דטורה
דָּטוּרָה (שם מדעי: Datura) הוא סוג שיחים או צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת הסולניים[1][2], בעלי פרחים לבנים גדולים מאוד, דמויי משפך ופירות עגולים וקוצניים. הסוג מונה 14 מינים שמוצאם מדרום אמריקה הצפונית, בישראל 3 מיני בר, כולם גרים וחלקם פולשים: דטורה נטוית-פרי הנפוצה, דטורה זקופת-פרי הפולשת ודטורה אכזרית הנדירה[3]. מינים תרבותיים של הדטורה משמשים כצמחי-נוי: דטורה נאה, דטורה אילנית ודטורה ריחנית[4].
 דטורה
| |
|---|---|
פרח הדטורה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | דטורה |
| שם מדעי | |
 Daturaליניאוס | |
מיני הדטורה מכילים את האלקלואידים אטרופין וסקופולאמין, שני רעלים מסוכנים. הצמח מוכר באנגלית בשמות thornapple, jimson weed או loco weed. הוא מכונה "עשב השטן", "צמח המכשפות", ובשל צורת הפרחים "חצוצרת השטן"[5]. הדטורה הוא סם הזייתי, שנצרך על ידי אכילת הזרעים והעלים או עישונם, ועשוי לגרום להרעלה ובמקרים חמורים לפסיכוזה, הפרעות קצב, הפרעות נוירולוגיות ואף לתרדמת.[6] דווחו גם שימושים על הכנת תה מעלים ופרחים. במקרים רבים גורם דטורה להתפרצות סכיזופרניה. על אף הסכנות הרבות שטמונות בשימוש בה, הדטורה לא מוכרת בישראל כסם בפקודת הסמים המסוכנים. דטורה סטרמוניום (Stramonium) נמצאת בשימוש ברפואה המשלימה במינונים הומאופתיים (דילול החומר הפעיל עד כדי היעלמותו המוחלטת) בלבד לפי המלצת הומאופתים.
מורפולוגיה
עריכהצמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים או שיחים.
הלוואים חסרים.
העלים מסורגים על פי רוב, גדולים, פשוטים, תמימים או מפורצים או משוננים.
הפרחים דו-מיניים על פי רוב, נכונים או בלתי נכונים, גדולים (אורכם 5 עד 10 ס"מ או יותר) וערוכים אחד אחד בחיקי העלים.
הגביע בעל צינור ארוך ובעל 5 שיניים או נסדק לאורכו או נחתך לרוחבו לאחר הפריחה ומשאיר את בסיסו מחובר אל הפרי וגדל עמו[7][8].
הכותרת מאוחת עלים ובעלת 5 אונות, דמוית חצוצרה, צינורה ארוך ואוגנה בעל קיפולים ואונות קצרות ורחבות ועל פי רוב מחודדות בקודקודן[4].
האבקנים 5, כמספר עלי הכותרת, שווים פחות או יותר בגודלם וכולם נושאים מאבקים. האבקנים אינם קטנים מהמאבקים ומעורים בצינור הכותרת בסמוך לבסיסו וחבויים על פי רוב בתוכו או בולטים ממנו מעט.
השחלה עילית, בעלת 2 מגורות ובעלת שיליות זוויתיות, מספר הביציות גדול על פי רוב. עמוד השחלה אחד וארוך, בעלת 2 אונות.
הפרי על פי רוב הלקט יבש, מרובה זרעים והוא בעל 2 מגורות (הנראות כ-4), המכוסה על פי רוב קוצים (שיכים), לעיתים רחוקות הפרי בשרני[4]. הפרי הבשל ארוך בהרבה מהגביע ואינו חבוי בתוכו והוא הנפתח על פי רוב בעת ההבשלה בקשוות. הזרעים רבים, גדולים ושטוחים.
היסטוריה
עריכהמקור השם הוא בסנסקריט ופירושו פרי קוצני. במילון בשפה האנגלית הופיע השם כבר ב-1662. בהודו שימש הצמח להפקת רעל אך גם כאפרודיזיאק. נעשה בו שימוש במינונים נמוכים ברפואה (איורוודה) ובחגיגות דתיות בפולחן האל שיווה. הרעלה מדטורה מתוארת בספרו של הרופא גרסיה דה אורטה, שפעל בגואה במאה ה-16. באירופה הצמח היה מרכיב ברפואה עממית, היה ידוע כאחד מ״עשבי המכשפות״ לצד דודא רפואי, שיכרון ואטרופה בלדונה, והוא היה מרכיב בשיקוי אהבה.
