אטרופין

תרכובת

אטרופין הוא אלקלואיד טרופאני, המוגדר כתרכובת אורגאנית. אטרופין ניתן לזיקוק מצמחים המפיקים באופן טבעי חומר זה.

אטרופין
אטרופין
אטרופין
שם IUPAC
(8-methyl-8-azabicyclo[3.2.1]oct-3-yl) 3-hydroxy-2-phenylpropanoate
נתונים כימיים
כתיב כימי C17H23NO3 
מסה מולרית 289.369
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 25%
זמן מחצית חיים שעתיים
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם[1]
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון A (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC A03BA01, S01FA01 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 51-55-8
PubChem 174174
ChemSpider 10194105
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אטרופין ניתן לזיקוק מצמח האטרופה הרפואית (Atropa belladonna), ומכאן שמו. אטרופין ניתן לזיקוק גם מצמחים נוספים כגון צמח הדודא ושאר בני משפחת הסולניים. בצמחים אלו, אטרופין הוא מטבוליט משני.

אטרופין הוא גם סם בעל השפעות שונות ומגוונות. אטרופין הוא אנטגוניסט תחרותי לקולטן האצטילכולין המוסקריני (מהמילה מוסקרין) במערכת העצבים ההיקפית. אטרופין מסווג כסם אנטי-כוליני.

ברפואה, אטרופין הוא אחת התרופות הבסיסיות ביותר בעולם הרפואה המודרני, והוא מפורט ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי[2].

השפעות פיזיולוגיות ושימושים

עריכה

באופן כללי, אטרופין מצמצם את פעילות מערכת העצבים הפאראסימפתטית. פעילות מעין זו מצמצמת את פעילותם של כל השרירים ושל כל הבלוטות, המווסתים על ידי מערכת זו. זאת, הודות לכך שאטרופין הוא אנטגוניסט תחרותי לקולטני אצטילכולין.

השפעה על הלב: אטרופין מגביר את קצב הפולסים החשמליים של קשר הסינוס-פרוזדור (SA-Node), מגביר את ההולכה החשמלית של הצרור פרוזדור-חדר (AV-Node) של הלב, ומתנגד לפעולת העצב התועה בלב (Vagus Nerve). בנוסף, אטרופין חוסם קולטני אצטילכולין וכן מצמצם את פעילות הריריות בדרכי הנשימה, בפה ובלוע.

שימוש ברפואת עיניים וכטיפול לעין עצלה

עריכה

שימוש מקומי בטיפות של אטרופין, משמש כציקלופלג (חומר מרחיב אישון) הפועל על העין באופן זמני, כך שהוא משתק את שרירי צמצום האישון ומותיר את האישון מורחב. אטרופין מתפרק לאט, רק לאחר 7 עד 14 ימים, מכאן שהוא מתאים לטיפול רפואי באישונים מצומצמים (מיוסיס), כאשר נדרש בהם טיפול כזה למשך מספר ימים.

אופן פעולתו של האטרופין על העין מרחיב את האישון, תוך כך שהוא חוסם את קולטני שריר האישון. שרירי האישון בדרך כלל פועלים על ידי גירוי של אצטילכולין. חסימת קולטני האצטילכולין בשרירי האישון מביאה לשיתוק זמני של שרירים אלו ומרחיבה אותם (שרירים רפויים של האישון, מרחיבים את האישון ולא להפך). זמן הפירוק של אטרופין הוא ממושך, על כן הוא אינו מתאים להרחבת אישונים לצורכי בדיקת העין (רופאי עיניים משתמשים ב"מרחיב אישון" אחר, המתפרק תוך זמן קצר).

שימוש נוסף של אטרופין הוא לטיפול בעין עצלה. כדי לטפל בילד הסובל ממחלה זו, יש לגרום לו להשתמש רק בעין העצלה, דבר הנעשה לרוב על ידי השמת רטייה על העין הטובה. במקום השימוש ברטייה, ניתן לטשטש את ראיית העין הטובה בעזרת אטרופין[3] אשר משתק את השרירים הריסניים שאחראים על יכולת המיקוד, ובכך לאלץ את הילד להשתמש בעין העצלה כשהוא מסתכל למרחקים קצרים. לאטרופין ולרטייה יש יעילות וסיכויי הצלחה זהים[4].

הפרעות קצב

עריכה

הזרקת אטרופין משמשת לטיפול בהפרעות קצב הלב מסוגים שונים. לדוגמה, ברדיקרדיה כשקצב הלב נמוך ביותר (פחות מ-60 פעימות בדקה). אטרופין הוא תרופה יעילה למצבים אלו, מפני שפעולתו של העצב התועה מווּסתת על ידי מערכת העצבים הפאראסימפתטית. העצב התועה בדרך כלל מוריד את קצב פעולת הלב והואיל ואטרופין חוסם את פעולת המערכת הפאראסימפתטית (ובכלל זה פועל גם על העצב התועה) שימוש באטרופין גורם לעלייה בקצב הלב.

