מכללות אקדמיות בישראל

המכללות האקדמיות בישראל הן מוסדות להשכלה גבוהה. המכללות האקדמיות מוסמכות להעניק תארים אקדמיים, חוץ מתואר הדוקטור (תואר שלישי) המוענק על פי רוב על ידי אוניברסיטאות. חלקן מתמקד בתחום ספציפי מסוים. תחומי הלימוד במכללות האקדמיות מגוונים ומשתנים בהתאם לסוגי המכללות. במרבית המכללות הלימודים הם לתואר ראשון בלבד. המחקר במכללות האקדמיות מצומצם יחסית למחקר באוניברסיטאות. במילים אחרות, מכללות במהותן הן מוסדות לימוד, בעוד שאוניברסיטאות במהותן הן מוסדות מחקר ולימוד. בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד ישראלי רשאי לתאר עצמו כמכללה אקדמית רק אם קיבל אישור לכך מהמועצה להשכלה גבוהה.

מבנה במכללה האקדמית תל-חי

סוגי המכללות האקדמיות בישראל

• מכללות אקדמיות מתוקצבות – מרבית המכללות האקדמיות הציבוריות הוקמו במהלך שנות ה-90 במטרה לתת מענה לביקושים הגדלים להשכלה גבוהה ולחסמים שהציבו האוניברסיטאות למבקשים לבוא בשעריהן (מתוך 42% זכאי תעודת בגרות הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות 23% בלבד). בתחילת דרכן הוקמו חלק מהמכללות תחת חסות אקדמית של האוניברסיטאות (הלימודים התקיימו במכללה, אך התואר הוענק על ידי האוניברסיטה) ולכן נקראו אז "מכללות אזוריות", אך מאז שנת 2000 יצאו המכללות האזוריות בהדרגה לעצמאות אקדמית וכיום כולן מוגדרות "עצמאיות".

"המכללות האזוריות" היו בחזית מהפכת ההשכלה הגבוהה. הן הוקמו באזורים המוגדרים כ"פריפריה" (בגליל, על חוף הכנרת, בעמק יזרעאל ובנגב), ואפשרו לאוכלוסיות מגוונות ללמוד ולרכוש תואר אקדמי. מכללות אלה נתמכות על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בהן דומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, ובנוסף מוצע לסטודנטים מגוון של מלגות לימוד ומלגות קיום.

ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ), שהוקם ב-2006, הוא ארגון הגג של 21 המכללות המתוקצבות. במסגרתו פועלות המכללות האקדמיות לקידום המוסדות, פיתוחן האקדמי, מקיימות כנסים בנושאים שונים.

בכ-14 מכללות מופעלות מכינות קדם אקדמיות, המסייעות לתלמידים לפתח מיומנויות למידה אקדמיות המכשירות אותם לקראת לימודים אקדמיים.

בעשור השני של המאה ה-21 לומדים ב-21 מכללות אקדמיות ציבוריות כ-70 אלף סטודנטים, שהם כ-42% מהסטודנטים לתואר ראשון. שש מכללות מתמקדות בלימודי הנדסה וטכנולוגיה, מרבית המכללות הן דיספלינאריות ונלמדים בהן תחומים מגוונים כגון סיעוד, כלכלה וניהול, שירותי אנוש, מדעי המחשב, מדעי הטבע ועבודה סוציאלית.

• מכללות אקדמיות שאינן מתוקצבות, המכונות גם מכללות פרטיות – המכללות הפרטיות מממנות את פעילותן משכר לימוד ולא מסיוע ממשלתי, וכתוצאה מכך, שכר הלימוד בהן גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות על ידי הממשלה. המכללות הפרטיות מתמקדות לרוב במסלולי לימוד מבוקשים, ובולטות בהן מגמות לכלכלה, ניהול, מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב ומשפטים.
• מכללות אקדמיות לחינוך – מכללות שתוקצבו היסטורית על ידי משרד החינוך, ושמצויות בתהליך מעבר לתקצוב הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (נכון ל-2020, סמינר הקיבוצים ובית ברל השלימו את המעבר לתקצוב ות"ת). הן מלמדות הוראה במסלולים שונים ומעניקות אך ורק תארים בהוראה (B.Ed לתואר ראשון ו-M.Ed לתואר שני).