הדטורה מתרבה בקלות ללא טיפול ונפוצה במקומות רבים בעולם, והשימוש בה נמשך גם בעידן המודרני.
השפעות פיזיולוגיות
עריכההצמח גורם להרעלה אנטיכולינרגית בגוף (anticholinergic intoxication) שיכולה להתבטא באובדן קשר עם המציאות (דליריום), אצירת שתן, חום גבוה, יובש בפה, פרכוסים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת, רגישות לאור, חרדה או פסיכוזה קשה ובכמויות גדולות עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב (הפרעות קצב מהירות עם פגיעה המודינמית - hemodynamic compromise) והנשימה שיכולות לגרום למוות.
ריכוז החומרים הפעילים משתנה ביחס של עד 1:5 בין צמחים שונים בין השאר בתלות בגיל הצמח ובתנאי גידולו, דבר שמגביר את הסכנה בשימוש בו - קשה להגדיר ״מינון בטוח״. החומר הפעיל אטרופין מסוכן במיוחד לילדים והשפעתו עלולה להיות קטלנית.
דווח כי לעיתים ההשפעות על מערכת הראייה נמשכות זמן רב לאחר השימוש. במקרים רבים מאוד החוויה של המשתמשים בדטורה היא שלילית[9].
השפעות נפשיות
עריכהחלק מהמתארים את השפעת הדטורה מציינים כי תחת השפעת הצמח כלל לא זכרו שנטלו ממנו, ולרוב לא יכלו להבדיל בין הזיות הצמח לבין המציאות. נדיר שמתוארת חוויה חיובית - על פי רוב המתנסים תיארו חוויה אפלה ומפחידה. בהזיותיהם פגשו דמויות מאיימות, איבדו את זהותם העצמית, איבדו את יכולת הדיבור ועשו פעולות הרסניות, כמו העלאת ביתם באש.
בספרות יש אזכורים רבים להתפרצויות של סכיזופרניה עקב השימוש בצמח.
הטיפול התרופתי בהרעלת דטורה
עריכהבמקרי הרעלה קשים הטיפול נעשה בתרופה physostigmine או לשם אישוש הרעלה אנטיכולינרגית[5]. מדובר בתרופה שמעכבת את האנזים כולינאסטראז, ובכך מפחיתה את ההשפעה האנטיכולינרגית שנגרמה על ידי השימוש בצמח. טיפול תרופתי ניתן במצב בו המטופל לוקה בפסיכוזה או חרדה קשה, שאינה מגיבה לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, ומהווה סיכון לעצמו או לזולת, או במצב של פרכוסים או הפרעות קצב שאינן ניתנות לשליטה.
תמונות
עריכה-
פרח הדטורה בעת בקיעתו מתרמיל הגידול שלו -
סרטון המתאר את קצב הפתיחה המהיר של פרח הדטורה
-
פרח הדטורה בשיא פריחתו -
פרח הדטורה לאחר הפרייתו הופך לתרמיל בשנית שבתוכו גדל הפרי הקוצני -
פרי הדטורה צץ מתוך הפרח שבתוכו הוא גדל -
-
-
-
-
-
.jpg)
.jpg)
_-_Datura_stramonium_-_Jimson_weed_(Devil%27s_snare)_-_%D0%A2%D0%B0%D1%82%D1%83%D0%BB_-_Gemeine_Stechapfel_(28927745515).jpg)
קישורים חיצוניים
עריכה
- דטורה, באתר ITIS (באנגלית)
- דטורה, באתר NCBI (באנגלית)
- דטורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דטורה, באתר Tropicos (באנגלית)
- דטורה, באתר GBIF (באנגלית)
- דטורה, באתר IPNI (באנגלית)
- ד"ר רחל בר-המבורגר, צמח הדטורה, באתר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול (ארכיון)
- Ynet, איטליה: סבתא שמה רעל בספגטי, משפחה בקומה, באתר ynet, 27 ביוני 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ .Datura L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ .Datura L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 28-02-2023
- ^ .Datura L, צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 386
- ^ 1 2 יחזקאל מזרחי, המדריך השלם לפרמקולוגיה, מהדורה שלישית 2005, הוצאת יוזמות הייליגר, עמ' 52
- ^ Sebastian Daniel Trancă, Robert Szabo, and Mihaela Cociş, "Acute poisoning due to ingestion of Datura stramonium – a case report", 2017
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 401-402
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין כנה ירושלים 1998, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 592-593
- ^ Datura stramonium — Details. Common Thorn Apple -Risks