איימי סינגר
איימי סינגר (נולדה ב-15 ביוני 1959) היא היסטוריונית ומזרחנית ישראלית אמריקאית, פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה על שם סילביה הסנפלד ללימודים אסלאמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ברנדייס. בין השנים 1989–2019 לימדה באוניברסיטת תל אביב, ממנה פרשה בדרגת פרופסור אמריטה.
 | |
| לידה |
15 ביוני 1959 (בת 65) וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
היסטוריה של המזרח התיכון |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
  | |
קורות חיים
עריכהסינגר נולדה וגדלה בוושינגטון הבירה, עשתה תואר ראשון בהיסטוריה במכללת סווארת'מור ועשתה את חוק לימודיה לתואר השני והשלישי בלימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת פרינסטון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ביחסים בין אנשי כפר באזור ירושלים לבין אנשי שלטון עות'מאניים במאה ה-16 והיא התפרסמה כספר. מנחיה לדוקטורט היו הפרופסורים ברנרד לואיס, מייקל קוק, וג'מאל קפאדר. משמשת כמרצה באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 1989, ב-2007 מונתה לפרופסור מן המניין. גרה לראשונה בישראל ב-1971/2 במהלך ביקור משפחתי ועלתה לישראל ב-1989. שהתה בשבתונים במרכז ללימודי המזרח התיכון שבאוניברסיטת הרווארד, בקולג' סנט אנתוני שבאוניברסיטת אוקספורד ובמרכז למחקרים על ציוויליזציות אנאטוליות אשר שייך לאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול. לימדה חודש כמרצה אורחת בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.
סינגר כיהנה כראש הפורום ללימודי נשים באוניברסיטת תל אביב. הפורום הוא גוף שהוקם באמצע שנות השמונים על ידי חברות סגל מחוגים שונים באוניברסיטת ת"א על מנת להוות אכסניה לכל המתעניין בלימודי נשים ומגדר, ולקדם מיסוד לימודים אלה באוניברסיטה ובישראל. הוא שימש במה למרצים ומרצות ולקבוצות דיון בלימודי נשים, מגדר ופמיניזם. הפורום מקיים סדרת הרצאות לקהל הרחב ומארגן אירועים שונים כגון ביום האישה הבינלאומי.
מחקריה
עריכהתיאור מחקריה
עריכהאיימי סינגר עוסקת בשאלות של היסטוריה חברתית וכלכלית של האימפריה העות'מאנית. החל משנת אלפיים היא חוקרת בעיקר את הדינמיקה של הפילנתרופיה והשפעותיה מכל הבחינות: חברתית, כלכלית, פוליטית ותרבותית.
איכרים פלסטינים ואנשי שלטון עות'מאנים: ניהול כפרי באזור ירושלים במאה ה-16
עריכהזהו שם ספרה הראשון של איימי סינגר (Palestinian Peasants and Ottoman Officials: Rural Administration around Sixteenth- century Jerusalem) שראה אור ב-1994 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', תורגם לטורקית ב-1996 וראה אור בשנית בטורקית ב-2008. הספר נכתב על סמך שלושה סוגי מסמכים. אחת ממטרותיה של סינגר בכתיבת הספר הייתה לבנות מתודולוגיה לחקר איכרים ויחסים אגראריים בעת החדשה המוקדמת באימפריה העות'מאנית מעבר לסקרים העות'מאניים, אם כי הסקרים העות'מאנים הם מקור חשוב. בנוסף השתמשה בפירמאנים עות'מאנים (הצווים של הסולטאן) ובפנקסי בית הדין המוסלמי (סג'ל) בירושלים. מטרה אחרת הייתה להסתכל מעבר לתמונה המסודרת והפורמליסטית שמצטייר מן הסקרים ולנסות לבחון איך התנהלו היחסים בין כפריים לאנשי שלטון. אחד המקומות בהם יחסים אלה משתקפים הוא הפירמאנים, שהם בדרך כלל מנוסחים כ"הגיעו לאוזננו דו"ח על עניין זה או אחר, אנא חיקרו את התלונה וטפלו בכך". כך הגיעו תלונות של איכרים לאוזני השלטון.
