אלברובלו
אלברובלו (באיטלקית: Alberobello) היא עיירה בנפת בארי שבמחוז פוליה, איטליה. אוכלוסיית העיירה מונה כ-11,000 תושבים, והיא מפורסמת בשל מבני הטרולי (Trulli, יחיד Trullo) הייחודיים שבה. מבני הטרולי באלברובלו הם חלק מאתר מורשת עולמית שהוכרז על ידי אונסק"ו ב-1996.
 סמל אלברובלו | |||||||
 | |||||||
| שלושה מבני טרולי בעיר | |||||||
| מדינה / טריטוריה |
 איטליה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שפה רשמית |
איטלקית  | ||||||
| שטח | 40.82 קמ"ר | ||||||
| גובה | 416 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיירה | 10,248 (1 בינואר 2023) | ||||||
| קואורדינטות | 40°47′03″N 17°14′15″E / 40.784061111111°N 17.237461111111°E | ||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||
| https://www.comune.alberobello.ba.it/ | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
  | |||||||
היסטוריה
עריכה
ההשערה היא כי היישוב הנוכחי הוקם באמצע המאה ה-14, כאשר האזור הבלתי מיושב הוענק לרוזן הראשון מקונברסנו על ידי רוברטו ד'אנז'ו, הנסיך מטאראנטו, בתמורה לשירותו במסעות הצלב. הרוזן ויורשיו יישבו את האזור באמצעות העברת אנשים מהפיפים שלהם, ומתן היתר לבנות בתי מגורים פרטיים הידועים כקאזאלה. אולם, לפי מחקרים שנערכו במקום ייתכן וכבר בשנת 1000 היו יישובים מסביב לנהר התת-קרקעי הזורם בעיירה, שהתמזגו בהדרגה לשני האזורים המרכיבים את העיירה כפי שהיא כיום - מונטי ואז'ה פיקולה.
לפי המסורת התושבים החדשים אולצו לבנות את בתיהם מאבנים שאינן מחוברות באמצעות מלט, כך שניתן יהיה לפרקם בקלות. לסגנון בנייה זה היו שתי סיבות: ניתן לפרק במהירות את בתיהם של בעלי בתים מרדניים, ובתקופה מאוחרת יותר נעשה שימוש בשיטה זו על מנת למנוע הטלת מס על המתיישבים החדשים, כך שלאחר עזיבת גובי המס ניתן יהיה לבנות את הבית מחדש במהירות. ידוע כי פעילות זו התרחשה ב-1644 על מנת להתמודד עם הגובים של מלך נאפולי.
באמצע המאה ה-16 כבר היו באזור מונטי כארבעים טרולי, אך רק ב-1620 העיירה החלה להתרחב כאשר הרוזן באותה תקופה, ג'יאן ג'ירולמו גוארצ'יו, הורה לבנות מאפייה, טחנה ופונדק. בשלהי המאה ה-18 אוכלוסיית העיירה מנתה כ-3,500 תושבים, וב-1797 הסתיים השלטון הפאודלי בעיירה לאחר שתושביה הצליחו להשיג מפרננדו הראשון מעמד של עיירה מלכותית. שמה של העיירה החדשה נגזר מהשם הלטיני הימי-ביניימי של האזור - silva arboris belli. החל מתקופה זו חל פיחות בקצב בניית הטרולי.
תיאור
עריכה
אלברובלו היא היישוב היחיד בעמק איטריה שבו יש ריכוז משמעותי של טרולי. הטרולי נבנו מגושי אבן גיר שנלקחו משדות סמוכים לעיירה ומאגני ניקוז למים. הטרולי נבנו בדיוק מעל תצורת הסלע הטבעית בבנייה יבשה. (ללא שימוש במלט) החדרים נבנו באמצעות קירות אבן גיר דו-שכבתיים עם ליבת חצץ, ובכל קיר יש חלונות. גובה הקירות הוא בין 1.5 ל-1.8 מטר. גגות הבזלת מחוברים ישירות לקירות, והחיבור בין הצורות השונות של הקירות והגג נעשה באמצעות קשת זווית (סקווינץ'). בבתים הגדולים הגג מסתיים בקצה קישוטי. בבתים יש מערכות ניקוז מורכבות המעבירות את מי הגשמים מהגג אל מקווה המים הסמוך לבית. הגישה לגג היא באמצעות מדרגות אבן צרות.
בתוך הטרולי יש מבני עץ שונים, ובטרולי הגדולים יש גם קומה שנייה המורכבת מרצפת עץ, ואליה ניתן להגיע באמצעות גרם מדרגות פנימי. בארובה הצמודה לקיר יש גם תנור אבן ותנור לבישול ואפייה. לחלק מהחדרים הצדדיים יש גג חרוטי נפרד. הגגות לא נצבעים ולעיתים מצטברת עליהם שכבת לכלוך או ירוקת, אך בחלק מהבתים יש עליהם סמלי דת העשויים מסיד. קירות הטרולי חייבים לעבור סיוד תקופתי, כך שהמרווחים בין האבנים הולכים ונסתמים ומראה הבתים הופך לאחיד.
ברובע מונטי יש 1030 טרולי המשתרעים על פני שטח של 60 דונם במורד גבעה. ברובע אז'ה פיקולה יש 590 טרולי, והמראה שלו פחות אחיד בהשוואה למונטי. הרחובות מתכנסים לחצר משק שבה האיכרים דשו את החיטה.
כנסיית אנטוניו הקדוש שוכנת בפסגת ריונה מונטי, והיא בנויה בצורת טרולו גם כן. הכנסייה נבנתה בין 1926 ל-1927 על קרקע שנתרמה על ידי תושבי העיירה. גובה כיפת הכנסייה הוא 21 מטרים, ובראשה נמצא צלב יווני גדול. הכנסייה שופצה ושוקמה לאחרונה בשנת 2004.
כלכלה
עריכהכלכלת העיירה מבוססת בעיקר על תיירות. בנוסף, בעיירה מיוצרים מגוון מוצרי יד ובהם סלים מעץ זית, כלי אבן הקשורים לייצור יין ושמן. המאכלים המאפיינים את המטבח המקומי הם שקדים מתוקים, קרטלט ופטולה (מאפה בצק שנאפה בשמן רותח). כמו כן, תושבי העיירה ידועים בשל חפצי אמנות הטקסטיל שהם מייצרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אלברובלו
