אישטוון סצ'ני
הרוזן אִישְטְװָן סֵצֶ'נִי (בהונגרית: Gróf Széchenyi István; 21 בספטמבר 1791 – 8 באפריל 1860), מגדולי המדינאים ההונגרים, תומך ויוזם המודרניזם והליברליזם בתנועה הלאומית ההונגרית והוגה איחוד הערים בודה ופשט לבירת הונגריה, בודפשט.
 | |||
| לידה |
21 בספטמבר 1791 וינה, ממלכת הבסבורג  | ||
|---|---|---|---|
| התאבד |
8 באפריל 1860 (בגיל 68) דבלינג, אוסטריה | ||
| מדינה |
האימפריה האוסטרית, ארכידוכסות אוסטריה, הונגריה | ||
| מקום קבורה |
נג'צנק | ||
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי | ||
| בן או בת זוג |
Crescence Seilern (4 בפברואר 1836–8 באפריל 1860) | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
| |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
,_Akad%C3%A9mia_Street,_2009_BudapestDSCN3523.jpg)
שנים ראשונות
עריכהסצ'ני נולד בווינה למשפחת אצולה ותיקה שתמכה באופן מסורתי בבית הבסבורג ששלט באימפריה האוסטרו-הונגרית ושהייתה קשורה לבית אסטרהאזי וליכטנשטיין. אביו, פרנץ סצ'ני, הקים בבודפשט את המוזיאון הלאומי של הונגריה ואת הספרייה הלאומית ההונגרית.
לאחר חינוך פרטי התגייס סצ'ני לצבא האוסטרו-הונגרי ונטל חלק במלחמות הנפוליאוניות. במהלך שירותו, ביקר סצ'ני ונדד ברחבי אירופה. בעיקר התרשם מן הקדמה ומהישגי המהפכה התעשייתית באנגליה. הסיור בעולם הבהיר לו את הפער בין המודרניזם ההולך וצובר תאוצה בבירות המערב לעומת דשדושה של הממלכה ההונגרית. הוא השתחרר ב-1826 בדרגת לויטננט ראשון וחילק את זמנו בין בודפשט לאחוזת המשפחה בנג'צנק ליד העיר גיור, כמו כן המשיך לסייר בבירות העולם.
מחדש ויוזם
עריכהעוד ב-1825 זכה סצ'ני להכרה כאשר תרם הכנסה שנתית של אחוזתו למען הקמת האקדמיה ההונגרית למדעים. ב-1827 הקים את ה"קזינו הלאומי" (Nemzeti Kaszinó). ה"קזינו" היווה פורום לדיאלוג מדיני לבני אצולה פטריוטים הונגרים וכר להעלאת הצעות ויוזמות מודרניסטיות וליברליות כמו גם לנטיות לאומיות ולאומניות. סצ'ני עצמו הסתייג מהלאומנות ושאף לראות את ארצו מתחדשת ומתקדמת בתוך המסגרת הרב-לאומית של הממלכה ההונגרית שהיא חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית בשליטת בית הבסבורג.
סצ'ני דרש מהאצולה ההונגרית לוותר על זכויות היתר שלה במערכת המס ועל הכלכלה והמבנה הפאודלי שאבד עליו הכלח, ולהוביל לשינוי עמוק ורציני לכיוון מודרניזם (אך לא שינוי מהפכני ורדיקלי שיפרק את החברה). הוא פרסם את רעיונותיו במספר ספרים Hitel (ה"אשראי", 1830), Világ ("העולם", 1831), ו-Stádium (האצטדיון, 1833). הספרים התפרסמו בשפה ההונגרית ולא בגרמנית, שפתה של האצולה והאינטליגנציה ההונגרית באותה עת, כחלק מתנופת ההתחדשות הלאומית.
סצ'ני ראה בתחבורה כזרז העיקרי לקידמה. הוא איתר את ערוץ הדנובה בין בודפשט לשפך הדנובה לים השחור כערוץ שמסוגל להפוך לנתיב תחבורה בינלאומי מרכזי. אלא שבאותה עת לא היה חלק נהר זה ראוי לשיט ספינות סוחר. סצ'ני הצליח לשכנע את הממשל בווינה להשקיע בפיתוח הנתיב וקיבל מינוי רשמי של המפקח על העבודות, תפקיד אותו מילא במשך שנים ארוכות במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19. בתפקידו נסע לקונסטנטינופול, נשא ונתן עם סולטאן האימפריה העות'מאנית וקשר קשרים בבלקן.
בנוסף, הגה סצ'ני את חיבורן של הערים היריבות (באותה עת) בודה ופשט, לשם יצירת בירה לממלכה ההונגרית שתהווה משקל נגד לבירת הקיסרות, וינה. לשם מימוש החזון יזם את הקמת גשר השלשלאות הקרוי על שמו, שהיה לגשר הקבוע הראשון שחיבר בין שתי הערים ואיפשר את איחודן ב-1849, במהלך המהפכה ההונגרית של 1848[1].
מדינאות בשנות המהפכה
עריכהלעומת סצ'ני, הליברל המתון, עלה כוחו של מנהיג רדיקלי בדמותו של לאיוש קושוט. קושוט דרש ביטול לאלתר של הצמיתות ושל זכויות היתר של האצולה, הפרדה בין אוסטריה והונגריה ומתן עצמאות להונגריה. היריבות בין סצ'ני לקושוט פילגה את הרפורמיסטים ההונגרים. אולם היה זה קושוט שהוביל את המאבק המזוין והפך ב-1849, למשך זמן קצר לנשיא הונגריה החופשית שלאחר המהפכה. סצ'ני הסכים לקבל על עצמו את תפקיד השר לתחבורה ולעניינים חברתיים בממשל המהפכני אך לאחר התבוסה באוגוסט 1849 נמלט למקום מסתור.
ב-8 באפריל 1860, לאחר מות ידידו הברון שאמואל יושיקה, ובעקבות חוסר יכולתו לראות שיפור פוליטי לארצו, התאבד סצ'ני ביריית אקדח בראשו.
הנצחה
עריכה
בנוסף לגשר השלשלאות הנקרא על שמו, הונצח סצ'ני במספר אתרים ברחבי הונגריה בכלל והבירה ההונגרית בפרט.
ב-23 במאי 1880 הוסר הלוט מעל פסלו בכיכר שלפני האקדמיה ההונגרית למדעים. באותה עת הוצבו פסלים שלו בערים רבות נוספות.
על שמו נקראו המרחצאות בפארק העירוני של בודפשט ואחת הפסגות הגבוהות בהרים שממערב לבודה, Széchenyi hegy (גבעת סצ'ני).
החל מ-1990 מופיע דיוקנו על שטר 5,000 פורינט. בשנת 2002 נוסדה אוניברסיטה בעיר גיור ונקראה על שמו אוניברסיטת אישטוון סצ'ני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ביוגרפיה באתר NNDB (באנגלית)
- אישטוון סצ'ני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)