מכללות בחוק

חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958 קובע כי:

"מכללה אקדמית" – היא מוסד העונה על הקריטריונים הבאים:

(1) מוסד להשכלה גבוהה, שאינו אוניברסיטה, שהוכר לפי סעיף 9 והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א;

(2) מקיים לפחות מסלול אחד ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה, המורשית, באישור המועצה, להעניק לבוגר המוסד תואר מוכר, ואשר תוכנית הלימודים לתואר מתקיימת בו במלואה; מוסד כאמור רשאי לכלול בפעילותו גם מסלולים נוספים ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה כאמור, אם תוכנית הלימודים המתקיימת במסלולים אלה היא בהיקף של 75% לפחות מתוכנית הלימודים לתואר מוכר.

כאשר הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), התברר כי חוק המועצה להשכלה גבוהה לא חל על מוסדות שאינם בשטחי מדינת ישראל, ולכן הקים אלוף פיקוד המרכז את המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש), המפקחת על המוסדות שבשטחי יהודה ושומרון.

רשימת המכללות בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאיים ומעניקים תואר בוגר

מכללות אקדמיות מתוקצבות (שכר הלימוד מסובסד על ידי המדינה) נקראות גם "מכללות ציבוריות"

• אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב – בוגר במדעים במגמות: הנדסת מכנית, הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה רפואית, הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות והנדסת אנרגיה, הנדסה וניהול מערכות תשתית, הנדסה וניהול מערכות שירות.
• בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים – בוגר באמנות (בצילום, בצורפות, באומנות ובעיצוב קרמי), בוגר בעיצוב (בעיצוב גרפי ובעיצוב תעשייתי), בוגר בארכיטקטורה.
• האקדמית גליל מערבי – המכללה האקדמית, שבעבר שימשה "שלוחה" של אוניברסיטת בר-אילן, הוסמכה להעניק תואר בוגר בלימודי שימור, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, חינוך, תיאטרון, ניהול, לוגיסטיקה וכלכלה.
• האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים – בוגר במוזיקה, בהוראת המוזיקה ובמחול.
• המכללה האקדמית אשקלון – המכללה קיבלה ב-2007 הסמכה להעניק תארים בחוגים כלכלה וניהול, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, וזאת בנוסף לתואר ראשון התמחותי בחסות אוניברסיטת בר-אילן.
• המכללה האקדמית הדסה ירושלים – בוגר – B.A. במדעי המעבדה הרפואית, באופטומטריה ובהפרעות בתקשורת, במדעי המחשב ומדעי בריאות הסביבה (קיימות) – בתקשורת צילומית, בפוליטיקה ותקשורת, בעבודה סוציאלית, בכלכלה וחשבונאות.
• המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל – בוגר במדעים במגמות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה, הנדסה אופטית ומתמטיקה שימושית; תואר שני (M.Sc) בהנדסת מערכות, בביוטכנולוגיה, בהנדסת תוכנה ובהנדסת תעשייה וניהול.
• המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים – בוגר במדעים (B.Sc) בחוגים: הנדסת פרמצבטיקה (תרופות), הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת חומרים מתקדמים.
• המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון – בוגר במדעים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסת בניין והנדסת מכונות.
• המכללה האקדמית ספיר – בוגר בתקשורת יצירה וביקורת, במינהל ומדיניות ציבורית, בניהול תעשייתי, במערכות תוכנה, בלוגיסטיקה, בשיווק טכנולוגי, בלימודים כלליים במדעי הרוח והחברה, במערכות תכנה, בניהול משאבי אנוש, בכלכלה וניהול ובאומנות הקולנוע והטלוויזיה.
• המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן – בוגר בלימודים רב-תחומיים במדעי החברה, בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, במדעי המדינה, במדעי ההתנהגות, בכלכלה וניהול, במערכות מידע, במינהל מערכות בריאות ובשירותי אנוש. מוסמך בייעוץ ופיתוח ארגוני ללא תזה ובייעוץ חינוכי
• המכללה האקדמית תל אביב יפו – בוגר במדעי המחשב, בחברה ופוליטיקה, במדעי ההתנהגות, בכלכלה וניהול ובמערכות מידע; תואר שני במדעי המחשב ובפסיכולוגיה.
• המכללה האקדמית תל-חי – בוגר במדעים בביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה, במדעי התזונה ובמדעי המחשב, בוגר בחינוך, בעבודה סוציאלית, בכלכלה וניהול, פסיכולוגיה, בלימודים רב-תחומיים ושירותי אנוש.
• המרכז האקדמי לב – מכון לב ירושלים – בוגר במדעים בחוגים: פיזיקה שימושית/הנדסת אלקטרואופטיקה (עם התמחויות באופטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה, הנדסה רפואית ומחשבים), הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול (עם התמחות במערכות מידע), הנדסת תוכנה, מדעי המחשב וכימיה חישובית. בוגר בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע ובהוראת המדעים והטכנולוגיה.
• המרכז האקדמי רופין – בוגר בלימודי כלכלה ומינהל, בכלכלה וחשבונאות, במינהל עסקים, במדעי ההתנהגות, בוגר במדעים – במדעי הים והסביבה הימית, או בביוטכנולוגיה ימית, בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, בהנדסת מחשבים, ובהנדסת תעשייה וניהול.
• HIT מכון טכנולוגי חולון – בוגר במדעי המחשב, טכנולוגיות למערכות למידה, מתמטיקה שימושית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול, ניהול טכנולוגיה וכן בוגר בעיצוב
• שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב – בוגר בעיצוב במגמות: טקסטיל, אופנה, תכשיטים, עיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי. בוגר במדעים במגמת הנדסת פלסטיקה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית והנדסת אלקטרוניקה.
• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן – קיבלה היתר להעניק תואר ראשון בהנדסת מערכות מים, הנדסת אנרגיית גז ונפט, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, איכות ואמינות באלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, ובלימודי תיירות ומלונאות. בנוסף, מתקיימים גם מסלולים אקדמיים באחריות אוניברסיטת בר-אילן.
• המכללה האקדמית צפת (קיבלה היתר ראשון ב-2007) – מדעי ההתנהגות, סיעוד, פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, אומנות ספרות ומוזיקה. מעניקה בנוסף תארים של אוניברסיטת בר-אילן במספר מקצועות.
• הקמפוס האקדמי אחוה

