אהרון אתקין
אהרון אתקין (אטקין) (ניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – י"ח באלול תרצ"ח, 14 בספטמבר 1938) היה חלוץ, מאנשי העלייה השנייה וממתגייסי הגדודים העבריים. שימש כמוכתר קבוצת גבע ועסק ברכישת אדמות ופיתוח ההתיישבות בעמק יזרעאל ועמק בית שאן. נהרג כשהרכב בו נסע עם חיים שטורמן ודוד מוסינזון עלה על מוקש ליד טירת צבי. על שם שלושתם נקרא גן השלושה (הסחנה) בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע.
 | |
| אהרון אתקין | |
| לידה |
אפריל 1898 ניסן תרנ"ח הרדוק, מחוז ויטבסק, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1938 (בגיל 40) י"ח באלול תרצ"ח קבוצת גבע, ישראל |
| תאריך עלייה | 1911 |
| מקום קבורה | קבוצת גבע, ישראל |
| עיסוק | ביטחון, שמירה, רכש אדמות |
ביוגרפיה
עריכהאהרון אתקין נולד ב-1898 בעיר הרדוק שבמחוז ויטבסק (בצפון מזרח בלארוס) לדוד שלמה ושרה אתקין והיה צעיר הילדים במשפחתו. בילדותו למד ב"חדר" ובבית ספר. עקב קשיים כלכליים עברה המשפחה מהרדוק ללודז'. ההורים גידלו את הילדים ברוח מסורת ישראל אך גם עם אהבת ארץ ישראל.
ב-1911, כשהוא בן 13, ברח מבית הוריו, עבר את הגבול והגיע לעיר הנמל טריאסט. מאחר שהיה נטול כסף ותעודות התגנב כנוסע סמוי לאוניה שעשתה דרכה ארצה. בירידה מהאוניה עבר את ביקורת הגבולות לאחר שהציג תעודה ברוסית שפקיד המכס לא זיהה.
בהגיעו ארצה זייף את גילו והחל לעבוד בבניית גימנסיה הרצליה. עם סיום מלאכת הבנייה עבר לעבוד במערכת עיתון הפועל הצעיר. על אף שמצא עבודה בתל אביב שאף כל הזמן לעסוק בחקלאות לכן עבר לרחובות שם עבר בחקלאות כשכיר יום. בהמשך עבר לעבוד בחולדה. ב-1914, בתקופת מלחמת העולם הראשונה עזב את חולדה ועבר לעבוד בגדרה.
לאחר תקופת עבודה בגדרה עבר לבאר טוביה והתמודד, יחד עם שאר היושבים בארץ, בלחץ שהפעיל הצבא העות'מאני. במסגרת זו גויס אהרון לעבודות כפייה כעגלון. לאחר שחרור דרום הארץ על ידי הבריטים ב-1917, התגייס אהרון ב-1918 לגדודים העבריים ונשלח לאימונים במצרים שם קודם לדרגת סרג'נט (סמל). לצערם של אהרון והחיילים ביחידתו פתחו הבריטים במערכת מגידו וכבשו את הגליל בזמן שהם שהו עוד במצרים ולאחר זמן מה פוזר הגדוד ואהרון חזר לבאר טוביה.
ב-1924 עבר אהרון ובת זוגו, יחד עם עוד מספר חברים, מבאר טוביה לקבוצת גבע שם עסק בתחומי חקלאות שונים. לאחר שנפגע בידו נמנע ממנו לעסוק בעבודת כפיים והוא החל לפעול בתחום הביטחוני. במסגרת זו עסק בשמירה, מונה למוכתר של גבע, שימש כאיש הקשר לשלטון האנגלי ומול השכנים הערבים וסייע לקק"ל לרכוש אדמות בעמק יזרעאל. תקופה מסוימת אף התנדב לשמש כמדריך לצעירי תנועת גורדוניה בחולדה. ב-1935 ייצג את הסתדרות העובדים בוועידת החלוץ שנערכה בווינה. לאחר חזרתו המשיך בפעילותו הביטחונית. בתקופה זו הכיר את חיים שטורמן והיה השותף שלו בענייני הביטחון, רכישת האדמות וההתיישבות בעמק יזרעאל ועמק בית שאן.
ב-4 ביוני 1937 אירח את ארתור ווקופ, הנציב העליון, בסיור שערך בעמק חרוד מתוקף תפקידו ומעמדו כחבר וועד גוש חרוד[1].
