איזידור אייזק רבי

איזידור אייזק רבי
Isidor Isaac Rabi
לידה	29 ביולי 1898; רימנוב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 בינואר 1988 (בגיל 89); מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	Riverside Cemetery
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת קורנל; John Jay Educational Campus ;
מנחה לדוקטורט	אלברט פוטר וילס
מוסדות	אוניברסיטת קולומביה; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ;
תלמידי דוקטורט	נורמן רמזי, זאב לב, Lloyd Motz, מרטין פרל, ג'וליאן שווינגר, Donald Ross Hamilton, Gabriel Weinreich, הרולד בראון, ויליאם נירנברג, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס אטומס פור פיס; עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; מדליית רווחת הכלל (1985); קצין בלגיון הכבוד; עיטור ארבע החירויות - החירות מפחד; I. I. Rabi Award (1983); מדליית ארסטד (1982); מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1967); פרס לזכר ריצ'טמייר (1945); פרס נובל לפיזיקה (1944); מדליית אליוט קרסון (1942) ;
בן או בת זוג	Helen Newmark
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים.
חתימה

איזידור אייזק רבי (באנגלית: Isidor Isaac Rabi;‏ 29 ביולי 1898 – 11 בינואר 1988) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי ממוצא גליציאני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1944.

תחילת דרכו

ישראל יצחק רבי נולד ברימנוב שבגליציה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית) ב-29 ביולי 1898, למשפחה יהודית דתית. זמן קצר לאחר הולדתו היגר אביו, דוד רבי, לארצות הברית. חודשים מספר מאוחר יותר, בהיותו כבן שנה, הצטרפו הוא ואמו שיינדל אל אביו. המשפחה התגוררה בדירה קטנה בלואר איסט סייד במנהטן. שפת הדיבור בבית המשפחה הייתה יידיש. כאשר הגיעה העת לרשום את איזידור לבית הספר, אמו אמרה ששמו איזי ופקיד בית הספר חשב שהשם הוא קיצור לאיזידור, וכך הפך איזידור לשמו הרשמי. בשנת 1907 עקרה משפחתו לברוקלין, שם הייתה בבעלותם חנות מכולת.

כילד, גילה רבי עניין במדע. הוא קרא ספרי מדע שאותם שאל מספרייה ציבורית, ואף בנה לעצמו מכשיר רדיו. מאמרו הראשון, על מיקרופון קיבולי, התפרסם במגזין חובבי רדיו עוד בהיותו בבית הספר היסודי. לאחר שקרא על המודל ההליוצנטרי של ניקולאוס קופרניקוס הודיע להוריו כי נעשה אתאיסט. כפשרה עם הוריו הוא נאות לשאת דרשת בר מצווה ביידיש בהגיעו לגיל מצוות. הוריו ערכו חגיגה בביתם, והוא נאם ביידיש על דרך פעילותה של נורה חשמלית.

הוא סיים לימודי תיכון בברוקלין בשנת 1916 ועם סיום לימודיו החל בלימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת קורנל, אולם עד מהרה שינה את מסלול לימודיו לכימיה. בשנת 1917, עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הוא החל באימוני צבא במסגרת לימודיו באוניברסיטה. לעבודת סיום התואר חקר את מספר החמצון של מגנזיום. בחודש יוני 1919 קיבל תואר ראשון בכימיה, אולם כיוון שבתעשיית הכימיה מיעטו לקבל יהודים לעבודה, הוא לא קיבל הצעות עבודה כלשהן. במשך תקופה קצרה עבד כמנהל חשבונות בחברה תעשייתית.

לימודים מתקדמים

בשנת 1922 שב רבי לאוניברסיטת קורנל והחל בלימודי פיזיקה. בשנת 1923 פגש את הלן ניומרק, סטודנטית בסמסטר קיץ במכללת האנטר, והחל מחזר אחריה. כדי להיות בקרבתה, לאחר סיום לימודי הקיץ, הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם הנחה אותו הפיזיקאי אלברט וילס (Albert Wills) שהתמחה במגנטיות, והוא שהציע לרבי לכתוב את עבודת הדוקטורט בתחום. נושא עבודת הדוקטורט של רבי היה סוספטיביליות מגנטית של גבישים, והוא קיבל בזכותה תואר דוקטור בשנת 1927. אותה תקופה עבד כעוזר הוראה במשרה חלקית בסיטי קולג' של ניו יורק.

בחודש מאי 1927 קיבל רבי מלגת מחקר לתקופה שבין ספטמבר 1927 ליוני 1928. הוא התפטר ממשרת ההוראה בה החזיק, ונסע לאירופה להמשך לימודיו, שם התקבל כתלמיד מחקר במשרת פוסט דוקטורט אצל הפיזיקאי ארנולד זומרפלד באוניברסיטת מינכן. בעצת מנחו אלברט וילס הוא נסע לכנס ה-97 של האגודה הבריטית לקידום המדע בעיר לידס, שם שמע הרצאה של ורנר הייזנברג על מכניקת הקוונטים. בעקבות ההרצאה החליט להתנדב לעבודה במעבדתו של נילס בוהר בקופנהגן, שם חישב את התהודה המגנטית של מולקולת מימן, בעוד בוהר שוהה בחופשה. באוקטובר 1927, עם שובו של בוהר למעבדתו, הוא שלח את רבי להמשיך את מחקרו עם וולפגנג פאולי באוניברסיטת המבורג. עם הגיעו למקום, התיידד עם אוטו שטרן וסייע במחקרו בתחום קרניים מולקולריות, רעיון שאף פורסם על ידי רבי במכתב למערכת כתב העת Nature בשנת 1929. עם סיום תקופת מלגת המחקר שקיבל, נאלץ להתקיים עם אשתו בצנעה ממלגה נוספת שקיבל מקרן רוקפלר. הוא עזב את המבורג ועבר ללייפציג, שם קיווה לעבוד עם הייזנברג. בלייפציג פגש את רוברט אופנהיימר הניו יורקי, פגישה שהייתה תחילתה של ידידות ארוכת שנים. כיוון שהייזנברג נעדר מלייפציג לרגל מסע הרצאות בארצות הברית, רבי ואופנהיימר החליטו לנסוע למכון הטכנולוגי של ציריך שם התמנה פאולי לפרופסור.

