אולימפיאס
אולימפיאס (ביוונית עתיקה: Ὀλυμπιάς; 379 לפנה"ס? - 316 לפנה"ס), הייתה אשתו הרביעית של פיליפוס השני מלך מוקדון, אמו של אלכסנדר הגדול, ושליטת אפירוס בין 331 לפנה"ס ועד 316 לפנה"ס. לאחר מות בנה, אולמיפיאס הייתה אחת מהדיאדוכים ושימשה כאפוטרופוסית של נכדה, יורשו של אלכסנדר, אלכסנדר הרביעי ממוקדון.
לידה |
375 לפנה״ס? פסארון, יוון |
---|---|
פטירה |
316 לפנה״ס (בגיל 59 בערך) Pydna, יוון |
מדינה | מוקדון |
בן או בת זוג | פיליפוס השני, מלך מוקדון (358 לפני הספירה, 357 לפני הספירה–?) |
חייה
עריכהאולימפיאס נולדה בסביבות 379 לפנה"ס. אביה, ניאפוטלימוס (אנ') היה המלך המלוטי של אפירוס (אנ'). בשנת 357 לפנה"ס היא נישאה לפיליפוס השני מלך מוקדון, בנישואים שאורגנו על ידי דודה ארימבאס (אנ'), שהשתלט על אפירוס לאחר מות אביה. סביר להניח שהנישואים, כמו רוב הנישואים שאורגנו בין בתי מלוכה שונים בתקופה זו, היו מבוססים על אינטרסים פוליטיים. עם זאת, לפי פלוטרכוס, הנישואין היו מבוססים על אהבה, לפחות מצידו של פיליפוס: "מספרים שפיליפוס נתקדש במסתורין של סמותרוקי, יחד עם אולימפיאס. הוא היה אז נער והיא ילדה יתומה מהוריה. הוא דבק בה לאהבה ונשא אותה לאשה לאחר ששידל את אחיה ארימבאס".[1]
בשנת 356 לפנה"ס ילדה אולמיפיאס את אלכסנדר, בכורה ויורש העצר. שנה לאחר מכן ילדה את אחותו קלאופטרה. אולימפיאס נהנתה מהשפעה רבה בחצר המלוכה של מוקדון והיוותה כוח מניע מרכזי בגידולו ועיצוב אישיותו של יורש העצר, אלכסנדר. הסבר טוב להבנת עמדתה של אולימפיאס בחצר המלוכה המוקדוני ואת הסיבות להשפעתה הרבה בה ניתן למצוא בדבריו של משה עמית[2]: "ריבוי נשים היה מנהג מקובל אצל מלכי מוקדון ובואה של אולימפיאס לא ביטל את שלושת נישואיו הקודמים של פיליפוס. מעמדן של הנשים השונות בחצר המלך נקבע על פי אישיותן על פי הנסיבות הפוליטיות של הרגע ובמיוחד על הצאצאים שהן הביאו לעולם".
אישיותה השתלטנית של אולימפיאס והעובדה שהעניקה לפיליפוס יורש עצר, מיקמו אותה בעמדת כוח בחצר המוקדונית. תרומה נוספת לביסוס מעמדה בחצר היוותה הברית הפוליטית שכרת פיליפוס עם אחיה, אלכסנדר המלוטי (אנ'). זה הפך לשליט אפירוס בשנת 350 לפנה"ס, בעזרתו של פיליפוס שלמעשה הכריח את ארימבאס, דודם של אלכסנדר ואולימפיאס, לפרוש מעמדת עוצר אפירוס שבה החזיק ולצאת לגלות.
למרות השפעתה של אולימפיאס והיותה אמו של יורש העצר, מערכת היחסים בינה לבין פיליפוס הייתה רווית מתחים, מצב שהקרין גם על היחסים בין אלכסנדר לאביו. המתח בין האב והבן אפיין את רוב שנות התבגרותו של אלכסנדר.
היחסים הרעועים בין בני הזוג הדרדרו עד לנקודת משבר בשנת 337 לפנה"ס. בשנה זו פיליפוס נשא אישה נוספת, קלאופטרה אורידיקי. אולימפיאס עזבה את פלה וגלתה לחצר אחיה באפירוס. אלכסנדר, שהושפע באופן ניכר מאמו, ואף חשש מאיום על מעמדו כיורש העצר, גלה גם הוא. פיליפוס ניסה לפייס את בנו, אשתו וקרוביה ואולי אף לתקוע טריז בין אולימפיאס לבין אחיה אלכסנדר המלוטי, בכך שהציע לאחרון את ידה של בתו קלאופטרה. ניסיון זה צלח, אלכסנדר המלוטי הסכים לנישואים אלה, פיליפוס התפייס עם אלכסנדר, שחזר לפלה ונראה שגם אולימיפיאס חזרה מגלותה לבירת מוקדון.
השקט הארעי שהושג בקרב משפחת המלוכה המוקדונית הופר במהרה. במהלך משתה החתונה בין קלאופטרה לבין אלכסנדר המלוטי, שנערך בשנת 336 בעיר איגי, נרצח פיליפוס על ידי אחד משומרי ראשו, אדם בשם פאוסאניאס (אנ'). לאחר הרצח נפוצו שמועות שהדים להן מצויים, בין השאר, בכתביו של פלוטרכוס, שאולימפיאס לקחה חלק בתכנון הרצח. האשמות דומות נשמעו גם נגד אלכסנדר עצמו, הנהנה הפוליטי העיקרי מהירצחו של אביו.
