אזמלוניים

האזמלוניים (שם מדעי: Amphioxiformes) הם סדרה בתת-מערכת מיתרני ראש (Cephalochordata). כוללים כ-32 מינים של בעלי חיים ימיים דמויי דגים, המתאפיינים במיתר גב חלול. נפוצים במים רדודים וסמוך לחופים באזורים צפוניים (עד נורווגיה), באזורים סובטרופיים ובאזורים טרופיים. בדרך כלל נמצאים חצי קבורים בחול.

אזמלוניים
בְּרַכִיוֹסְטוֹמָה לַנְצֵלַטוּם
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
תת־מערכה:	מיתרני ראש
סדרה:	אזמלוניים
משפחות
Asymmetronidae Branchiostomidae
שם מדעי
Amphioxiformes

סדרה זו היא הייצוג המודרני של תת מערכת מיתרני הראש, שנחשבה בעבר כ"אחות" של תת-מערכת בעלי גולגולת.

משמשים באסיה למאכל אדם ואף למאכל של בעלי חיים מבויתים.

האזמלוניים משמשים כאובייקט חשוב למחקרים זואולוגיים בנושא במקור האבולוציוני של החולייתנים. הגנום שלהם מספק רמזים להתפתחות בעלי החוליות. המין המייצג הראשון שתואר בהרחבה הוא בְּרַנְכִיוֹסְטוֹמָה לַנְצֵלַטוּם Branchiostoma lanceolatum על ידי הזואולוג הפרוסי פטר סימון פאלאס בשנת 1774, בטעות כסוג של רכיכה. רק בשנת 1834 הבינו שבעל חיים זה קרוב יותר למיתרניים חסרי לסתות (מיקסינות וצמדאים). ברנכיוסטומה לנצלטום מויין תחת הסוג ברנכיוסטומה Branchiostoma (מיוונית: בְּרַנְכִיוֹ = זים, סְטוֹמָה = פה). סוג זה נקרא יותר מאוחר גם אֵמְפִיוֹקְסוּס Amphioxus (מיוונית: חד משני צדדיו).

הגנום של חלק מהמינים כבר פוענח.

אנטומיה

אורכם של האיזמלוניים בין 2.5 ל-8 סנטימטרים. המינים Branchiostoma belcheri ו-Branchiostoma lanceolatum הם הגדולים מביניהם. רובם דומים זה לזה – גוף שקוף דמוי דג. כמעט בלי סנפירים למעט סנפיר זנב קטן. לכן הם שחיינים לא טובים. חסרי שלד, והקשיות היחסית של גופם נותנים להם פתח הזימים הפה והזנב.

מבנה אנטומי של בְּרַכִיוֹסְטוֹמָה לַנְצֵלַטוּם 1. מרכז מערכת העצבים, מעין מוח 2. מיתר הגב 3. צינור עצבים גבי 4. זנב 5. פי הטבעת 6. מערכת העיכול 7. תעלת הזנה 8. פתח בטני ליציאת המים 9. Peribranchialraum	10. פתח הזימים 11. לוע 12. מרווח הפה 13. מיקרו-סיסים בפה 14. מרווח הפה 15. בלוטות הרבייה (שחלות / אשכים) 16. איבר חישה של אור 17. עצבים 18. שכבת הבטן 19. מעי עיוור-כבד (hepatic caecum)

מערכת העצבים

בדומה לבעלי החוליות, יש לאיזמלונים מעין חוט השדרה בצד הגבי לכל אורך הגוף – מהפה ועד לזנב. בדומה לחולייתנים, השרירים מסודרים בבלוקים. בניגוד לבעלי החוליות, העצבים אינם מוגנים על ידי עצם, אלא באמצעות מיתר הגב (Notochord) העשוי מתאים גליליים היוצרים מעין מוט יחסית קשיח. מיתר הגב ממשיך גם לאזור הראש, שם הוא מתעבה מעט. במיקרוסקופ אלקטרוני ניתן להבחין בחלקים המזכירים מוח קדמי, אולי מוח אמצעי ומוח אחורי.

מערכת החישה הכימית

לאיזמלונים כ-43 רצפטורי ריח פזורים על פני צידי גופם, ללא איבר ריח ייעודי. רצפטורי ריח אלו משותפים לחולייתנים, ומהווים רמז באשר לעיתוי הפיצול מבעלי הלסתות.

