אדי איזרד
אדוארד ג'ון "אדי" איזרד (באנגלית: Edward John "Eddie" Izzard; נולדה ב-7 בפברואר 1962) היא סטנדאפיסטית ושחקנית אנגלייה. סגנונה מאופיין בדיבור לא ממוקד ומונולוגים סוריאליסטיים, בנוסף להופעותיה, איזרד גם משחקת בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון, כמו כן היא ידועה בפעילותה הרבה למען ארגוני צדקה ובהיותה טרנסג'נדרית.[1]
 | |
| איזרד ב-2015 | |
| לידה |
7 בפברואר 1962 (בת 62) עדן, מושבת עדן  |
|---|---|
| שם לידה |
Edward John Izzard |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1982 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| https://www.eddieizzard.com/en | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנעוריה ותחילת דרכה
עריכהאיזרד נולדה בקולוניה הבריטית בעדן, תימן כבן האחרון של הזוג האנגלי הרולד ג'ון ודורות'י אלה איזרד. משפחת איזרד עברה לצפון אירלנד בשנת 1962, מעט לפני הכרזת מצב החירום בעדן (בעקבות אירועים שהובילו לעצמאות דרום תימן). היא חיה בבנגור, דאון, עד 1967, אז החמיר המצב הפוליטי בצפון אירלנד ומשפחתה עברה לסקוון שבוויילס, אחר כך לבקסהיל שבמזרח סאסקס באנגליה, שם היא למדה במכללת איסטבורן. אמה מתה בשנת 1968 בהיותה בת שש והיא מציינת זאת כאחד מהאירועים שהשפיעו רבות על חייה.
לאחר מות אמה התנחמה איזרד בקומדיה. היא אהבה במיוחד את מונטי פייתון, סטיב מרטין, ריצ'רד פריור ואת העבודות המוקדמות של בני היל. היא החלה להשתעשע בסטנד-אפ בזמן לימודיה באוניברסיטת שֶפילד, ולאחר שהתבקשה לעזוב את לימודי החשבונאות, החלה להופיע ברחוב. לאחר שלאורך מרבית שנות ה-80 עבדה ברחובות אירופה וארצות הברית, עברה איזרד להופיע במועדוני בריטניה. הופעתה הראשונה הייתה במועדון ה"קומדי סטור" הבריטי. בתחילת שנות ה-90 החלה לקבל הכרה כקומיקאית, אם כי היא עוד לא גיבשה לעצמה את סגנונה באותה תקופה.
איזרד מביעה לעיתים קרובות את רצונה בילדים, ולגבי נישואין אמרה כי "ודאי שאולי אתחתן".
הצלחה כקומיקאית
עריכההופעות הסטנד-אפ של איזרד זיכו אותה בפרס הקומדיה הבריטית ב-1993 (על "בשידור חי בשגרירים" - Live at the Ambassadors) וב-1996 (על "תווית יידוע" - Definite Article). לאחר שהשוק הבריטי מוצה, יצאה איזרד עם המופע "תווית יידוע" לסיבוב הופעות בערים מרכזיות מחוץ לבריטניה, כולל הופעה חד-פעמית בניו יורק. בכל מקרה, פריצתה לתודעה האמריקאית באה רק בשנת 1999, כשמופעה "לבוש להרוג" (Dress to Kill) שודר בערוץ הטלוויזיה HBO. לאחר כשנה ערכה איזרד סיבוב הופעות בבריטניה, צרפת וארצות הברית. בעקבות זאת זכתה לשני פרסי אמי על המופע שלה (ביצוע וכתיבה) בשנת 2000.
על אף ההצלחה הגדולה שנבעה משידור מופעה בטלוויזיה, ממעטת אדי איזרד לבצע סטנד-אפ בטלוויזיה. היא טוענת שהופעה בטלוויזיה מכלה את החומר, בזמן שכשהחומר מבוצע על במה, היא יכולה לחזור עליו בפני קהלים שונים.