עבודתו

במרץ 1929 קיבל רבי הצעה למשרת מרצה באוניברסיטת קולומביה וזאת לאחר שדיקן הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה חיפש פיזיקאי תאורטי להוראת פיזיקה סטטיסטית ולהוראת קורס בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הפנייה לרבי נעשתה בהמלצת הייזנברג. בחודש אוגוסט שבו רבי ואשתו לניו יורק ורבי היה לאיש הסגל האקדמי היהודי היחיד באוניברסיטת קולומביה באותה תקופה.

רבי התקשה בעבודתו כמרצה, ותלמידו לאון לדרמן זוכר כי לאחר הרצאותיו היו התלמידים פונים לספרייה כדי לנסות ולהבין את נושא ההרצאה. נורמן רמזי, לימים חתן פרס נובל לפיזיקה, זוכר את הרצאותיו של רבי כ"איומות למדי". למרות חולשתו כמרצה, רבי הצליח לעורר השראה במספר תלמידים בולטים לשאוף לקריירה בתחום הפיזיקה. בשנתו הראשונה בקולומביה לא פרסם מאמרים מדעיים כלל, למרות זאת קודם לדרגת מרצה בסוף השנה. בשנת 1937 הוא היה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת קולומביה.

בשנת 1930 ביצע מספר מחקרים בתחום הכוחות הקושרים את הפרוטון. בשנת 1944 קיבל פרס נובל לפיזיקה על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים. ההתנהגות המחזורית שחשף במסגרת ניסוייו, תנודות רבי, נושאת את שמו.

החל משנת 1940 עבד על בניית המכ"ם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

היה יועץ של המעבדה הלאומית לוס אלמוס בזמן פרויקט מנהטן.

לאחר המלחמה המשיך במחקרים שהביאו לפיתוח הלייזר והשעון האטומי.

היה ממקימי המעבדה הלאומית ברוקהייבן וארגון CERN.

היה ראש מחלקת הפיזיקה באוניברסיטת קולומביה בשנים 1945–1949. באותה תקופה עבדו בה 2 חתני פרסי נובל ו-11 עתידיים. בשנת 1964, כאשר אוניברסיטת קולומביה יצרה את הדרגה University Professor, היה רבי הראשון לקבלה. הוא המשיך ללמד עד מותו.

אותות הערכה

ב-1957 הוענק לו תואר "חבר כבוד" של מכון ויצמן למדע^[1].
ב-1963 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון בחיפה^[2]^[3].
ב-1966 - חבר במועצת המנהלים של מכון ויצמן.
ב-1987, הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

לקריאה נוספת

אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 262–267.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזידור אייזק רבי בוויקישיתוף

איזידור אייזק רבי, באתר פרס נובל (באנגלית)
איזידור אייזק רבי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
איזידור אייזק רבי, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
נולד איזידור אייזק רבי שחקר את התכונות המגנטיות של גרעיני אטומים באתר מכון ויצמן למדע
ד"ר א.פ., אורחים בישראל - ד"ר איזידור יצחק רבי, דבר, 18 באפריל 1957
איזידור אייזק רבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איזידור אייזק רבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ תואר כבוד הוענק לפרופ' א. רבי, על המשמר, 26 באפריל 1957
^ תואר דוקטור כבוד של הטכניון הוענק לד"ר איזידור רבי, הַבֹּקֶר, 10 ביוני 1963
^ תואר דוקטור כבוד למדעים הוענק לד"ר א. רבי בטכניון, דבר, 10 ביוני 1963

[1] תואר כבוד הוענק לפרופ' א. רבי, על המשמר, 26 באפריל 1957

[2] תואר דוקטור כבוד של הטכניון הוענק לד"ר איזידור רבי, הַבֹּקֶר, 10 ביוני 1963

[3] תואר דוקטור כבוד למדעים הוענק לד"ר א. רבי בטכניון, דבר, 10 ביוני 1963

[1]

[2]

[3]

תרומות עיקריות

לידה	29 ביולי 1898 רימנוב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 בינואר 1988 (בגיל 89) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	Riverside Cemetery
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה אוניברסיטת קורנל John Jay Educational Campus
מנחה לדוקטורט	אלברט פוטר וילס
מוסדות	אוניברסיטת קולומביה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
תלמידי דוקטורט	נורמן רמזי, זאב לב, Lloyd Motz, מרטין פרל, ג'וליאן שווינגר, Donald Ross Hamilton, Gabriel Weinreich, הרולד בראון, ויליאם נירנברג, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס אטומס פור פיס עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית מדליית רווחת הכלל (1985) קצין בלגיון הכבוד עיטור ארבע החירויות - החירות מפחד I. I. Rabi Award (1983) מדליית ארסטד (1982) מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1967) פרס לזכר ריצ'טמייר (1945) פרס נובל לפיזיקה (1944) מדליית אליוט קרסון (1942)
בן או בת זוג	Helen Newmark
הערות	יהודי
שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים.
חתימה