מערכת הראיה

קיימים מספר איברים שכנראה יש בהם תחושה לאור, כולם ממוקמים בתעלת העצבים, בסדר הבא מקדימה לאחור:

• העין הקדמית (Frontal eye) – מכילה פיגמנט קעור, תאים המשוערים כתאים קולטי אור, שורות של תאי עצב ותאי גלייה.
• הגוף הלמלארי (The lamellar body) – לא ברור האם הוא קולט אור, ייתכן ואיבר זה הוא המקביל לבלוטת האצטרובל.
• תאי ג'וזף (Joseph cells) – תאים קולטי אור המוקפים במיקרו-סיסים בצד הגבי של תעלת העצבים.
• איברי הסה (Hesse organs) – תאים קולטי אור בצד הבטני של תעלת העצבים.

תזונה ומערכת העיכול

האזמלונים הם אוכלי פלנקטון פסיביים. רוב הזמן הם קבורים למחצה בחול, כאשר רק חלקם הקדמי בולט החוצה. ניזונים מיצורי פלנקטון, חיידקים, צורניות, איקריוטים, זואופלנקטון ונבלות. מעט ידוע על יכולת התזונה של הזחלים.

הפה של האיזמלונים מכיל מיקרו-סיסים דמויי מחושים, המסננים את התכולה שנכנסת למערכת העיכול. משם ממשיכים המים המסוננים לכיוון הלוע. החלק הבטני של הלוע מכיל שני איברים המייצרים ריר ודוחפים את המזון באמצעות מיקרו-סיסים מעבר לפתחי הזימים אל כיוון המשך מערכת העיכול: אנדוסטיל (endostyle) ולאחריו גומת האטסצ'ק (Hatschek's pit).

גם לבוגרים וגם לזחלים יכולת הקאה, שמטרתה לרוקן את הפה במקרה של גופים גדולים מדי לבליעה.

המשך מערכת העיכול עשוי מצינור פשוט הממשיך מהלוע ועד פי הטבעת, ממנו יוצא hepatic caecum – מעי עיוור המקביל לכבד (אך איננו מכיל יכולות של כבד היצורים מתקדמים יותר), ובו תאים פגוציטים הבולעים את חלקיקי המזון. תכונה זו איננה קיימת אצל החולייתנים, שהם יצורים מתקדמים יותר.

איברים נוספים

האזמלוניים נושמים בעיקר דרך העור, העשוי מאפיתל פשוט. מעט גם באמצעות פתח הזימים. קיימת מערכת הובלה הדומה לדגים פרימיטיביים, בלי לב ובלי תאי דם וללא המוגלובין.

אורגניזם מודל

האזמלוניים נעשו ידועים בשנות ה-60 של המאה ה-19 בזכות הזואולוג הגרמני ארנסט הקל שראה בהם את האב הקדמון של כל בעלי החוליות, ולכן ראו בהם אורגניזם מודל. בהמשך המאה ה-20 היו ספקות האם הם אכן האב הקדמון של החולייתנים. עם התפתחות הגנטיקה המולקולרית, חוזרת ההכרה בהם כאב קדמון.

לאור זאת התפתחו שיטות לשמירה ולהרבעה של כמה מינים – בְּרַכִיוֹסְטוֹמָה לַנְצֵלַטוּם Branchiostoma lanceolatum האירופאי ומינים נוספים ממקומות אחרים בעולם.

מיון

היה מקובל שנים רבות, שתת-מערכת מיתרני הראש Cephalochordata היא "אחות" לבעלי החוליות Vertebrate, ושניהם ממוקמים תחת מערכת המיתרניים Chordata (שהיא בעצמה "אחות" למיתרני הזנב Tunicata / Urochordata). מחקרים חדשים מציעים, חלוקה אחרת: מיתרני הראש הם המקור הבסיסי של כל המיתרנים, ועל כן בעלי החוליות ומיתרני הזנב הם "אחים".

קישורים חיצוניים

• אזמלוניים, באתר ITIS (באנגלית)
• אזמלוניים, באתר NCBI (באנגלית)
• אזמלוניים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• אזמלוניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אזמלוניים, באתר GBIF (באנגלית)
• אזמלוניים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)