בינואר 2006 הכריז ערוץ הטלוויזיה האמריקאי FX (חלק מתאגיד קבוצת הבידור פוקס) על השקת סדרת טלוויזיה חדשה בשם הנובוריצ'ים בכיכובה של איזרד. איזרד היא אחת מהכותבים של הסדרה, ואחת הדמויות מבוססת על ילדותה. הסדרה עלתה לשידור ב-12 במרץ 2007.
איזרד הופיעה גם בלייב 8 על פסנתר כליווי למוזיקאי הסקוטי מיג' אור בשיר "וינה".
.jpg)
בשנת 2016 דיבבה את דמותו של אנגוס בסרט האנימציה "כלב מי שמנגן".
הופעות בתיאטרון
עריכהב-1994 שיחקה איזרד לראשונה בתיאטרון, בהצגה "הצופן" שנכתבה על ידי דייוויד מאמט והוצגה בתיאטרון הווסט אנד. בהצגה, שהופקה על ידי תיאטרון הקומדיה הלונדוני, כיכבה גם לינדזי דאנקן. הצלחת ההצגה, ובייחוד הצלחת איזרד בתפקידה, הובילו אותה לתפקיד נוסף בהצגה "Oneonta 900" של דייוויד ביירד. ב-1995 היא שיחקה את הדמות הראשית במחזה "אדוארד השני" של כריסטופר מרלו.
איזרד שיחקה את לני ברוס במחזה "לני" בהפקה של 1999. בשנת 2001 היא החליפה את קלייב אוון במחזה "יום במותו של ג'ו אג" מאת פיטר ניקולס. בשנת 2003 חזרה איזרד לשחק במחזה בהופעותיו בברודוויי, וזכתה על כך בפרס טוני לשחקן הראשי. ההצגה עצמה זכתה בעוד ארבעה פרסי טוני.
סגנונה הקומי
עריכההסגנון הקומי של אדי איזרד מושפע רבות ממונטי פייתון, בייחוד במעבר האסוציאטיבי בין נושאים בהופעתה. לרוב, איזרד לא עובדת עם תסריט. היא מרשה לעצמה להיקטע על-מנת להעלות בדיחות חדשות, דמויות שהיא מציגה יכולות להיהפך לדמויות אחרות בן רגע, והיא יכולה לעבור כהרף עין בין ניתוח היסטורי למוצרי חשמל ביתיים. הסגנון הזה גורם להפסקות קצרות בין קטעים בהם איזרד יכולה למלמל "ובכן...", "גם זה נכון" ודברים מעין אלו. מלמולים אלה הפכו ברבות השנים לסמנה המסחרי. לעיתים קרובות איזרד שמה לב לתגובות הקהל לבדיחותיה תוך כדי הופעה ומגיבה אליהם בכתיבה בפנקס דמיוני בידה: "אל תספרי את זה שוב", "איבדתי אותם בבדיחה הזאת" וכדומה. כמו כן, היא מרבה לפנות לקהל בשאלות ואף נעזרת בהם אם היא נתקעת עם ניסוח מסוים.
