אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת. לדוגמה: בתחום הגאוגרפיה האונומסטיקון מכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות או מעיינות) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלפבית.

באונומסיטיקון היסטורי נאסף החומר מספרי היסטוריה, כרוניקות ספרות תאולוגית כגון כתבי אבות הכנסייה וחיבורים פרשניים, כתובות יהודיות ומסמכים דתיים ומשפטיים אחרים, רשימות אדמיניסטרטיביות ושלטוניות, תיאורים של עולי רגל וממצאים ארכאולוגיים כגון מטבעות.

האונומסטיקון של אוסביוס

ערך מורחב – אונומסטיקון (אוסביוס)

האונומסטיקון הידוע של ארץ ישראל הוא של אחד מאבות הכנסייה, אוסביוס מקיסריה, אשר חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים אחרים בארץ בתקופה הביזנטית. בספר מזהה אוסביוס אתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים ומקומות בשטח, כפי שהיו במאה הרביעית. ככל הנראה ערך אוסביוס כחמישה מקורות היסטוריים שהיו לפניו ואף שוטט בארץ וראה את האתרים במו עיניו ושוחח עם אנשי הסביבה. כך מהווה האונומסטיקון של אוסביוס מקור אמין המתעד את שימור השמות בארץ ישראל במאה הרביעית.

הספר נכתב ביוונית. לכל שם יישוב נרשמו שלושה מאפיינים:

1. מרחקו מירושלים
2. גודלו - קטן, בינוני, גדול
3. מיהם רוב תושביו - יהודים, נוכרים, נוצרים

בהשוואה לשמות המקומות במפת מידבא, שנערכה במאה השישית שביעית, נמצא דמיון לשמות היישובים המופיעים ברשימותיו של אוסביוס. בעת החדשה, בארץ ישראל, נעשה שימוש באונומסטיקון בעת עריכת סקרים ארכאולוגיים. בין השאר, בעקבות ספרו התגלה כי אזור דרומא היה עשיר ביישובים בתקופתו. על יסוד כך בוצעו באזור חפירות ארכאולוגיות אשר תמכו בפרטים המופיעים ברשימותיו.

האונומסטיקון של ארץ ישראל

האקדמיה הישראלית למדעים יזמה ומכינה, החל משנות השישים, הפקת אונומסטיקון של ארץ ישראל. האונומסטיקון אמור להביא בפני הקורא כל מקור המוסר מידע על ארץ־ישראל ומאזכר יישוב, מקום גאוגרפי או קבוצה אתנית הנזכרים בספרות היוונית והרומית בתחום הזמן שמלפני כיבוש אלכסנדר הגדול ועד התקופה הערבית בארץ ישראל. סדר הערכים הוא אלפביתי ובתוך כל ערך הסידור הוא כרונולוגי. את הרעיון המקורי יזם מיכאל אבי־יונה. לשם הכנת הספר (או המאגר הממוחשב) לוקטו חומרים מתוך למעלה מאלף חיבורים וקבצים שונים.

איסוף החומר נשלם בראשית שנות ה־2000 והמידע שנאסף קיבל ביטוי חלקי ב־Tabula Imperii Romani, פרויקט משותף ליצירת האטלס של האימפריה הרומית

האונומסטיקון של אמנופה

ערך מורחב – האונומסטיקון של אמנופה

אונומסטיקון של מצרים העתיקה מכיל 610 ערכים בהם שמות מקומות וקבוצות אתניות.

לקריאה נוספת

• ספר האונומאסטיקון לאֶבסביוס. תֻרגם [מיוונית] (בצירוף הערות) בידי ע"צ מלמד. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"י. פורסם לראשונה ב"תרביץ" שנה י"ט ושנה כ"א. הדפסה מחודשת על ידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ח.
• הערך "אונומסטיקון" באנציקלופדיה מקראית א', עמ' 151–154

• Yoel Elizur, Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History, Magnes Press, Jerusalem and Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana, 2004
• Zeev Safrai with Steven notley, The Onomasticon of Eusebius, Leiden 2005

קישורים חיצוניים

• מידע על מצב הוצאה לאור של האונומסטיקון של ארץ ישראל
• מגן ברושי, 4,000 שנה של רציפות שמות, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2005
• יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ־ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
• האונומסטיקון של אוסביוס, באתר www.tertullian.org