אוניברסיטאות בישראל

עשר אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה^[1] ועל כן מוגדרות כגוף דו מהותי.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה^[2].

האוניברסיטאות בישראל

קיימות עשר אוניברסיטאות מחקר בסך הכול:

מוסד	מיקום	שנת ייסוד	מספר הסטודנטים בשנת ה'תשפ"א^[3]	נשיא/ה	רקטור/ית או נושא/ת תפקיד מקביל	הערות	דירוג שאנגחאי לשנת 2023^[4]
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	חיפה	1924	14,405	אורי סיון	עודד רבינוביץ (משנה בכיר לנשיא)	קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם	79
האוניברסיטה העברית בירושלים	ירושלים	1925	21,818	אשר כהן	תמיר שפר	שלושה קמפוסים בירושלים (הר צופים, גבעת רם ועין כרם),הפקולטה לחקלאות ובית הספר לוטרינריה ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת	86
מכון ויצמן למדע (מדרשת פיינברג)	רחובות	1949	1,251	אלון חן	זיו רייך (סגן הנשיא)	מעניקה תואר שני ומעלה בלבד	68
אוניברסיטת בר-אילן	רמת גן	1955	19,819	אריה צבן	אמנון אלבק	מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת	401-500
אוניברסיטת תל אביב	תל אביב-יפו	1956	27,265	אריאל פורת	מרק שטייף		201-300
אוניברסיטת חיפה	חיפה	1963	17,480	גור אלרואי	מונא מארון	כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם	601-700
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב	באר שבע	1969	18,428	דניאל חיימוביץ	חיים היימס	קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת	501-600
האוניברסיטה הפתוחה	רעננה	1976	52,102	ליאו קורי	גיא מירון (משנה לנשיאה)	קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מרכזי-לימוד ברחבי הארץ	לא מדורגת
אוניברסיטת אריאל בשומרון	אריאל	1982 (הוכרזה כאוניברסיטה^[5] ב-2012)	13,541	יהודה שינפלד	אלברט פנחסוב	בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית לאוניברסיטה ציבורית	לא מדורגת
אוניברסיטת רייכמן	הרצליה	1994 (הוכרזה כאוניברסיטה^[6] ב-2021)	8,607	בועז גנור	ורדה ליברמן (משנה לנשיא)	ב-17 באוגוסט 2021, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית "המרכז הבינתחומי הרצליה" לאוניברסיטה פרטית, היחידה מסוגה בישראל	לא מדורגת

חיפה היא העיר היחידה בארץ שלה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל קיבלה החלטה להקים אוניברסיטה חדשה בגליל^[7]^[8]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן^[9].

נכון ל-2021, תשע מתוך עשר האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל^[10]. בשנת 2021 הפכה אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל.

בשנת 2020 בעקבות תקופת מגפת הקורונה בישראל והכרח ההתקדמות של מערכת החינוך הישראלית לשימוש בטכנולוגיות למידה, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור". מיזם שמטרתו להרחיב את הלימוד האוניברסיטאי והסטנדרט האוניברסיטאי לילדי מערכת החינוך^[11].

ב-2018 הונחה אבן הפינה להקמת הקריה האקדמית של אשדוד.^[12]^[13]

מספר הסטודנטים הכולל בישראל

בניין המנהלה בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית

שנה	מספר הסטודנטים הכולל
1948	כ-1,600
1958	כ-9,000
1970	כ-35,000
1980	כ-56,000
1990	כ-76,000
2000	כ-166,000
2006	כ-245,000
2013	כ-300,600

בניין שרייבר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב

המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בניין רבין, אוניברסיטת חיפה

נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם^[14].

ארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי^[15].
בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמו כן בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה. בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית, ובתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית^[16].
בנוסף, במסגרת העתודה האקדמית מספר תוכניות עיליות המאפשרות מסלול לימודים מיוחד. בין תוכניות העילית: תוכנית ברקים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוכנית גבישים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני עם תזה בהנדסת חומרים מטעם הטכניון, תוכנית פסגות, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן תוכניות לתחומים נוספים כגון תוכנית סילון להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ותוכנית אלונים להנדסת נתונים.
במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים^[17].
מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית^[18].

עובדי האוניברסיטאות

נכון לשנת 2019, היו כ-56 אלף עובדים וכ-34 אלף משרות באוניברסיטאות ובמכללות.^[19] 38% מהמשרות במערכת ההשכלה הגבוהה מרוכזות באוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.^[19] כמעט חצי מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בפחות מחצי משרה, בהם תלמידים לתארים מתקדמים שעובדים במקביל ללימודים, עובדי מחקר בפרויקטים זמניים ומרצים מן החוץ.

חברי הסגל האקדמי הבכיר מחלקים לדרגות של מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. קיימת שונות בהתפלגות הדרגות בין תחומים אקדמיים שונים, כשבשנת 2019 שיעור הפרופסורים מן המניין במדעי המחשב עמד על כ-55% ושיעור הפרופסורים מן המניין במדעי הרוח עמד על 22%.^[19]

על מנת לעודד גיוס חברי סגל חדשים, מקצות האוניברסיטאות סל קליטה למרצים חדשים ששוויו הממוצע הוא כ-240 אלף ש"ח.^[19]

ארגוני העובדים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות".

ראו גם

לקריאה נוספת

עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטאות בישראל בוויקישיתוף

סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
השכלה גבוהה בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו, באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
נעמי הימיין-רייש, ‏מדד ההשכלה הגבוהה, פרלמנט ‏54, 8 ביוני 2007
אורי קירש, אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה, מוסד שמואל נאמן, פברואר 2018

הערות שוליים

^ נתונים ומידע - המועצה להשכלה גבוהה
^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
^ קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל
^ ShanghaiRanking's Academic Ranking of World Universities, www.shanghairanking.com
^ ציבורית
^ פרטית
^ אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005
^ הקמת אוניברסיטה בגליל | מספר החלטה 3578, באתר משרד ראש הממשלה
^ ראו עוד בצופיה כהן מרצבך, ‏מצפון תפתח הטובה, השילוח, 24
^ אוניברסיטאות בישראל, ‏2020
^ מיזם קמפוס ג'וניור
^ עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד?, באתר אשדוד נט, ‏2 בדצמבר 2021
^ אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), באתר ידיעות אשדוד, ‏10 בדצמבר 2021
^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
^ דף הבית, באתר talpiot.mod.gov.il
^ אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר ynet, 11 באוקטובר 2013
^ יצחק פפו, הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2017
^ ¹ ² ³ ⁴ דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים 2019, עמ' 124

[1] נתונים ומידע - המועצה להשכלה גבוהה

[נגישות_להשכלה-2] שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.

[3] קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל

[4] ShanghaiRanking's Academic Ranking of World Universities, www.shanghairanking.com

[5] ציבורית

[6] פרטית

[7] אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005

[8] הקמת אוניברסיטה בגליל | מספר החלטה 3578, באתר משרד ראש הממשלה

[9] ראו עוד בצופיה כהן מרצבך, ‏מצפון תפתח הטובה, השילוח, 24

[10] אוניברסיטאות בישראל, ‏2020

[11] מיזם קמפוס ג'וניור

[12] עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד?, באתר אשדוד נט, ‏2 בדצמבר 2021

[13] אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), באתר ידיעות אשדוד, ‏10 בדצמבר 2021

[14] שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018

[15] יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, באתר הארץ, 24 בינואר 2007

[16] דף הבית, באתר talpiot.mod.gov.il

[17] אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר ynet, 11 באוקטובר 2013

[18] יצחק פפו, הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2017

[:0-19] ¹ ² ³ ⁴ דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים 2019, עמ' 124

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]