אדם שתקאי
אדם שתקאי (שוויג) (2 בספטמבר 1921 – 1 ביוני 1990) היה טייס, ממקימי חיל האוויר הישראלי ואיש מדע. היה טייס בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, מראשוני טייסת א' וממקימי חיל האוויר הישראלי, מדריך טיסה ראשי בקלוב התעופה הישראלי בראשיתו, הקים את בית הספר לטיסה הראשון בגאנה שירת בתפקידים בכירים אחרים בחיל האוויר הישראלי, ולאחר פרישתו מצה"ל היה מדען וחוקר בתחום הכימיה הפיזיקלית.
 | |
| אדם שתקאי, 1952 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1921 לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1990 (בגיל 68) |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 חיל האוויר המלכותי צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1940 – 1946 (RAF) 1948 – 1965 ( צה"ל) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשתקאי נולד בלודז' שבפולין לד"ר יוסף שתקאי וסידוניה לבית טרטקובר. ב־1933, לאחר שהוריו נפרדו, נשלח לארץ ללימודים בבית הספר הריאלי בחיפה. עם סיום הלימודים החל בלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים.
מלחמת העולם השנייה
עריכהב־1940, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב לחיל האוויר המלכותי הבריטי (RAF). לאחר הכשרה במחנות האימונים של ה־RAF בקהיר ובחלוואן שבמצרים, ולאחר אימונים נוספים באלדורט שבקניה, נשלח לבולאוואיו, רודזיה לאימוני הטייס[1]. סיים ב־1944 את הכשרתו כטייס מטוסי תובלה ומפציצים בדרום אפריקה ב־61Air School, George ולאחר מכן בבסיס ה־RAF בעין שמר. משם נשלח ליוון ולאיטליה, שירת כטייס מפציצים ויקרס ולינגטון בטייסת 38 ועם סיום המלחמה כטייס דקוטה בטייסת 216. השתחרר ב־1946.
לימודים אחר המלחמה ושירות במלחמת העצמאות
עריכהלאחר תום מלחמת העולם השנייה התאחד עם הוריו שהצליחו להגיע לארץ ישראל במהלך המלחמה ושב ללימודי הכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהחלו פעולות האיבה שקדמו למלחמת העצמאות הצטרף לחיל המדע, אולם עם היוודע דבר התארגנותו של כח אווירי להגנה על היישוב היהודי בישראל הצטרף לגרעין שבהתהוות של טייסת א' והיה מראשוניה.
השתתף כטייס במבצעים רבים. ב־1948 נשלח יחד עם מודי אלון לקורס שבו הוכשרו לראשונה קציני מודיעין לחיל האוויר הישראלי ולאחריו שירת גם כקצין המודיעין של הטייסת.
לאחר מלחמת העצמאות
עריכהלאחר המלחמה השלים את לימודי המסטר בכימיה (1952). פרסם את רשמיו ועדויות מראשית ימי חיל האוויר בספר תולדות נעוריה של טייסת א'. היה מדריך טייס ראשי בקלוב התעופה הישראלי, שירת בטייסת 103, היה סגן מפקד בית הספר לטיסה 12 בסירקין לצידו של גדעון שוחט ובפיקודו של בנימין בונה.
ב־1959, לאחר הכרזת העצמאות של גאנה, נשלח על ידי מפקד חיל האוויר עזר ויצמן להקים את בית הספר הראשון לטייס בחיל האוויר של גאנה[2][3]. היה מפקד בית הספר במשך שנתיים וחצי, וביחד עם צוות בית הספר הכשיר את הדור הראשון של טייסי חיל אוויר גנאים[4][5]. ב־1961 נמסר בית הספר לאחריות הבריטים ואדם ומשפחתו חזרו הביתה[6].
במהלך כ־20 שנות שירותו בחיל האוויר כטייס מילא גם תפקידי הדרכה ראשיים כולל בבית הספר לפיקוד ומטה, כתב רבות ב מערכות ובבטאון חיל האוויר וכן תיעד את ההיסטוריה של החיל. סיים את שירותו בדרגת סגן אלוף בשנת 1965 והמשיך לשרת במילואים כטייס. במלחמת ששת הימים היה יועץ אווירי לכוחות הקרקע באוגדה 31 שבסיני בפיקודו של האלוף אברהם יפה. גם במלחמת יום הכיפורים, והוא כבר בן 52, נקרא לשרת בצוות הפיקוד בבסיס תל נוף.
עבודתו
עריכהאת מחקר הדוקטורט בכימיה פיזיקלית ערך במחלקת הפולימרים במכון ויצמן בהנחייתו של פרופסור אהרן קציר. במשך שנותיו כמדען במכון ויצמן ובמכון למחקר ביולוגי בישראל עסק בעיקר במחקר באלקטרוכימיה, שיתף פעולה עם חוקרים מרחבי העולם ופרסם מאמרים רבים. היה הסגן המדעי למנהל המכון למחקר ביולוגי בישראל.
חיים אישיים
עריכהבשנת 1953 נישא לשרה לבית הובר (1926–1989), פסלת, כתבת עתי"ם ואשת חינוך. נולדו להם שתי בנות. שתקאי נפטר ב-1990 גיל 68.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אדם שתקאי, תולדות נעוריה של טייסת א', מ. ניומן, 1950
קישורים חיצוניים
עריכה- בית הספר לטיסה מוקם בסירקין אנציקלופדיה יפעת
- מלחמת ששת הימים - עץ מבנה של מערכת הפיקוד עמוד האש
- חקר ביצועים מערכות גיליון 118–119
אדם שתקאי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יחד עם אדם נכללו בקורס ברודזיה גם דן טולקובסקי, אהרן רמז, עזר ויצמן, מודי אלון, גדעון אלרום, יריב שיינבאום, גדעון שוחט, בנימין בונה ואחרים
- ^ אורי דן, עזרה אווירית מישראל לגאנה, מעריב, 8 במרץ 1959
- ^ ישראל תעזור לגאנה בהקמת חיל התעופה, חרות, 21 באפריל 1959
- ^ הופעל בית הספר לטיסה בגאנה, הארץ, 29 ביולי 1959
- ^ בי"ס לטיסה בגאנה, דבר, 17 בספטמבר 1959
- ^ ש. שגב, הבריטים יקבלו מחר מהישראלים את ניהול ביה"ס לטיס בגאנה, מעריב, 27 בפברואר 1961