ב-14 בספטמבר 1938 נסע עם חיים שטורמן ודוד מוסינזון לקבוע מקום להקמת היישובים נווה איתן וכפר רופין. בדרכם לטירת צבי עלתה מכוניתם על מוקש ושלושתם נהרגו במקום[2][3]. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של קבוצת גבע בה התגורר.
משפחה
עריכהאתקין היה נשוי ואב לשלושה בנים. בנו הצעיר של אתקין דוד איתיאל, (25 ביוני 1931 - 28 באוקטובר 1973) שרת במחזור הראשון של הנח"ל, ממייסדי הגבעתרון, כדורסלן בהפועל גבע בעונה הראשונה בליגה הלאומית בכדורסל (1953/1954) וממייסדי קיבוץ יטבתה, נפצע קשה לאחר שהזחל"ם שלו נפגע במלחמת יום הכיפורים בקרבות ממערב לתעלת סואץ ב-20 באוקטובר 1973. שבוע לאחר מכן, ב-28 באוקטובר נפטר מפצעיו בבית חולים איכילוב בתל אביב. הוא נקבר בבית העלמין בקיבוץ יטבתה.
הנצחה
עריכה- "אנדרטת השלושה" הוקמה בקרבת הנקודה בה הותקפו השלושה. האנדרטה נמצאת על כביש 90, ביציאה הצפונית של המושב שדי תרומות[4][5].
- "גן השלושה" (הסחנה), שנחנך ב-1959, נקרא על שם שלושת החללים[6].
- אנדרטה לזכר השלושה הוצבה ב"כיכר דוד" (על שם דוד מוסינזון) בעפולה.
- בקיבוץ גבע הוקם "בית אטקין" (בתכנונו של שמואל ביקלס) שמשמש חדר טבע ובית נוער[7][8].
לקריאה נוספת
עריכה- אהרון אטקין: פרקי חייו מסֻפרים מאת חבריו וערוכים בידי יצחק יציב, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ-ישראל, תרצ"ט 1939.
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ו', הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך תל אביב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1974, עמודים 9–21
- חיים שטורמן, אהרון אטקין, ד"ר ד' מוסינזון : השלושה שנפלו בעמק בית שאן בימי חומה ומגדל, הוצאת קיבוץ עין חרוד, 1968
- אהרון אטקין, חיים שטורמן דוד מוסינזון: עלו על מוקש, הוצאת המועצה האזורית גלבוע, 1968
קישורים חיצוניים
עריכה
- אהרון אתקין באתר "יזכור"
- דוד תדהר (עורך), "אהרן אתקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1158
טקס לזכרם של חיים שטורמן, אהרון אטקין ודוד מוסינזון - 80 שנה לנפילתם (2018), סרטון באתר יוטיוב- בעמק, דבר, 21 ביולי 1932
- המושל מבטיח לאחוז באמצעים, דבר, 28 בפברואר 1937
- הנציב העליון בעמק, דבר, 6 ביוני 1937
- אהרן אטקין, הַבֹּקֶר, 15 בספטמבר 1938
- שלושים לח. שטורמן וא. אטקין, דבר, 16 באוקטובר 1938
- בעין חרוד ביום השנה לרצח השלושה, אמר, 4 בספטמבר 1939
- 22 שנה למותם של שטורמן, מוסינזון ואטקין, דבר, 11 בספטמבר 1960
- אזכרה לשלושה שנפלו בעמק, על המשמר, 10 בספטמבר 1963
הערות שוליים
עריכה- ^ הנציב העליון בעמק, דבר, 6 ביוני 1937
- ^ אהרן אטקין, דוד מוסינזון, חיים שטורמאן - נהרגו בהתפוצצות מוקש בדרך לטירת צבי, הצופה, 15 בספטמבר 1938
- ^ חיים שטורמן, אהרן אטקין, דוד מוסינזון - נהרגו במוקש בדרך לטירת צבי, דבר, 15 בספטמבר 1938
- ^ אנדרטת השלושה באתר "עמוד ענן
- ^ אנדרטה לזכר אהרון אטקין, דוד מוסינזון וחיים שטורמן באתר "יזכור"
- ^ גן השלושה-מי היו השלושה ?
- ^ אזכרה לחללי עין-חרוד גבע, דבר, 30 באוגוסט 1939
- ^ דוד הכהן, ניקה מהגבעטרון נלחמת נגד הריסת בית היסטורי בגבע, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2012