אהרן קציר

אַהֲרֹן קָצִיר
אהרון קציר
לידה	15 בספטמבר 1913; לודז', האימפריה הרוסית
נרצח	30 במאי 1972 (בגיל 58); נמל התעופה בן-גוריון, ישראל
שם לידה	Aharon Katchalsky
ענף מדעי	כימיה פיזיקלית
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	רחובות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	מכון ויצמן למדע; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ;
תלמידי דוקטורט	אלן ס. פרלסון, אברהם פצ'ורניק
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1961); פרס רוטשילד; פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1950) ;
צאצאים	אברהם קציר, יעל קציר, גדי קציר
תרומות עיקריות
	פיתוח מחקר בתחומי הפולימרים, ממברנות, וביופיזיקה של פוליאלקטרוליטים וחמרים פלאסטיים, מכאנו-כימיה ותרמודינאמיקה של תהליכים בלתי הפיכים. יוזמת והקמת חיל המדע, חמ״ד. יוזמת והקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

אהרן קציר - קצ'לסקי (15 בספטמבר 1913 – 30 במאי 1972) היה פרופסור לכימיה פיזיקלית במכון ויצמן למדע, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל. נרצח על ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד.

ביוגרפיה

אהרן קצ'לסקי נולד ליהודה וצילה קצ'לסקי בלודז' שבפולין בשנת 1913. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לקייב שבאוקראינה, שם נולד אחיו הצעיר אפרים. המשפחה ברחה בעקבות הפוגרומים האוקראינים חזרה לפולין בשנת 1920, עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתיישבה בירושלים. אהרון למד בגימנסיה העברית רחביה, וסיים בהצטיינות. במהלך לימודיו בתיכון, ולאחר מכן, היה קציר פעיל בתנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית" ובשנת 1930, בגיל 18, הצטרף לארגון "ההגנה" בירושלים.

בשנת 1931 החל ללמוד באוניברסיטה העברית. עם חבריו לספסל הלימודים נמנתה רינה טיבר, אשר נישאה לו לאחר מספר שנים. הלימודים באוניברסיטה העברית בהר הצופים התאפיינו, בין היתר, במספר נמוך של תלמידים יחסית למספר המרצים. כתוצאה מכך עשו רבים מהמרצים מאמץ רב לעניין ולמשוך את הסטודנטים להמשיך במחקר, כל מרצה בכיוון מחקרו. נטייתו של קציר לזואולוגיה באה לידי בטוי בהיותו שותף לפרופ' שמעון פריץ בודנהיימר בכתיבת המגדיר העברי הראשון לפרפרי א״י - ״בני שמש״. רינה ואפרים נטו לבוטניקה, והשתייכו לחוג הבוטני ״נערי אייג״. בשנת 1936 נמנה עם המחזור הראשון של מוסמכי הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.^[1]

בשנת 1939 היו קציר ורינה קצ'לסקי במחזור הראשון אשר קיבל תואר דוקטור באוניברסיטה העברית.^[2] עבודתו, בהנחיית פרופ' מקס פרנקל, הוקדשה לאיטראקציות של מונו סכרידים עם חומצות אמיניות. בשנים 1939–1948 היה אסיסטנט במעבדה לכימיה אורגנית תאורטית ומקרומולקולרית של האוניברסיטה העברית. בראשית מלחמת העולם השנייה עבר קצ'לסקי למחקר מאקרומולקולרי ועסק בפיתוחו של בית החרושת הראשון בארץ ישראל לפלסטיק (Plexiglass - Perspex - Poly (methyl methacrylate)). ב-1945 נמנה עם פרופ' יוחנן רטנר, מהטכניון, עם חוג מדענים שסייעו ל"הגנה" במחקר ובפיתוח של נשק מייצור עצמי. סמוך לתחילת מלחמת העצמאות היה החוג גרעין ליחידת "מדע" בפיקוד שלמה גור.

פרופ' יוחנן רטנר וקציר יזמו את הקמת חיל המדע (חמ"ד). קצ'לסקי נמנה עם מפקדי החמ״ד (בדרגת סגן-אלוף). עם תום מלחמת העצמאות הווה חמ"ד את הבסיס להקמת הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא״ל). ב-1946 השתלם קציר אצל פרופ' וורנר קוהן בבזל ויחד הם פתחו את התיאוריה הראשונה של תמיסות פוליאלקטרוליטים. ב-1948 הוזמן אהרן קצ'לסקי ע״י פרופ' חיים ויצמן לעבור למכון זיו (מאוחר יותר - מכון ויצמן) בו הקים את המחלקה לחקר הפולימרים, שבראשה עמד עד יומו האחרון. במקביל התמנה קציר לראש המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו של קציר עסקו בחקר פולימרים, תרמודינמיקה, ממברנות ומכאנוכימיה, כולל בחקר פעולת השריר בגוף החי.