היסטוריונים רבים תומכים בהשערות אלו, בהתבססם על מניעיה של אולימפיאס ואופייה: אישיותה הנקמנית והפראית,[3] הרצון לנקום את השפלתה בידי פיליפוס ורצונה להבטיח את שלטונו של בנה. אולימפיאס מעולם לא הואשמה בגלוי ברצח.
לאחר רציחתו של פיליפוס הוכרז אלכסנדר לשליט מוקדון. המלכתו לוותה בגל של רציחות והוצאות להורג בקרב מתנגדיו של אלכסנדר והטוענים האחרים לכס המלוכה מקרב בניו של פיליפוס (כל בניו של פיליפוס נרצחו מלבד פיליפוס ארידיוס). לא ברור בכמה מהרציחות האלה הייתה מעורבת אולימפיאס, אולם המקורות קושרים אותה בבירור למותם של קלאופטרה אורידיקי וילדיה. היעלמותם של יורשים פוטנציאלים אלה ואמם, הקלה את דרכו של בנה לשלטון וניתן להניח שאף סיפקה את תאוות הנקם של אולימפיאס.
לאחר שביסס את שלטונו במוקדון וביוון, יצא אלכסנדר בשנת 334 לפנה"ס למסע המלחמה באימפריה הפרסית. בהיעדרו, הצליחה אולימפיאס ליצור לעצמה עמדת השפעה ניכרת במוקדון, תוך כדי מאבק פוליטי מתמיד עם העוצר בממלכה מטעם אלכסנדר, אנטיפטרוס. אולימפיאס יצאה וידה על התחתונה במאבק זו והיא נאלצה לעזוב את פלה בשנת 331 לפנה"ס. היא עקרה לאפירוס ושם היא קיבלה, בשם נכדה, ניאפוטלימוס השני, בנה של בתה קלאופטרה, את השלטון על הממלכה.
מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס הכניס את האימפריה שהשאיר מאחוריו לסחרחרה פוליטית וצבאית ולשורה של מלחמות ירושה הידועות כמלחמות הדיאדוכים שנמשכו לאורך תקופה של כ-40 שנה. לעמדתה של אולימפיאס כאמו של אלכסנדר וכשליטת אפירוס, הייתה חשיבות גדולה בקרב הדיאדוכים, אולם עד שנת 319 לפנה"ס היא לא צידדה באופן ישיר באף אחד מהצדדים הניצים.
בשנה זו מת אנטיפטרוס ששימש כעוצר הממלכה והוריש את משרתו לפוליפרכון. מינוי זה לא היה מקובל על שאר הדיאדוכים ואנטיגונוס מונופתלמוס, החזק שבין הדיאדוכים וקסנדרוס, בנו של אנטיפטרוס, יצאו נגד פוליפרכון במלחמה. פוליפרכון, כחלק מניסיונו לבסס את כוחו, קרא לאולימפיאס למוקדון על מנת שזו תשמש כאפוטרופסית של נכדה, אלכסנדר הרביעי. אולימפיאס חזרה למוקדון, קיבלה את החסות על נכדה, והשתלטה למעשה על ארץ זו. במהלך תקופת שלטונה הקצרה הוצאו להורג עשרות אנשים. הבולטים בהם היו אחיו למחצה של אלכסנדר, פיליפוס ארידיוס, ואשתו אורידיקה השנייה, מלכת מוקדון, שהיוו איום ממשי על זכותו של בן חסותה של אולימפיאס, אלכסנדר הצעיר, לכס אביו.
מעשיה של אולימפיאס ותמיכתה בפוליפרכון חתמו למעשה את גורלה. פוליפרכון התגלה כמנהיג ומצביא חלש והוא הובס על ידי כוחותיהם המשולבים של אנטיגונוס וקסנדרוס. האחרון פלש למוקדון בשנת 317 לפנה"ס, הביס את פוליפרכון ושם מצור על פידנה, שם שהתה אולימפיאס. העיר נפלה לידיו והוא הוציא להורג את אולימפיאס בשנת 316 לפנה"ס.
לקריאה נוספת
עריכה- האנציקלופדיה העברית, כרך א', ראו ערך אולימפיאס, עמ' 878–879, כרך ג', ראו ערך אלכסנדר הגדול, עמ' 636–638, כרך יב', ראו ערך דיאדוכים, 303-304, כרך יד', ראו ערך הלניזם, עמ' 567, הוצאת ספריית הפועלים, 1988
- Johm Hazel, Who's who in the greek world, taylor & francis group, London, 2002
- דוד גולן, תולדות העולם ההליניסטי, הוצאת מאגנס, 1983
קישורים חיצוניים
עריכה- דיוקן אידיאלי של אולימפיאס; תבליט מפירנצה בערך 1500 (באנגלית)
- אולימפיאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אולימפיאס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ פלוטרכוס, "אנשי יוון", מוסד ביאליק, 1986, ירושלים, עמ' 415-416.
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", הוצאת מאגנס, תשמ"ד ירושלים, עמ' 500.
- ^ על אופי זה יש עדויות במספר מקורות, הבולטת ביניהם היא זאת שמוסר פלוטרכוס: "קשי לבה של אולימפיאס, שהייתה אשה קנאת וזועמת" - "אנשי יוון", מוסד ביאליק, 1986, ירושלים, עמ' 422.