אברהם חמו
אברהם (אלברט) חמו (נולד ב-8 ביולי 1934) הוא כדורסלן עבר ישראלי, מאמן כדורסל וקצין משטרה שעסק בתחום מניעת צריכת אלכוהול וסמים בקרב צעירים ואף פרסם ספרים בתחום זה, לאחר שחרורו מהמשטרה הקים את מכון חינוך מפעיל ומונע ובמסגרתו מהווה יו"ר משותף של עמותת "עתיד בטוח".
 | |
| אברהם חמו (2014) | |
| לידה |
8 ביולי 1934 (בן 90) מצרים  |
|---|---|
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהאלברט חמו נולד בקהיר בירת מצרים למשפחת סוחרים מבוססת וברוכת ילדים, כאח שני מבין שמונה אחים ואחיות. חמו גדל כדו-לשוני: צרפתית וערבית, בבית בו שלטה שאיפה למצוינות ולהישגים. הוא למד בבית ספר צרפתי והשתתף בפעילות תנועת הצופים המקומית. כילד שיחק חמו בנבחרת הכדורסל של מכבי קהיר שהייתה קבוצה מובילה במצרים. בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, התרבו רדיפות היהודים במצרים והמשפחה החליטה לעלות לישראל. הם עלו באוניה שהפליגה למרסיי שם שהו כחודשיים במחנה מעבר לעולים יהודים ולאחר מכן עלו לישראל באוניה "נגבה" שהפליגה לחיפה.
קריירה כשחקן
עריכה
חמו התגייס ב-1952 לחטיבת גולני כחייל קרבי, השלים קורס מ"כים וסמלים, ושירת בבסיס אימונים של פיקוד הצפון. הוא הוכר כשחקן כדורסל מחונן והוזמן לנבחרת פיקוד הצפון. קבוצת פיקוד הצפון קיימה מחנה אימונים שכלל משחק עם הפועל חיפה. לאחר שהצטיין במהלך המשחק, ביקש מאמן חיפה דאז, פפו אבו ראשיד, לקבל את חמו לקבוצתו. משחק זה היווה נקודת מפנה בקריירת הכדורסל שלו. הוא הוזמן לנבחרת צה"ל, ועם שחרורו החל לשחק בהפועל חיפה והיה מלך הסלים של הליגה הלאומית בכדורסל מספר פעמים. שיא הנקודות שלו בליגה במשחק אחד היה 47 נקודות.
ב-1955 נמנה חמו על הרכב נבחרת ישראל בכדורסל שאמורה הייתה להשתתף באולימפיאדת מלבורן, נסיעה שבוטלה עקב מלחמת סיני. ב-1956 היה שותף למסע הנבחרת לארצות הברית בו זכתה המשלחת לכבוד רב, בעיקר בשל הניצחון במלחמת סיני שהתרחש מספר שבועות לפני המסע.
חמו המשיך להצטיין בשתי המסגרות (הפועל חיפה ונבחרת ישראל) ונטל חלק, יחד עם הנבחרת, בשלוש אליפויות אירופה. בתחילת שנות ה-60 הגיעה הפועל חיפה לשיאה כשסיימה פעמיים במקום השני בליגה הלאומית.
בשנת 2005 זכה במקום ה-42 מבין חמישים השחקנים הגדולים בכדורסל הישראלי. תהליך הבחירה ודירוג הנבחרים הושתת על משאל ייחודי, שכלל 170 אנשי מקצוע מכל הזמנים, בניהולו של ערן סלע.[1]
קריירה כמאמן
עריכהב-1965 החל למלא תפקיד מאמן-שחקן בהפועל גבת שעלתה לליגה הלאומית[2] וסיימה במקום השלישי ולאחר מכן אימן קבוצות נוספות בליגה הלאומית. ב-1973 מונה למאמן נבחרת ישראל בכדורסל. תחת הדרכתו, סיימה נבחרת ישראל במקום הראשון מבין 17 נבחרות, בטורניר קדם אליפות אירופה שנערך באותה שנה בווינה. באליפות אירופה הגיעה ישראל למקום השביעי, הישג עליו חזרה, תחת הדרכת חמו, גם באליפות אירופה של 1975. הישגים בולטים נוספים של נבחרת ישראל תחת הדרכתו היו: מקום ראשון במשחקי אסיה 1974 ומקום ראשון בטורניר הכדורסל של המכביה. בעת שאימן את הנבחרת הלאומית אימן בעונת 75–1974 גם את מכבי תל אביב (במשחקי גביע אירופה בלבד), לאחר שמאמן הקבוצה, דויל פאראק, פרש באוקטובר 1974 עקב בעיות רפואיות.