בין הכישורים הקומיים שאדי איזרד מרבה להשתמש נמצאים החיקוי והפנטומימה. איזרד מרבה להציג את אלוהים בקולו של ג'יימס מייסון ואת נח בקולו של שון קונרי, היא גם מחקה לעיתים קרובות את פעולתם של מכשירים ביתיים כמו: מכסחת דשא, שואב אבק ומסור, תוך כדי שהיא מעניקה להם מבטאים שונים ותכונות אנושיות. בדיחות שהיו מוצלחות במיוחד יחזרו מכיוון בלתי צפוי בקטע אחר. איזרד עוסקת בהופעותיה בנושאים מודרניים כמו-גם בנושאים היסטוריים, בולטים המקרים בהם איזרד מדמיינת ומציגה אירועים היסטוריים בראייה מחודשת, מקרים כאלה מניבים קטעים כמו "עוגה או מוות: האינקוויזיציה בבריטניה" ו"שליחי ישו לדינוזאורים". על-אף שאיזרד עוסקת בנושאים רגישים, בעיקר בדת הנוצרית, לרוב אין היא מתכוונת להרע או לפגוע. איזרד מפנה חלק ניכר מתשומת הלב לאישיותה, כולל לעובדה שהיא לובשת בהופעותיה בגדי נשים ("זו מטרתי הברורה: עליי ללבש שמלה בכל שבעת היבשות"). כמו כן, איזרד מרבה להתייחס לנושאים פופולריים (הארי פוטר, מלחמת הכוכבים וכדומה) תוך שהיא מבקרת את הנקודות החלשות ומעלה את הטובות שבהן.
מגדר
עריכהאיזרד מגדירה את עצמה כג'נדרפלואיד.[2] בעבר נהגה להגדיר את עצמה כקרוס-דרסר ואמרה באחת מהופעותיה ש"נשים לובשות מה שהן רוצות, אז גם אני". לפי איזרד "רוב הקרוס-דרסרים נמשכים לנשים".
איזרד מדברת רבות על "קנאת שדיים" אותה היא מרגישה כלפי המין הנשי (ללא ספק משחק מילים על קנאת פין). מאז צילומי הסרט " הסופר אקסית שלי" היא נוהגת להסתובב לעיתים עם זוג שדיים מזויף שהמודל לצורתם הוא הזוג של אומה תורמן ששיחקה לצידה בסרט.
הכרה
עריכהב-18 במאי 2007 דורגה איזרד במקום השלישי ברשימת 100 הקומיקאים הגדולים שערך ערוץ 4 הבריטי כחלק מסדרת "100 ה... הגדולים". היא דורגה במקום ה-75 ברשימת 100 הקומיקאים הגדולים בכל הזמנים של הקומדי סנטרל. בשנת 1999 התארחה איזרד בתוכנית המסקרת את סיפורה של קבוצת מונטי פייתון, ג'ון קליז אמרה עליה שהוא "חברת מונטי פייתון אבודה", היא גם מילאה את מקומו של גרהאם צ'אפמן בהופעה מיוחדת שערכה הקבוצה לזכרו.
דעות פוליטיות
עריכהאיזרד התבטאה מספר פעמים והצהירה כי תתמודד לראשות עיריית לונדון בשנת 2020. היא התמודדה ללא הצלחה על מושב בוועד הפועל במלפגת הלייבור בשנת 2016 ו-2018. בינואר 2021 סיפרה בראיון לעיתון Sunday Morning כי היא מתכוונת לרוץ לחיים הפוליטיים, והביעה עמדה נחרצת נגד ראש הממשלה לשעבר, בוריס ג'ונסון, ונשבעה לעזור ככל שתוכל לראש האופוזיציה קיר סטארמר להיבחר.[3]
פילמוגרפיה והופעות
עריכההופעות סטנד-אפ
עריכה- בשידור חי בשגרירים (Live at the Ambassadors 1993)
- חד-פעמי (Unrepeatable 1994)
- תווית יידוע (Definite Article 1996)
- מהולל (Glorious 1997)
- לבוש להרוג (dress to kill 1999)
- מעגל (circle 2002)
- סקסי (sexie 2003)
- מעורטל (stripped 2008/9)
הצגות בהן השתתפה
עריכה- (1994) 900 Oneonta
- יום במותו של ג'ו אג (2001-2002, 2003)
- אדוארד השני (1995)
- לני (1999)
- הצופן (1994)
- טרמבו (2002)
פילמוגרפיה
עריכה- סוכן חשאי (The Secret Agent 1996)
- ולווט גולדמיין (Velvet Goldmine 1998)
- הנוקמים (The Avengers 1998)
- אנשי המסתורין (Mystery Men 1999)
- העבריין (The Criminal 1999)
- קרקס של פושעים (Circus 2000)
