לוסיל בול

לוסיל דזרי בוֹל (באנגלית: Lucille Désirée Ball;‏ 6 באוגוסט 1911 – 26 באפריל 1989) הייתה בדרנית אמריקאית, שחקנית טלוויזיה ותיאטרון, מפיקה ודוגמנית.

לוסיל בול
Lucille Ball

לוסיל בול, סביב 1955
לידה	6 באוגוסט 1911 ג'יימסטאון, ארצות הברית
פטירה	26 באפריל 1989 (בגיל 77) מרכז רפואי סידרס-סייניי, ארצות הברית
מקום קבורה	פארק הזכרון פורסט לוון
שם לידה	Lucille Désirée Ball
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1928
בן או בת זוג	דסי ארנז (30 בנובמבר 1940–4 במאי 1960) גארי מורטון (19 בנובמבר 1961–26 באפריל 1989)
צאצאים	דסי ארנז הבן, לוסי ארנז
פרסים והוקרה	4 פרסי אמי, פרס גלובוס הזהב
http://www.lucy-desi.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה

לוסיל בול, 1944

לוסיל בול, 1945

לוסיל זכתה לפרסומה העיקרי בתוכניות הטלוויזיה בכיכובה "לוסי אהובתי", "שעת הקומדיה של לוסי ודזי", "המופע של לוסי" ו"הנה לוסי". קריירת המשחק שלה החלה בשנות השלושים ונמשכה עד לשנות השבעים.

בול הייתה מועמדת במהלך חייה ל-13 פרסי אמי וזכתה בארבעה, זכתה בפרס גלובוס הזהב לשנת 1979 ובפרסים מקצועיים אחרים. עבודתה החלה כדוגמנית, בשנת 1929, ומאוחר יותר היא הופיעה בתיאטראות ברודוויי ושיחקה תחת שם הבמה "דיאן בלמונט". בשנות השלושים החלה לשחק בסרטי קולנוע ובשנת 1951 החלה לככב לצד בעלה, דזי ארנז , בתוכנית הטלוויזיה "לוסי אהובתי" ששודרה עד שנת 1960. לאחר מכן היא כיכבה בתוכניות "המופע של לוסי" (1962 – 1968) ו"הנה לוסי" (1968 – 1974).

קורות חיים

לוסיל דזרי בול נולדה בג'יימסטאון, ניו יורק להנרי ודזירי בול. היא גדלה תחילה בעיירה הסמוכה סלורון (Celoron), אך עבודתו של אביה כעובד בחברת טלפונים הביאה למעברים תכופים של המשפחה. עד היותה בת שלוש התגוררו הוריה גם במונטנה ובמישיגן. אביה נפטר בשנת 1915, ולאחר מותו היא גדלה בחסות אמה וסביה וסבותיה. אבי אמה נהג לקחת אותה לעיתים תכופות למופעי וודביל ועודד אותה לקחת חלק במופעי בית הספר.

בשנת 1927 החלה בול להתראות עם בנו של פושע מקומי, ובתגובה שלחה אותה אמה ללימודים בבית הספר לאמנויות בעיר ניו יורק. יחד עמה למדה בטי דייוויס, אך שבועות ספורים לאחר מכן נשלחה בול חזרה לביתה בטענה שאין ביכולתה לפתח עתיד במקצוע. היא שבה לניו יורק ב-1929 כדוגמנית, אך הצלחתה נקטעה עם מחלתה בדלקת מפרקים שיגרונית. בול נאלצה לחדול מעבודתה למשך שנתיים ועזבה את העיר עד 1932, אז שבה והחלה לעבוד כדוגמנית הבית של המעצבת האטי קרנגי וחברת הסיגריות "צ'סטרפילד". בתקופה זו היא החלה להופיע גם בברודוויי, תחת שם הבמה "דיאן בלמונט". בול פוטרה משתי ההצגות הראשונות שאליהן לוהקה, ובשנת 1933 החליטה לעבור להוליווד ולהתחיל בקריירת משחק בקולנוע.

קריירת משחק וחברת ההפקות דסילו

בול הופיעה בתפקידים זוטרים בסרטי קולנוע לאורך שנות השלושים. בשנות הארבעים היא הוחתמה על ידי חברת מטרו גולדווין מאייר, אך לא זכתה לפריצה מקצועית. בתקופה זו היא התפרנסה מעבודות ברדיו ובשנת 1937 השתתפה בקביעות בתוכניתו של פיל בייקר. בשנת 1938 היא השתתפה בתוכנית "Wonder Show" בהשתתפות הקריין גייל גורדון. בשנת 1940 פגשה בול בזמר יליד קובה דזי ארנז, ונישאה לו בנישואים שזכו לתשומת לב תקשורתית.

בשנת 1942 כיכבה בסרט "The Big Street", לצד הנרי פונדה.

בשנת 1948 לוהקה כאישה אנרגטית בתסכית הרדיו "My Favorite Husband". לאור הצלחת התוכנית ביקשה חברת CBS ליצור תוכנית טלוויזיה על בסיס אותו רעיון ובהשתתפותה. בול התנתה זאת בליהוק בעלה דזי לתפקיד הבעל בתוכנית. לאחר שהיססה CBS לליהוק שחקן זר ופסלה את פרק הפיילוט, בול וארנז אימצו את פורמט התוכנית ויצאו למסע הופעות. הצלחתו של הסיור הביאה את CBS להעלות את התוכנית, בהפקת חברת "דסילו" בבעלות הזוג. בול הייתה לאישה הראשונה בעסקי הטלוויזיה שעמדה בראש חברת הפקות, ולאחר גירושיה מארנז הייתה לבעליה. באותה תקופה היא התבקשה גם להנחות סדנת קומדיה במכון ברנדייס-בארדין.