לצד הפיראמנים השתמשה סינגר גם בתעוד בית הדין בירושלים. חלק מהכפריים הגיעו לבתי המשפט מרצונם האישי וחלק כי חויבו לכך, מכיוון שהיו חייבים כסף. הבעיה היא שאף אחד מהמקורות לא נכתב בידי האיכרים עצמם. הם כולם נכתבו על ידי אנשי השלטון בדרגה זו או אחרת. מסקנתה של סינגר הייתה, בין היתר, שהסקרים העות'מאנים הם אומדן מסוים והסטיות מהן, המתגלות במקורות אחרים, הן יחסית גדולות. אין הדבר מפתיע היות שמדובר בכלכלה חקלאית שנתונה לפגיעות טבע ולשינויים שנתיים בכמות הגשמים, קור וחום, מזיקים, וכו'. מסקנה נוספת היא שהיחסים בין אנשי השלטון לכפר מתנהלים במשא ומתן ולאו דווקא בקביעה חד-משמעית מלמעלה למטה. השלטון לוקח זאת בחשבון ורואה לפעמים לנכון גם להעניש אנשי שלטון עושקים.
לבנות צדקה עות'מאנית: מטבח ציבורי אימפריאלי בירושלים
עריכהזהו ספרה השני של סינגר (Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem) שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק בשנת 2002 והוא תורגם ויצא לאור בטורקית בשנת 2004. הספר דן במטבח ציבורי (עמארת), סוג של בית תמחוי, שנבנה על ידי הורם סולטאן, אשתו של סולימאן המפואר, בלב ירושלים באמצע המאה ה-16. מטבח ציבורי הוא מוסד עות'מאני טיפוסי.
מוסד המטבח הציבורי קיים לא רק על מנת להגיש אוכל לעניים, אלא גם לאנשים ממעמדות שונים שיש להם זכות לדרוש ארוחה, או בגלל מעמדם החברתי, או בגלל תפקיד מסוים שהם נושאים, או בגלל שהם עניים ולפעמים מכיוון שהם שוהים בקרבת מטבח מסוים באופן זמני כעוברי אורח ויש להם זכות לאכול. העות'מאנים בנו בדרך כלל מטבחים ציבוריים כחלק מהקומפלקסים הגדולים שכללו מבנים כמו מסגד, מדרסות (בתי ספר), בית חולים, קבר של המייסד, בית מרחץ, שווקים ובית ספר עממי. תלוי במוסד וכמה כסף יש למייסד. הם נבנו ברחבי האימפריה כהקדשים כולם (כלומר כולם מעשי צדקה).
בירושלים הורם סולטאן הקימה הקדש (ווקף) שכלל את המטבח הציבורי. הקדש זה היה הגדול מן התקופה העות'מאנית. כנראה שהיו חדרי אכסניה לצידו, אבל הוא היה מיועד לספק ארוחה לחמש מאות אנשים פעמיים ביום. מטרתה של סינגר בכתיבת הספר שוב כללה מטרה מתודולוגית: לקחת את שטר ההקדש ולנסות לחקור אותו לצד מסמכים שהעידו לא רק על תוכנית המייסד, אלא גם על ההפעלה, מכיוון שנכתב הרבה עד היום על התוכניות ומעט על ההפעלה. היא בדקה כיצד פעל המטבח הציבורי ומה היו הבעיות בפניהן עמד. מבחינה עניינית זהו ניסיון לראות ממה מורכבת צדקה עות'מאנית, לראות מהי צדקה ומהו קהל היעד. עבודה זו הובילה אותה לכתיבת ספרה השלישי.
צדקה בחברות אסלאמיות
עריכהזהו שם ספרה השלישי של איימי סינגר (Charity in Islamic Societies) שראה אור ב-2008 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. סינגר התעניינה בכלל בצדקה ובפילנתרופיה בחברות מוסלמיות. לדעתה, בעקבות ה-11 בספטמבר נהפך המושג צדקה מוסלמית למושג גנאי. הספר בא, בין היתר, לתת מענה להכללות הרבות המושמעות בספרות הפופולרית בנושא. הספר מסביר מהי צדקה בחברות אסלאמיות למתעניינים בצדקה ובפילנתרופיה, ומהם היתרונות לחקר ההיסטוריה דרך הפריזמה של צדקה ופילנתרופיה באופן כללי לחוקרי האסלאם והמזרח התיכון.
עוני וצדקה בקונטקסטים מזרח תיכוניים
עריכהסינגר ערכה יחד עם שני עמיתים, מיכאל בונר ומינה אנר, כנס על צדקה בחברות אסלאמיות. הרצאות הכנס ראו אור בתור אסופת מאמרים בספר שהודפס בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק בשנת 2003: (Poverty and Charity in Middle Eastern Contexts). זוהי אסופת המאמרים הראשונה אשר דנה בנושא זה.