מכללות אקדמיות שאינן-מתוקצבות

• המכללה האקדמית למורים לטכנולוגיה מיסודה של "אורט ישראל" (בקמפוס סינגלובסקי) – בוגר בטכנולוגיה (.B.Tech) במסלול מדעי המחשב – נסגרה.
• המכללה האקדמית להנדסה וטכנולוגיה אורט הרמלין נתניה – בוגר במדעים בהנדסה רפואית, בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ובהנדסת מכונות – נסגרה.
• המכללה האקדמית נתניה – בוגר במינהל עסקים, במדעי ההתנהגות, בביטוח, בתקשורת, במשפטים, בבנקאות ושוק ההון, במדעים במדעי המחשב, במדעי המחשב ומתמטיקה ובהנדסת תוכנה. מוסמך במינהל עסקים ובמשפטים.
• המסלול האקדמי המכללה למינהל – בוגר במינהל עסקים, בתקשורת וניהול, בכלכלה וניהול, במדעי ההתנהגות ובקרימינולוגיה, במשפטים, במדעי המחשב; בעיצוב פנים; מוסמך במינהל עסקים, במשפטים, בייעוץ ארגוני.
• המרכז האקדמי כרמל בחיפה (לשעבר סניף חיפה של שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל) – בוגר מנהל עסקים, במשפטים. וכן במתכונת דו חוגית תואר ראשון במנהל ציבורי, כלכלה ולוגיסטיקה. בחודש אוקטובר 2017 סגר המרכז האקדמי כרמל את שעריו, ובמקומו נפתחה שלוחה של הקריה האקדמית אונו.
• המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן – בוגר במשפטים, במנהל עסקים ובחשבונאות.
• המרכז האקדמי פרס ברחובות – תואר ראשון במנהל עסקים ובמדעי ההתנהגות ותואר שני במנהל עסקים,
• הקריה האקדמית אונו בקריית אונו – (לשעבר שלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר) בוגר במנהל עסקים, במשפטים, במדעי ההתנהגות, בסיעוד, בספורטתרפיה, בריפוי בעיסוק, בהפרעות בתקשורת, במדעי המחשב, במוזיקה רב תחומית, בחינוך וחברה, בפרסום ותקשורת שיווקית, מוסמך במנהל עסקים, במשפטים, במדעי היהדות, בניהול הטיפול, בטיפול באמצעות אמנויות ובחינוך.
• מכון שכטר למדעי היהדות – מוסמך במדעי היהדות. המוסד אינו מעניק תואר ראשון.
• המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט – בוגר במשפטים, בחשבונאות, ובלימודים בינתחומיים במינהל, ממשל ומשפט, ותואר שני במשפטים.
• המרכז ללימודים אקדמיים (לשעבר סניף של שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל) – בוגר במנהל עסקים, בפסיכולוגיה, שיווק, חינוך, ניהול משאבי אנוש, מינהל מערכות בריאות, מימון ובנקאות, מערכות מידע ניהוליות, חשבונאות ובמדעי המחשב. תואר שני במנהל עסקים (MBA) וחינוך (MA). נסגר בשנת 2019 לאחר שנקלע לקשיים כספיים.

