севастополю (Севастопольстат)
  23. ^ מידע כללי על סבסטופול בפסקת "החלוקה המינהלית של אוקראינה" באתר הראדה העליונה (באוקראינית)
  24. ^ פוטנציאל הנופש של סבסטופול (באתר КрымНИОпроект)


הערים הגדולות של אוקראינה
אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
דירוג שם מחוז אוכלוסייה דירוג שם מחוז אוכלוסייה
 
קייב
1 קייב קייב 2,952,301 11 מריופול דונצק 425,681  
אודסה
 
דניפרו
2 חרקוב חרקוב 1,421,125 12 לוהנסק לוהנסק 397,677
3 אודסה אודסה 1,010,537 13 ויניצה ויניצה 369,739
4 דניפרו דניפרופטרובסק 968,502 14 סימפרופול ה הפדרלי של קרים 340,540
5 דונצק דונצק 901,645 15 מקייבקה דונצק 338,968
6 לבוב לבוב 717,273 16 צ'רניהיב צ'רניהיב 282,747
7 זפוריז'יה זפוריז'יה 710,052 17 פולטבה פולטבה 279,593
8 קריבי ריה דניפרופטרובסק 603,904 18 חרסון חרסון 279,131
9 סבסטופול סבסטופול 485,386 19 חמלניצקי חמלניצקי 274,452
10 מיקולאייב מיקולאייב 470,011 20 צ'רקאסי צ'רקאסי 269,836
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=סבסטופול&oldid=39873876"