בשנת 1952 התמנה לפרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית. ב-1954 זכה בפרס ויצמן על מחקר הפוליאלקטרוליטים. ב-1956 ייסד במכון ויצמן את המעבדה לפלסטיקה. ב-1957 נבחר כחבר באקדמיה למדעים של ניו יורק. ב-1961 זכה בפרס ישראל יחד עם פרופסור אורה קדם, תלמידתו. באמצע שנות ה-50 יזם קציר את הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והיה הרוח החיה בהקמתה. ב-1959 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנים 1962–1968 היה נשיאה השני.^[3] ב-1964 נבחר לנשיא הארגון הבין-לאומי לביופיזיקה שימושית,^[4] ועמד בראשו עד 1968.

בשנים 68–1967 שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי,^[5] ולאחר מכן במשרה מלאה ואף הדריך שם סטודנטים לתארים מתקדמים עד להרצחו בשנת 1972. בשנת 1971 נבחר לחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

אהרן קציר נודע כאיש רוח העוסק בהיבטים האנושיים והמוסריים של המדע. הוא התפרסם גם כמרצה מבוקש, והרבה להופיע בהרצאות בתחומו ובתחומים אחרים, בפורומים שונים, החל מבתי ספר וכלה בהרצאות עממיות באמצעי התקשורת. הוא נודע כאיש אשכולות, ותחומי התעניינותו (פילוסופיה, ספרות, מוזיקה ועוד) חרגו מתחומי התמחותו המדעית. קציר תרם לפופולריזציה של המדע, בעיקר בספרו "בכוּר המהפכה המדעית" (1971)^[6], העוסק בזיקה שבין מדע לחברה, והתבסס על הרצאות שנתן ב"קול ישראל" ועל מפגשים עם הציבור.

ספריו הנוספים:

"בני שמש: מבוא להכרת פרפרי ארצנו", 1936 (יחד עם שמעון בודנהיימר)
"חידושי המדע במלחמה", 1943 (יחד עם ישעיהו ליבוביץ ומשה בריל)
"Nonequilibrium Thermodynamics in Biophysics", 1965 (with Peter F. Curran)
"Dynamic Patterns of Brain Cell Assemblies", 1975
"Biophysics and Other Topics" מבחר מאמרים מאת אהרן קציר, 1976.

התעשייה הכימית בישראל, ובייחוד תעשיית החומרים הפלסטיים, קיבלה עידוד רב מהמחקרים שנעשו במחלקת הפולימרים במכון ויצמן בראשותו.

ב-30 במאי 1972, נרצח קציר על ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד.

הוקרה

ב-1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית תל אביב.

ב-1961 זכה בפרס ישראל למדעי הטבע.^[7]

זמן קצר לפני מותו הוחלט להעניק לו את פרס רוטשילד למדעי הטבע לשנת תשל"א.

משפחתו

נישא לרינה לבית טיבר (אחותו של ישראל טייבר). בנם הבכור, אברהם קציר, הוא פרופסור (אמריטוס) לפיזיקה יישומית באוניברסיטת תל אביב. בתם, יעל קציר, היא דוקטור לאנתרופולוגיה. ובנם הצעיר, גדי קציר, הוא פרופסור (אמריטוס) להתנהגות בעלי חיים באוניברסיטת חיפה.

הנצחתו

על שמו של אהרן קציר נקראו רחובות בערים הבאות: בירושלים, בפתח תקווה, ברמת גן, בהרצליה בבאר שבע ובקריית אונו.
על שמו בתי ספר יסודיים ותיכוניים (בהם תיכון עירוני ד' בתל אביב וקריית החינוך השש שנתית ע"ש אהרון קציר ברחובות).
לזכר קציר הקים מכון ויצמן מרכז לחקר הביולוגיה הפיזיקלית הנושא את שמו.^[8]
על-שמו קראה נאס"א את אחד המכתשים שעל הירח.

באוניברסיטת תל אביב מתקיימת מדי שנה סדרת הרצאות לזכרו, תחת הכותרת "בכור המהפכה", כשם ספרו. בסדרה זו, שאותה מארגן בנו, פרופ' אברהם קציר, משתתפים טובי המדענים בישראל ובעולם. בשנת 2003 למשל, הרצו בסדרה זו חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, חתן פרס ישראל דוד הראל, והפילוסוף הנודע הילרי פטנאם.