אטרופין יעיל גם בהפרעות הולכה אחרות, כמו (Second-Degree Heart Block Mobitz Type 1 (Wenckebach Block, וכן במצבים של קצב גבוה בסיבי הפורקיניה או במצבים של "קצב בריחה" ב (AV-Node-(AV-Nodal Escape Rhythm.

טיפול בפעולת יתר של ריריות ובתעוקה נשימתית

עריכה

פעולתו של האטרופין על מערכת העצבים הפאראסימפתטית מפחיתה ריור, הפרשות לחה וזיעה. עובדה זו מקנה לאטרופין יעילות בטיפול בהזעת יתר ובחרחורי גסיסה הנובעים אצל החולה מעודף ריר בחלל הפה ובגרון.

טיפול בהרעלת זרחן אורגני

עריכה

אטרופין אינו סם-נוגד (אנטידוט) להרעלת זרחן אורגני. עם זאת, הואיל ואטרופין חוסם את קולטני אצטילכולין המוסקרניים, אטרופין משמש גם לטיפול במקרים של הרעלת זרחן אורגני חקלאי והרעלת גז עצבים, כגון (Tabun (GA, סארין, (Soman (GD, וגז VX. כוחות צבא הנערכים לתקיפתם בנשק כימי נושאים איתם מזרקים אוטומטיים של אטרופין ושל Obidoxime. באמצעות המזרקים הללו, ניתן להחדיר את האטרופין אל מחזור הדם במהירות, תוך הזרקתו אל שריר הירך. מזרק אטרופין נכלל בערכות המגן שחולקו לתושבי ישראל לקראת מלחמת המפרץ.

 
מזרק אטרופין אוטומטי

אטרופין ניתן כחלק מטיפול בתסמינים הנגרמים בהרעלת זרחן אורגאני, כהפרשת ריר, דמעת, הזעת יתר, הקאה ואי שליטה בסוגרים.

חלק מהרעלים מסוג זרחן אורגאני מיועדים לעכב את פעילות האנזים אצטילכולין-אסטראז Acetylcholinesterase, המפרק את האצטילכולין. אז, פעולת האצטילכולין הופכת להיות ממושכת, דבר הבא לידי ביטוי בכיווץ בלתי רצוני ממושך של כלל השרירים בגוף. האטרופין נקשר לחלק מקולטני האצטילכולין המוסקריניים במקום האצטילכולין הטבעי וכך ההפרעה העצבית מצטמצמת.

תופעות לוואי ומנת יתר של אטרופין

עריכה

מנת יתר של אטרופין גורמת לפרפורי לב, הפרעות קצב, סחרחורת, בחילה, ראייה מטושטשת, איבוד שיווי המשקל, אישונים מורחבים, קשיי בליעה, ייבוש הריריות, תחושת חום, בלבול, ובחלק מהמקרים הזיות (דליריום- delirium), ועוררות יתר. ההשפעות הקוגניטיביות של האטרופין, נובעות מכך שאטרופין חודר את מחסום הדם-מוח (BBB- Blood Brain Barrier).

ילדים ותינוקות רגישים במיוחד לאטרופין (Atropine fever).

סם הנגד (אנטידוט) לאטרופין הוא, Physostigmine או Pilocarpine.

כימיה ופרמקולוגיה

עריכה

אטרופין הוא תערובת של D-Hyoscyamine ושל L-Hyoscyamine, והוא חומר אלקלואיד טרופאני. האטרופין הנפוץ ביותר בעולם הרפואה הוא אטרופין-סולפט. זמן מחצית החיים של אטרופין הוא שעתיים, והוא אינו חוסם קולטנים ניקוטיניים. האטרופין הוא מן התרופות הבסיסיות ביותר בעולם הרפואה המודרני, והוא מופיע ב"רשימת התרופות החיוניות" של ארגון הבריאות העולמי.

מקורות טבעיים

עריכה

אטרופין נמצא בצמחים רבים ממשפחת הסולניים. הצמח הנפוץ ביותר המכיל אטרופין הוא צמח ה"אטרופה" (Atropa Belladonna), צמחי הדטורה (Datura Inoxia, Datura Metel, Datura Stramonium). ישנם גם צמחים מסדרת הברוגמנסיה (Brugmansia) ומסדרת צמחי השיכרון (Hyoscyamus) המכילים אטרופין.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אטרופין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אטרופין ברשימת התרופות של משרד הבריאות, באתר משרד הבריאות, ‏2019-03-17
  2. ^ WHO | WHO Model Lists of Essential Medicines, WHO
  3. ^ Georgievski Z, Koklanis K, Leone J. Fixation behaviour in the treatment of amblyopia using atropine. Clinical and Experimental Ophthalmology 2008; 36 (Suppl 2): A764–A765.
  4. ^ The Pediatric Eye Disease Investigator Group, A Randomized Trial of Atropine vs Patching for Treatment of Moderate Amblyopia in Children, Archives of Ophthalmology 120, 2002-03-01, עמ' 268–278 doi: 10.1001/archopht.120.3.268