אוסקר ורנר

אוסקר וֶרְנֶר (בגרמנית: Oskar Werner; ‏13 בנובמבר 1922 – 23 באוקטובר 1984) היה שחקן קולנוע אוסטרי, המוכר בזכות הופעותיו בסרטיו של פרנסואה טריפו, "ז'יל וג'ים" ו"פרנהייט 451", ובהפקות אירופיות ובינלאומיות רבות בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20. בשנת 1965 זכה ורנר בפרס גלובוס הזהב כשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בסרט "ספינת השוטים".

אוסקר ורנר
Oskar Werner

לידה	13 בנובמבר 1922 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	23 באוקטובר 1984 (בגיל 61) מרבורג, גרמניה
מקום קבורה	Cemetery of Triesen
שם לידה	Oskar Josef Bschließmayer
מדינה	אוסטריה
תקופת הפעילות	מ-1941
בן או בת זוג	Elisabeth Kallina (1944–?) Anne Power (1954–?)
צאצאים	Eleanora Werner, Felix Florian Werner
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב (1966)
פרופיל ב-IMDb

ילדות ונעורים

ורנר נולד בווינה בשם "אוסקר יוזף שליסמאייר". הוריו התגרשו בעודו ילד, והוא בילה זמן רב עם סבתו, שסיפרה לו על תיאטרון הבורגתיאטר ונטעה בו את הרצון להיות שחקן. כנער שיחק בתפקידים זוטרים במספר סרטי קולנוע. בגיל 18 הצטרף לתיאטרון הבורגתיאטר, בהדרכת הבמאי לותאר מיתל. הוא היה האדם הצעיר ביותר שהתקבל לתיאטרון כשחקן מן המניין. ב-1941 ערך את הופעת הבכורה בתיאטרון, ואז לקח גם את שם הבמה "אוסקר ורנר".

בדצמבר 1941 גויס לוורמאכט. כפציפיסט ומתנגד לנאציזם החליט להימנע מקידום בצבא, והתנהג כמי שאינו כשיר להיות חייל. הוא קיבל משימות פשוטות בעורף ולא נשלח לחזית. ב-1944 נישא בחשאי לשחקנית אליזבת קלינה, שהייתה חצי יהודיה. לשנים נולדה בת, אלינור. באותו החורף ערק מהוורמאכט, ונמלט עם אשתו ובתו אל אזורי היער שליד וינה, שם נותרו במחבוא עד לסוף המלחמה.

קריירת משחק מוקדמת

לאחר המלחמה שב ורנר אל הבורגתיאטר, ושיחק גם בהפקות של תיאטראות נוספים, לרוב בתפקידי אופי. בשנת 1948 ערך את הופעת הבכורה כשחקן ראשי בסרט קולנוע, בסרט "Der Engel mit der Posaune" (המלאך עם השופר) של הבמאי קרל הרטל. ב-1949 הופיע בתפקיד נוסף, בו משך תשומת לב, קרל, אחיינו של בטהובן בסרט "ארואיקה". הסרט זכה בהצלחה בינלאומית, והשתתף בתחרות הרשמית במסגרת פסטיבל קאן.

בשנת 1950 נסע ורנר לבריטניה על מנת לשחק בהפקה דוברת אנגלית של "המלאך עם השופר", שביים אנתוני בושל. בשנה זו גם התגרש. לאחר מכן הופיע במספר סרטים דוברי גרמנית, בטרם ניסה את מזלו בהוליווד בתפקיד ראשי בהפקה של אולפני פוקס המאה ה-20, "הכרעה לפני השחר" (Decision Before Dawn). הסרט היה סרט מלחמה שסיפר את סיפורם של שבויי מלחמה אנטי-נאצים המוצנחים בגרמניה, מולדתם, על מנת ללחום בנאצים. הסרט זכה להצלחה מסוימת, ואף היה מועמד לפרס אוסקר כסרט הטוב ביותר, אך ציפיותיו של ורנר להפוך לכוכב קולנוע בהוליווד לא התממשו. האולפן סירב להעניק לו תפקידים שהתאימו לו, והוא החליט לשוב לאירופה ולהקדיש עצמו לתיאטרון.

ביתו של ורנר בטריאזן שבליכטנשטיין

הוא התיישב בבית שבנה בעיירה טריאזן בליכטנשטיין. הוא היה לכוכב תיאטרון, ושיחק תפקידים ראשיים בהצגות כהמלט, מות דנטון, ו"בקט". ב-1954 נישא לאן פאואר, בתה של השחקנית הצרפתייה אנאבלה, ובתו המאומצת של הכוכב ההוליוודי טיירון פאואר.

בשנת 1955 הופיע בארבעה סרטים - ביוגרפיה של מוצרט בה שיחק את התפקיד הראשי, הסרט לולה מונטז בבימויו של מקס אופולס, סרט ריגול בשם "ספיונז'" בו שיחק את תפקידו של הקולונל אלפרד רדל ודרמה היסטורית בשם "Der letzte Akt" (הפעולה האחרונה, נקרא בעברית "היטלר: הימים האחרונים") בו שיחק קצין נאצי המנסה להתנגד לפקודתו של היטלר להציף את מנהרות הרכבת התחתית בברלין, בימי הקרב על ברלין. בשנת 1958 ניסה את ידו בבימוי סרט טלוויזיה בשם "Ein gewisser Judas" שעסק בחיי יהודה איש קריות ובו שיחק את יהודה איש קריות. את הסרט ביים תחת שם הבמה "ארסמוס נותנגל".