ההמשכיות של הפילנתרופיה
עריכהאיימי סינגר זכתה ביוני 2008 במענק מחקר בינלאומי על שם סאקיפ סבאנג'י. הפרס ניתן לה על מאמר בשם "ההמשכיות של הפילנתרופיה". מאמר זה עוסק במורשת העות'מאנית בפילנתרופיה בטורקיה כיום בשני מישורים: האחד הוא תרבותית, מורשת של פרקטיקה פילנתרופית. המישור השני הוא מורשת פיזית של מבנים שהוקמו כמעשי פילנתרופיה על ידי עות'מאנים, שעדיין קיימים והם חלק אינטגרלי מהמבנה הפיזי של טורקיה היום. (לדוגמה באיסטנבול ישנו קומפלקס מבנים שנבנה על ידי סולימאן המפואר, ובו היו ארבעה מבני מדרסה (בתי ספר) שאחד מהם היום משמש, ספריית מחקר בינלאומית. היה גם מטבח ציבורי גדול מאוד שהפך למוזיאון ואחר כך למסעדה ולבית תה). מאות קומפלקסים ברחבי המדינה מעצבים את המבנה האורבני. מחוץ לערים, מבנים אחרים כמו גשרים עות'מאנים עדיין בשימוש באנטוליה ובבלקן.
מחקריה הנוכחיים
עריכהכיום חוקרת סינגר מטבחים ציבוריים ברחבי האימפריה העות'מאנית. היא שוהה חלק ניכר מזמנה בטורקיה, גם לצורך מחקריה, ובנוסף לכך מלמדת היסטוריה של טורקיה וגם מלווה קבוצת סיורי לימודים בטורקיה. במחקר נוסף, כחלק מקבוצת חוקרים העוסקים באימפריה העות'מאנית, מתחילה סינגר לשלב מערכת מידע גאוגרפי (ממ"ג) על מנת למפות מידע שניתן לקשור אותו למקומות ספציפיים במרחב ולתחקר את המידע הזה בעזרת הטכנולוגיה.
ספרים שכתבה
עריכה- Charity in Islamic Societies. Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2008.
- Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem. Albany: State University of New York Press, 2002.
- Turkish translation: Osmanlı'da Hayirseverlik: Kudüs’te bir Haseki Sultan İmareti. İstanbul: Tarih Vakfı Yurt Yayınları, 2004.
- Palestinian Peasants and Ottoman Officials: Rural Administration around Sixteenth-century Jerusalem. Cambridge, U.K.: Cambridge University Press, 1994.
- Turkish translation: Kadılar, Kullar, Kudüslü Köylüler. İstanbul: Tarih Vakfı Yurt Yayınları, 1996.
Turkish translation republished: Kadılar, Kullar, Kudüslü Köylüler. Istanbul:
ספרים וכתבי עת שערכה
עריכה- with Israel Gershoni, “Under the Political Spell: Middle Eastern Intellectual Histories”, a special issue of Comparative Studies is South Asia, Africa and the Middle East 28.3 (2008), forthcoming.
- with Nina Ergin and Christoph K. Neumann. Feeding People, Feeding Power: Imarets in the Ottoman Empire. Istanbul: Eren Yayıncılık, 2007.
- with Israel Gershoni and Y. Hakan Erdem, eds. Middle East Historiographies: Narrating the Twentieth Century. Seattle: University of Washington Press, 2006.
- guest editor, “New Historiographies of the Ottoman Mediterranean World”, a special issue of Mediterranean Historical Review 19/1 (2004).
- with Michael Bonner and Mine Ener, eds., Poverty and Charity in Middle Eastern Contexts. Albany: State University of New York Press, 2003.
- with Amnon Cohen, eds., Aspects of Ottoman History. Papers from CIEPO IX, Jerusalem. Scripta Hierosyolymitana Vol. XXXV. Jerusalem: Magnes Press, 1994.
- Publications in Ottoman Studies by Israeli Scholars. Tel Aviv: Open University Press, 1990.
- A Selection of Ottoman Structures in the Old City of Jerusalem, by Dan Bahat. Tel Aviv: Open University Press, 1990.
- Ottoman Turkish Documents and Manuscripts in Jerusalem, by Avner Levi. Tel Aviv: Open University Press, 1990.
קישורים חיצוניים
עריכה- איימי סינגר, באתר Academia.edu
- David Green, Questions & Answers / A conversation with Amy Singer, Haaretz, May 2009
- איימי סינגר, ניהול הכפרים במחוז ירושלים בתחילת התקופה העות'מאנית, קתדרה 58, דצמבר 1990
- איימי סינגר, מימי ביקורת ספרים: "הטורקים הצעירים" ועד לטורקיה הדינמית בימינו, זמנים 93, חורף 2006