מכללות אקדמיות גדולות

נכון לשנת ה'תשפ"א אלו המכללות האקדמיות הגדולות (מתוקצבות ושאינן מתוקצבות), בהן לומדים כ-66 אלף סטודנטים מתוך כ-84 אלף הלומדים במכללות האקדמיות:

מוסד	מיקום	שנת יסוד	מספר סטודנטים לשנת התשפ"א	נשיא	הערות
הקריה האקדמית אונו	קריית אונו	1995	18,972	שלמה נוי	בנוסף לקמפוס המרכזי בקריית אונו המכללה מפעילה קמפוסים בירושלים, בחיפה, בנתניה, קמפוס חרדי באור יהודה וקמפוס חרדי בירושלים
המסלול האקדמי המכללה למנהל	ראשון לציון	1978	8,551	יורם רבין	למכללה קמפוס חרדי בבני ברק
המרכז האקדמי פרס	רחובות	2006	5,669	עמוס דרורי
המכללה האקדמית ספיר	שער הנגב בצמוד לגבים	1963	4,717	פרופ' ניר קידר
המכללה האקדמית תל חי	מועצה אזורית גליל עליון בסמוך לכפר גלעדי	1957	4,675	אליעזר שלו	בשנת 2021 התמזגה המכללה להוראה אוהלו עם המכללה האקדמית תל-חי, והחל משנה זו למכללת תל-חי קמפוס נוסף בקצרין.
המכללה האקדמית תל אביב יפו	יפו	1994	4,642	דרור ורמן
המרכז האקדמי רופין	מועצה אזורית עמק חפר בסמוך לכפר מונש	1948	4,452	אביעד קליינברג
המכללה האקדמית עמק יזרעאל	מועצה אזורית עמק יזרעאל בסמוך לתל עדשים	1965	4,186	יצחק הרפז
המכללה האקדמית אשקלון	אשקלון	1967	4,092	חיים ברייברט
המכללה האקדמית נתניה	נתניה	1994	3,530	יעקב הרט
המרכז האקדמי למשפט ועסקים	רמת גן	1995	3,003	יורם בלשר

מוסדות להכשרת מורים המעניקים תואר בוגר בהוראה

מוסדות להכשרת מורים נקראו בעבר "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". במהלך השנים הפכו כולם (מלבד מוסדות חרדיים) לנותני תארים אקדמיים (B.Ed, M.Ed, M.Teach).

מכללות אלו מכשירות עובדי הוראה, מורים, מחנכים וגננות לגיל הרך, לחינוך המיוחד, לבית הספר היסודי ולבית הספר העל יסודי, וכן מורים לספורט, כל אחת על פי תוכניות הלימוד הנהוגות בה. תהליך ההכשרה מקנה ידע ומיומנויות בהוראה, מדגיש ומפתח מעורבות ומחויבות אישית בתהליך הלמידה ומקיים התנסות מורכבת בעבודה החינוכית. התהליך מטפח את ההכרה בדבר חשיבותו, מרכזיותו ותרומתו של המחנך והמורה לחברה הישראלית.

כחלק מהחובות לתואר תלמידי המכללות מחויבים בהתנסות מעשית בהוראה. חלק מהתנסות זו נעשית במהלך שנות הלימוד וחלקה כסטאג' עם סיום הלימודים.

חלק מהמכללות קיבלו היתר להעניק תואר שני, לרוב בחינוך.