- צילו של הערפד (Shadow of the Vampire 2000)
- המיאו של החתול (The Cat's Meow 2001)
- כל אנשי המלכה (All the Queen's Men 2001)
- Revengers Tragedy (2002)
- בלוברי (Blueberry 2004)
- חמישה ילדים והדבר (Five Children and It 2004)
- רומנטיקה וסיגריות (Romance & Cigarettes 2004)
- אושן 12 (Ocean's Twelve 2004)
- האריסטוקרטים (The Aristocrats 2005)
- ג'ונגל סיטי (The Wild 2006)
- הסופר אקסית שלי (My Super Ex-Girlfriend 2006)
- אושן 13 (Ocean's Thirteen 2007)
- כוורת בסרט (Bee Movie 2007)
- מעבר ליקום (Across the Universe 2007)
- סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן (The Chronicles of Narnia: Prince Caspian 2008)
- איגור (Igor 2008)
- מבצע ואלקירי (Valkyrie 2008)
- יום אחרי יום (2010)
- נער מקהלה (2014)
- יום מתוך ימים (2015)
- כלב מי שמנגן - דיבוב (2016)
- להעיר את המלכה (2017)
- קסם של מפלצת - דיבוב (2019)
- שיר השמות (2019)
- Get Duked! (2019)
- לגעת בכוכבים (2020)
- שש דקות לחצות (2020) - גם תסריטאית
- Man & Witch (TBA) - דיבוב
טלוויזיה
עריכה- הנובוריצ'ים (2009-2008)
- יומו של השלוש-רגל (2009)
- חניבעל (2013-2015)
- פאוורס (2015)
- לא רעב ולא אוהב (2019) - דיבוב
- הסמל האבוד (2021)
- תישאר קרוב (2021)
- The Kids in the Hall (2022)
- עבריינים (אנ') (2023)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אדי איזרד- עוגה או מוות? אתר מעריצים של איזרד
- אדי איזרד מבטיח להתאפר גם בפרלמנט; ועל מה לא ידבר בישראל?, באתר "Time Out ישראל", 9 במרץ 2017
איתי שטרן, ועכשיו למישהו שונה לגמרי: אדי איזרד שובר מוסכמות ושומר על אופטימיות, באתר הארץ, 12 במרץ 2017- עידו רוזן, המופע של אדי איזרד: שואו של איש אחד לאיש אחד, באתר רשת, 31 במרץ 2017
- עמית סלונים, אדי איזרד הוכיח: יש אלוהים, והוא לובש בגדי נשים, באתר וואלה, 31 במרץ 2017
- דיוויד מרקזי, ניו יורק טיימס, אדי איזארד: "כשיצאתי מהארון אמרתי הם יילחמו ויתעללו בי ואני אשיב מלחמה", באתר הארץ, 21 בינואר 2024
אדי איזרד, ברשת החברתית פייסבוק
אדי איזרד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אדי איזרד, ברשת החברתית אינסטגרם
אדי איזרד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אדי איזרד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אדי איזרד, באתר AllMovie (באנגלית)
אדי איזרד, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אדי איזרד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אדי איזרד, באתר ספוטיפיי
אדי איזרד, באתר AllMusic (באנגלית)
אדי איזרד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדי איזרד, באתר דיזר
אדי איזרד, באתר Discogs (באנגלית)
אדי איזרד, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^
Eddie on coming out as transgender – Eddie Izzard: Marathon Man – BBC Three, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:12)
- ^ Eddie Izzard's Decision Not to Transition | Joe Rogan, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:07)
- ^ רק לא ג'ונסון: הקומיקאית הטרנסית רצה לפוליטיקה, באתר מאקו, 1 בפברואר 2021