על שמו יוסדה תוכנית מענקי-המחקר מלגות קציר המוענקת משנת 1991 על מנת

להביא לגיוס ולקליטה מוצלחת של מדענים צעירים ומבריקים, מובילי דרך, אשר יצמחו במערך המחקר והפיתוח הביטחוני ויוכלו להנהיג אותו לענות על הצרכים של שנות האלפיים.^[9]

ב-29 ביוני 1993, השירות הבולאי הנפיק בול דאר לזכרו בסדרה "מדענים יהודים".על השובל מופיע בניין במכון ויצמן ברחובות. האמנית סלבה דוזורץ עיצבה את הסדרה.^[10]

לקריאה נוספת

נתן שרון, "לדמותו של אהרן קציר ז"ל", מדע י"ז (2), 1972/3, עמ' 84–89.
בודנהיימר, שמעון וקצ׳לסקי, אהרן, ״בני שמש״ מגדיר לפרפרי היום של א״י
בכרך אוריאל, 2015 ״בכח הידע - פרקים בתולדות חיל המדע - חמ״ד״ מודן
בראל, ארי, ״מלך מהנדס - דוד בן-גוריון, מדע ובינוי אומה״ מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהרן קציר בוויקישיתוף

אהרן קציר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
דף לזכר אהרן קציר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
אהרן קציר באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
יעל קציר, המדע אור לכולם - סיפורו של פרופ' אהרון קציר, בערוץ יוטיוב של אוניברסיטת תל אביב
40 שנה לטבח בנמל התעופה לוד, בארכיון המדינה
עדית זרטל, החברה מתבגרת על ידי המדע, דבר, 17 בספטמבר 1971, המשך, דבר, 17 בספטמבר 1971
הלוויה של אהרן קציר במכון ויצמן למדע, מספיד מאיר וייסגל, 6 ביוני 1972, ארכיון AP
משורר המדע, מכון ויצמן למדע
איתי נבו, המוח המזהיר שנגדע בפיגוע טרור, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 באפריל 2017
אהרן קציר (1913-1972), דף שער בספרייה הלאומית
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, "כוח השישה" המדעי של ישראל הצעירה, באתר ynet, 14 במאי 2024

מכּתביו

אהרן קצ'לסקי, ‏המדע במלחמה, מערכות 8, אוגוסט 1941
בין מולקולות לחיי הנפש, דבר, 30 בדצמבר 1963

הערות שוליים

^ טקס חלוקת התעודות באוניברסיטה העברית, דבר, 13 בפברואר 1936, המשך
^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
^ י. רם, פרופ' אהרון קציר, נשיא האקדמיה למדעים, דבר, 26 בספטמבר 1962
^ פרופ' אהרן קציר - נשיא הארגון הבין-לאומי לביופיסיקה, דבר, 1 ביולי 1964
^ All Visiting Professors: By Name, miller.berkeley.edu (באנגלית)
^ בכור המהפכה המדעית | אהרן קציר - עם עובד, באתר www.am-oved.co.il
^ שלושת חתני "פרס ישראל" למדע, דבר, 28 באפריל 1961
^ מרכז אהרן קציר במכון ויצמן למדע
^ תקנון ״מלגות קציר״
^ התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל

[1] טקס חלוקת התעודות באוניברסיטה העברית, דבר, 13 בפברואר 1936, המשך

[2] הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940

[3] י. רם, פרופ' אהרון קציר, נשיא האקדמיה למדעים, דבר, 26 בספטמבר 1962

[4] פרופ' אהרן קציר - נשיא הארגון הבין-לאומי לביופיסיקה, דבר, 1 ביולי 1964

[5] All Visiting Professors: By Name, miller.berkeley.edu (באנגלית)

[6] בכור המהפכה המדעית | אהרן קציר - עם עובד, באתר www.am-oved.co.il

[7] שלושת חתני "פרס ישראל" למדע, דבר, 28 באפריל 1961

[8] מרכז אהרן קציר במכון ויצמן למדע

[9] תקנון ״מלגות קציר״

[10] התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

תרומות עיקריות

לידה	15 בספטמבר 1913 לודז', האימפריה הרוסית
נרצח	30 במאי 1972 (בגיל 58) נמל התעופה בן-גוריון, ישראל
שם לידה	Aharon Katchalsky
ענף מדעי	כימיה פיזיקלית
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	רחובות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	מכון ויצמן למדע אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תלמידי דוקטורט	אלן ס. פרלסון, אברהם פצ'ורניק
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1961) פרס רוטשילד פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1950)
צאצאים	אברהם קציר, יעל קציר, גדי קציר
פיתוח מחקר בתחומי הפולימרים, ממברנות, וביופיזיקה של פוליאלקטרוליטים וחמרים פלאסטיים, מכאנו-כימיה ותרמודינאמיקה של תהליכים בלתי הפיכים. יוזמת והקמת חיל המדע, חמ״ד. יוזמת והקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.