• אורנים - המכללה האקדמית לחינוך – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית
• אלקאסמי – מכללה אקדמית לחינוך
• מכללת אוהלו – המכללה לחינוך ולספורט, קצרין
• המכללה האקדמית בית ברל (כולל המכון להכשרת מורים ערביים) – בוגר בהוראה ובוגר בהוראת האמנות במסגרת המדרשה לאמנות, כפר סבא
• המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה – הכשרת מורים מהמגזר הערבי לתארים ראשון ושני
• המכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" – חולון
• המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון
• המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי – באר שבע
• המכללה לחינוך גופני ולספורט על שם זינמן במכון וינגייט
• האקדמית גורדון, חיפה
• המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים
• האקדמית חמדת – מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים
• מכללת אפרתה – המכללה האקדמית לחינוך, ירושלים – התאחדה עם מכללת אמונה
• מכללת הרצוג להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון, אלון שבות – התאחדה עם מכללת ליפשיץ
• מכללת אורות ישראל – מכללה דתית להכשרת מורות, אלקנה, התאחדה עם מכללת מורשת יעקב
• מכללה ירושלים
• מכללת לוינסקי לחינוך (כולל המדרשה למוזיקה)
• מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
• מכללת סמינר הקיבוצים
• שאנן – המכללה הדתית לחינוך, חיפה
• אחוה – המכללה האקדמית לחינוך – מכללה שהייתה שילוב של מכללה אקדמית לחינוך ומכללה אקדמית

מוסדות שקיבלו היתר

ההכרה וההסמכה להעניק תואר ראשון במקצועות אלה מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה:

• המכללה האקדמית לישראל ברמת גן (לשעבר "המכללה לישראל" ושלוחת אוניברסיטת "Heriot Watt" אשר הופעלה על ידי מכללת רמת גן), קיבלה היתר לתוכנית ההשלמה לתואר ראשון בסיעוד לאחים/יות מוסמכים/ות ולתואר שני בייעוץ חינוכי ובמנהל מערכות בריאות.
• המרכז האקדמי שלם – קיבל היתר לתואר ראשון דו-חוגי המשלב לימודים הומניסטיים עם התמחות בלימודי המזרח התיכון והאסלאם או בפילוסופיה ובהגות יהודית.
• המכללה האקדמית גליל מערבי קיבלה היתר להעניק תואר ראשון במקצועות: ניהול – חד חוגי, כלכלה – חד חוגי, ניהול וכלכלה – דו חוגי, קרימינולוגיה, תיאטרון ושימור מבנים, החל בשנת הלימודים תש"ע–2010. בנוסף, מתקיימים גם מסלולים אקדמיים באחריות אוניברסיטת בר-אילן.
• המכללה האקדמית להנדסה וטכנולוגיה אורט הרמלין, קיבלה היתר לתואר ראשון בהנדסה רפואית ובהנדסת מכונות.

מוסדות בחסות

מוסדות שמתנהלים בהם לימודים אקדמיים, אבל את כל התארים שאליהם לומדים באותו גוף, מעניק מוסד אקדמי אחר:

• המכללה החרדית ירושלים
• מכללת אורט קריית ביאליק – באחריות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן, תוארי .B.A ותוארי .B.A משולבים בתעודת הנדסאי
• המכללה האקדמית גליל מערבי – חלק מהחוגים מתנהלים באחריות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן ומעניקים תעודת בוגר מטעמה
• מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר) – תארים ראשונים שונים באחריות אקדמית של הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, המרכז האקדמי לב והמכללה האקדמית תל אביב-יפו; תארים שניים שונים באחריות אקדמית של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי לב.

שדרוג ממכללה לאוניברסיטה

שתי מכללות קיבלו אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה:

• מכללת יהודה ושומרון באריאל הפכה בשנת 2012 לאוניברסיטת אריאל בשומרון.
• המרכז הבינתחומי הרצליה הפך בשנת 2021 לאוניברסיטת רייכמן.

מרכיב מרכזי באישור הוא פתיחת תוכניות לימוד לתואר דוקטור.

ראו גם

• מכללות בישראל – על מכללות אקדמיות ושאינן אקדמיות

לקריאה נוספת

• "אקדמיה בסביבה משתנה" – מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל – דר' עמי וולנסקי

קישורים חיצוניים

• השכלה גבוהה בישראל – נתונים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• אלה לוי-וינריב, ‏"אלה שקוראים לסגור את המכללות למשפטים הם אינטרסנטיים", באתר גלובס, 21 באוקטובר 2010
• חיים ביאור, "המעסיקים פסלו אותי ברגע ששמעו שסיימתי תואר במכללה ולא באוניברסיטה", באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2014
• עמרי זרחוביץ', ‏25 שנה למהפכת המכללות והאקדמיה מחפשת כיוון חדש, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
• שירה קדרי-עובדיה, 25 שנה לרפורמת המכללות, יש בהן יותר סטודנטים ויותר תארים – ועדיין לא מעט בעיות, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2018