"לוסי אהובתי" הייתה התוכנית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר לאורך מרבית שנות שידורה. התוכנית שודרה בשידור חי והיוותה מקור לטכניקות צילום ובימוי רבות שנעשה בהן שימוש במשך עשורים ארוכים. במהלך שנים אלו כיכבו בול וארנז יחד גם בשני סרטי קולנוע – " Long, Long Trailer"‏ (1954) ובForever, Darling ‏(1956).

בשנת 1953 זומנה בול להעיד בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית של הקונגרס האמריקני, בגין חברותה בשנת 1936 במפלגה הקומוניסטית. בעדותה הסבירה שנענתה לבקשת סבה.

בשנת 1960, עם סיום צילום הסדרה "שעת הקומדיה של לוסי ודזי", בול וארנז התגרשו, ובול עברה לנהל את חברת ההפקות לבדה. בול השתתפה באותה שנה במחזמר בברודוויי ולאורך שנות השישים השתתפה במספר סרטים. עיקר פרסומה המשיך להיות מתוכניות הבידור בכיכובה ברשת CBS: "המופע של לוסי" (1962–1968) ו"הנה לוסי" (1968–1974).

ב-1964 פנה אליה ג'ין רודנברי בהצעה להפיק סדרה בשם "מסע בין כוכבים". בול לא הבינה בתחילה את הקונספט של התוכנית המוצעת, וחשבה שמדובר בסדרה שתספר על חבורת בדרנים נודדת במהלך מלחמת העולם השנייה, אך בסופו של דבר החליטה להפיק פיילוט לסדרה, חרף התנגדות מועצת המנהלים של החברה. הפיילוט הראשון, "The Cage", לא נבחר לשידור, אך בול, שהאמינה בחזון של הסדרה, אישרה באופן חריג במיוחד הפקת פיילוט נוסף, "Where No Man Has Gone Before", שנבחר לשידור בשנת 1966.

ב-1974 כיכבה בול בסרט המוזיקלי "MAME", המבוסס על המחזמר הפופולרי שבו כיכבה אנג'לה לאנסברי בתפקיד הראשי. הסרט נכשל בקופות והחזיר רק כחצי מתקציבו. בול לא כיכבה באף סרט לאחר מכן.

במחצית שנות השמונים ניסתה בול לשוב ולקדם קריירה טלוויזיונית. בשנת 1985 הופק על ידה סרט טלוויזיוני דרמטי בשם "כרית אבן" על חיי אישה חסרת בית, שזכה לביקורות מעורבות, ובשנת 1986 הועלתה הסדרה "החיים עם לוסי". הסדרה בוטלה חודשיים לאחר עלייתה למרקע ושמה סוף לקריירה בת חמישים שנה.

בול נפטרה ב-26 באפריל 1989, כשבועיים לאחר שעברה ניתוח בליבה. היא הובאה לקבורה בבית הקברות "הוליווד הילס" בלוס אנג'לס, ובשנת 2002 העבירו אותה ילדיה לחלקת הקבורה המשפחתית בניו יורק.

משפחתה ומורשתה

בול הייתה נשואה לזמר הקובני דזי ארנז במהלך השנים 1940–1960. לאחר מספר הריונות כושלים, ב-17 ביולי 1951 ילדה בול את בתה לוסי ארנז. כעבור שנה וחצי נולד בנה דזי ארנז הבן. הריונה השני התקיים במהלך תקופת צילומי "לוסי אהובתי" והיה כפוף לדרישות CBS שלא לצלם את בטנה ולא להזכיר את המילה "הריון". נישואיהם של בול וארנז היו נתונים במתחים רבים מהשנים הראשונות, ובמאי 1960 הגיעו לסיומם.

משנת 1961 ועד לפטירתה בשנת 1989 הייתה נשואה בול לבדרן גרי מורטון. עם נישואיהם הוכנס מורטון לתפקידי ניהול בחברת ההפקות שבבעלותה.

בול זכתה להערכה מקצועית רבה לאורך השנים. תמונתה הייתה הראשונה שהופיעה על גבי שער המגזין "TV Guide" וחזרה להופיע בו 39 פעמים לאורך השנים. כמו כן היא הוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים ובשנת 1989, לאחר מותה, הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית. המגזין "טיים" כלל אותה בין 100 האישים החשובים של המאה העשרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוסיל בול בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לוסיל בול (באנגלית)
• לוסיל בול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר AllMovie (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• לוסיל בול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• לוסיל בול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר Discogs (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר Songkick (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר בילבורד (באנגלית)
• רותה קופפר, "אני אוהב את לוסי" היתה נקודת המפנה בהשתלבותן של נשים בתעשיית הטלוויזיה, באתר הארץ, 29 ביולי 2011
• לוסיל בול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לוסיל בול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גילי איזיקוביץ, "לוסיל בול: פורצת דרך" מציג את סיפורה של אישה שידעה לצחוק על עצמה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2022