השירות הבולאי
השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר. מקום מושבו היה שנים רבות בבית הדואר המרכזי ההיסטורי בשדרות ירושלים מספר 12 ביפו עד למעבר אל תל אביב.
 | |
| בית הדואר של יפו בו שכן השירות הבולאי שנים רבות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| משרד אחראי | משרד התקשורת |
| תאריך הקמה | אפריל 1948 |
  | |
היסטוריה
עריכההשירות הוקם סמוך להקמת מדינת ישראל, כאשר באפריל 1948 הפסיק המנדט הבריטי לספק שירותי דואר בארץ ישראל.
הבולים הראשונים בישראל יצאו יומיים לאחר הכרזת העצמאות, ב-16 במאי 1948[1]. העבודה עליהם החלה עוד קודם לכן, ומאחר ולא היה ודאי ליוצריהם מה יהיה שמה הסופי של המדינה. בין יתר ההצעות שהועלו לציון על גבי הבול היו "יהודה" ו"ארץ-ישראל". לבסוף הוחלט לכתוב על הבול את הכיתוב "דאר עברי" (בכתיב חסר), שכן על עצם העובדה שהדואר יהיה מעתה "עברי" לא היה ויכוח. הבולים יוצרו בקדחתנות עקב לחץ של זמן עקב הצורך בהם עם כינונה של המדינה. סדרת "דאר עברי" נושאת תמונות של מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים ומטבעות בר כוכבא. בבחירה זו הייתה התאמה סמלית למלחמת העצמאות אשר התחוללה באותם ימים.
כיוון שהכיתוב על גבי המטבעות היה בשפה עתיקה, אשר אינה מובנת לרוב הציבור, הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר בה יצוין תרגום בעברית בת זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה שובל, הפכה לחלק קבוע מכל בולי ישראל. ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שבלים (מדינות אחרות נוהגות לצרף שבלים מדי פעם, אולם הדבר אינו הכרח בהן כבישראל). השובל מוסיף פרטים על תוכנו של הבול בצורה גרפית המשלבת לעיתים טקסט נוסף, ולעיתים מהווה המשך של ציור הבול.
בזמן מלחמת העצמאות היו הערים ירושלים, צפת ונהריה מנותקות משאר חלקי הארץ, והודפסו בהן בולי נהריה, בולי צפת, בולי ירושלים. גם בראשון לציון הודפס בול מקומי, אף על פי שלא הייתה מנותקת מיתר הארץ[2]. בולים אלו נחשבים נדירים ויקרי ערך[3].
באפריל 1952, עם מלאת 4 שנים להקמת השירות הבולאי בישראל, נערכה בחיפה תערוכת בולים[4].
בספטמבר 1970 השתתף השירות הבולאי בתערוכת הבולים הבינלאומית "פילימפיה" (אנ'), שנערכה בלונדון[5].
ב-12 בספטמבר 1982 הונפק לראשונה בישראל בול ללא ערך נקוב, המשמש למשלוח מכתב רגיל בארץ.
מאז 1993 נוהג השירות הבולאי לשתף פעולה עם מדינות אחרות בהנפקת בולים משותפים, לרוב לרגל ציון מאורע היסטורי או לציון הידידות בין המדינות. בין השאר הונפקו בולים בשיתוף עם פולין לציון 50 שנה למרד הגטאות, ועם אוסטריה והונגריה לציון 100 שנים למותו של הרצל[6].
בשנת 2013 ביקש השירות להנפיק בולים לכבוד "100 שנים לתעשיות בישראל", בין השאר עלתה הצעה להנפיק בול לכבוד מכון איילון, מפעל מחתרתי לייצור קליעים של ארגון ההגנה. הבול היה אמור להיות מבוסס על תמונה של נשים שעבדו במכון אך היא נפסלה מאחר שהנשים בו חשופות רגליים[7].
פעילות
עריכההשירות הבולאי מנפיק בולים כחמש פעמים בשנה (כל הנפקה כוללת בולים אחדים). הנפקות אלה כוללות מדי שנה את הסדרות הבאות:
- מועדים לשמחה: לקראת ראש השנה (החל משנת ה'תש"ט).
- בול יום הזיכרון: לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (החל משנת ה'תשכ"ו).
- בולי יום העצמאות: לקראת יום העצמאות (החל משנת ה'תש"י ועד ה'תשל"ג). לאחר מלחמת יום הכיפורים מונפק בול ליום העצמאות אחת למספר שנים (בעיקר בחגי העשור למדינה).
בולים נוספים עוסקים בהנצחתם של אישים, מונפקים לכבודם של אירועים, מוקדשים לנופי ישראל והחי והצומח בה ועוד.
השירות הבולאי מעניק גם שירות למנויים, המאפשר לעשות מנוי לקבלת בולים ומעטפות היום הראשון עם הנפקתם.
הנהלה
עריכהבראש השירות הבולאי עמד תחילה (1948–1984) משה כהן. אחריו כיהן בתפקיד זה (1984–2002) ינון ביילין, שזכה לכינוי "מר בולאות". מנהל השירות הבולאי הבא היה ירון רצון, שפרש בשנת 2017 לעסקים פרטיים, ואחריו בתפקיד היה אלחנן שפירא עד יוני 2022, ומאז אין מידע אודות מנהל השירות הבולאי במישרה מלאה ועל פי החוק.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ התפתחות הבולאות בישראל, קול העם, 27 בפברואר 1952
- ^ דואר ישראל - אודותינו / הדואר בראי הזמן / מנהלת העם
- ^ נהריה חוגגת 25 שנות קיום
- ^ נפתחה תערוכת הבולים בחיפה, הארץ, 14 באפריל 1952
30 אלף ביקרו בתערוכת הבולים, על המשמר, 18 באפריל 1952 - ^ השירות הבולאי ישתתף בתערוכה הבי"ל "פילימפיה", למרחב, 30 ביולי 1970
- ^ ניר חסון, בול המריבה שמסעיר את האספנים, באתר הארץ, 12 בינואר 2012
- ^ עופר אדרת, בשירות הבולאי לא מרוצים מגובה מכנסי החלוצות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2013