קריירת משחק מאוחרת

בשנת 1962 שיחק את תפקידו של ז'יל, הצלע הגברית האוסטרית במשולש האהבים בסרט ז'יל וג'ים שביים פרנסואה טריפו, כשלצידו ז'אן מורו כקתרין, ואנרי סר כג'ים. זהו אחד מתפקידיו החשובים והידועים ביותר. הסרט נחשב לאחד הסרטים החשובים והמשפיעים על הגל החדש בקולנוע הצרפתי. תפקיד זה, בו זכה לביקורות משבחות על משחקו, השיב אותו לאור הזרקורים הבינלאומי ולמעמד של כוכב קולנוע.

בשנת 1965 שיחק את תפקיד ד"ר שומאן, הרופא המהורהר בסרט "ספינת השוטים". על המשחק בתפקיד זה זכה בפרס המבקרים בניו יורק כשחקן הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה ופרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר. באותה שנה שיחק את רב המרגלים היהודי המזרח גרמני פידלר בסרט המרגל שחזר מן הכפור, ועל כך זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע. ב-1966 שב לשחק בבימויו של טריפו בסרט פרנהייט 451, על פי ספרו של ריי ברדבורי. בסרט שיחק את התפקיד הראשי, הכבאי גאי מונטג. גם תפקיד זה נחשב לאחד מתפקידיו הטובים והזכורים ביותר, והסרט הפך לקלאסיקה ולסרט פולחן. בשנת 1968 התגרש מפאואר.

בתחילת שנות השבעים שב אל במת התיאטרון, ובילה את זמנו בטיולים בעולם, בין היתר בישראל, איטליה, מלטה, צרפת וארצות הברית. הוא הופיע בפרק בסדרת הטלוויזיה קולומבו בשנת 1975. בשנת 1976 הופיע בפעם האחרונה על מסך הקולנוע, בסרט מסע הארורים, בתפקיד פרופסור אגון קרייזלר. על הופעתו זו זכה במועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב.

קברו של אוסקר ורנר

ורנר היה אלכוהוליסט, והדבר השפיע על מצב בריאותו. בשנת 1983 הופיע בפעם האחרונה על במת התיאטרון. באוקטובר 1984 היה אמור להופיע בקריאה פומבית במרבורג אך ביטל את הופעתו בשל כך שחש ברע, ולאחר מכן נמצא מת בחדרו, כפי הנראה מהתקף לב. הוא מת יומיים לאחר מותו של פרנסואה טריפו. לבקשתו, נטמן במולדתו המאמצת, ליכטנשטיין.

פילמוגרפיה

• "Geld fällt vom Himmel" (מעות נופלות משמים) - במאי היינץ הלביג, 1938.
• "Hotel Sacher" (מלון זאכר) - במאי אריך אנגל, 1939.
• "Leinen aus Irland" (פשתן מאירלנד) - במאי היינץ הלביג, 1939.
• "Der Engel mit der Posaune" (המלאך עם השופר) - במאי קרל הרטל, 1948.
• "Eroica" (ארואיקה) - במאי ולטר קולם-ולטי, 1949.
• "Ruf aus dem Äther / Piraten der Berge" (קריאה מן האֶתֶר/שודדי ההרים) - במאי גאורג קלארן, 1950.
• "Ein Lächeln im Sturm" (חיוך בסערה) - במאי רנה שאנאס, 1950.
• "Entführung ins Glück" (חטיפה אל האושר) - במאי קרל הרטל, 1950.
• "The Angel with the Trumpet" (המלאך עם השופר) - במאי אנתוני בושל, 1950.
• "Das gestohlene Jahr" (השנה הגנובה) - במאי וילפריד פראס, 1950.
• "Decision Before Dawn" (הכרעה לפני השחר) - במאי אנאטול ליטבאק, 1951.
• "Spionage" (ריגול) - במאי פרנץ אנטק, 1955.
• "Der letzte Akt" (היטלר: הימים האחרונים) - במאי גאורג וילהלם פבסט, 1955.
• "Reich mir die Hand, mein Leben" (הושיטי לי יד, חיי) - במאי קרל הרטל, 1955.
• "Lola Montez" (לולה מונטז) - במאי מקס אופולס, 1955.
• "Ein gewisser Judas" (פלוני יהודה) - במאי אוסקר ורנר, תחת השם "ארסמוס נותנגל", 1958.
• ז'יל וג'ים - במאי פרנסואה טריפו, 1962.
• "Torquato Tasso" (טורקוואטו טאסו) - במאי יוזף גילן, 1964.
• ספינת השוטים - במאי סטנלי קריימר, 1964.
• המרגל שחזר מן הכפור - במאי מרטין ריט, 1965.
• פרנהייט 451 - במאי פרנסואה טריפו, 1966.
• "Interlude" (אינטרלוד) - במאי קווין בילינגטון, 1968.
• "The Shoes of the Fisherman" (נעלי הדייג) - במאי מייקל אנדרסון, 1968.
• קולומבו הפרק "Playback" - ‏1975.
• מסע הארורים - במאי סטיוארט רוזנברג, 1976.

קישורים חיצוניים

‏

• אוסקר ורנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אוסקר ורנר, באתר AllMovie (באנגלית)
• אוסקר ורנר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אוסקר ורנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אוסקר ורנר, באתר Discogs (באנגלית)
• אוסקר ורנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)