ב-1973, בעת שחמו החל לאמן את נבחרת ישראל, היא נחשבה כנבחרת נמוכה וחלשה. תחת הדרכתו הציגה נבחרת ישראל משחק קבוצתי מלוכד שאופיין בלחץ הגנתי על כל המגרש לאורך פרקי זמן ממושכים במשחק. משחק זה הוציא רבות מהיריבות משיווי משקלן ואפשר לנבחרת הישראלית להגיע להישגים[3].
ב-1986 עמד חמו במוקד של דיון ציבורי שהתקיים לגבי בואו של כוכב הכדורסל האמריקאי, מייקל ריי ריצ'רדסון, שהושעה מליגת ה-NBA בגין שימוש בקוקאין. חמו התקשר ביוזמתו לריצ'רדסון בארצות הברית והציע לו להצטרף להפועל רמת גן שנחשבה באותן שנים כקבוצת צמרת. חמו הצהיר כי ריצ'רדסון יהיה תחת חסותו וכי הוא ערב לכך שלא יצרוך סמים בעת שהותו בישראל. בישראל קמה סערה זוטא והנושא הגיע לדיון בוועדות הכנסת שלא החליטו דבר בנושא. בסופו של דבר, הוציאה פיב"א מכתב האוסר על ריצ'רדסון לשחק באירופה כיוון שנפלו פגמים בשחרורו מקבוצת חובבים מארצות הברית. חמו מינה את ריצ'רדסון כעוזרו בעת שאימן את הפועל רמת גן אך זה עזב את ישראל לאיטליה אחרי חצי שנה. לטענת ריצ'רדסון, הוא כיבד מאוד את חמו הן כמאמן והן כאדם ולא השתמש בסמים בעת שהותו בישראל[4].
קריירה ציבורית
עריכהבמקביל לקריירה שלו כספורטאי - שחקן ומאמן, התגייס חמו למשטרת ישראל, ושירת בה שנים ארוכות. הוא סיים קורס קצינים ושירת כקצין משטרה ברמת גן, בעזה ובאל עריש. לאחר מכן מונה לראש מחלק הנוער, במקביל לתפקידו כמאמן נבחרת ישראל בכדורסל. בהמשך דרכו, סיים קורס פיקוד ומטה ולאחר מכן מונה לראש מפלג הנוער במחוז תל אביב. הוא המשיך לעלות בסולם הדרגות ומילא תפקיד של סגן מפקד מרחב ירקון ומשם הקים אגף חדש במטה הארצי: האגף לקשרי קהילה ומשטרה. חמו יצא לגמלאות מהמשטרה ב-1986 בדרגת ניצב משנה.
בהמשך הקריירה הציבורית שלו הקים יחד עם רעייתו מירה את ה"מכון לחינוך מפעיל ומונע" ואת תנועת עתיד בטוח, שני הארגונים ממוקדים בקידום נוער, במניעת אלימות, סמים, אלכוהול ובנוסף, בקידום בטיחות בדרכים בקרב ילדים ונוער ואף בבוגרים. חמו ורעייתו כתבו 17 ספרים בנושא מניעה. כך הוקם גם, בין היתר, מגרש ההדרכה הראשון להחלקה ולבטיחות בדרכים בקיבוץ יקום.
חמו מילא תפקידים ציבוריים נוספים, בהם: חבר בוועד המנהל של עמותת "אל סם", נשיא מועדון רוטרי תל אביב ונגיד ארצי של רוטרי ישראל בשנים 2002–2003.
חמו ממשיך (נכון ל-2014) בפעילות ציבורית; בעמותת "עתיד בטוח" וכמוביל פרויקט לאומי לקידום מנהיגות צעירה למניעת אלימות, סמים ואלכוהול.
חיים אישיים
עריכהב-1959 נשא חמו את מירה פרידמן, מורה לאנגלית, אשת חינוך ומנהלת תיכון אהל שם לשעבר, ולהם שלושה ילדים: ד"ר מיכל חמו לוטם, מייסדת ארגון בטרם לבטיחות ילדים, ומייסדת המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל, מאור חמו, עסק גם הוא באימון כדורסל ואיש עסקים, ומתן, איש עסקים.
חמו הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בסוציולוגיה ומדע המדינה ומוסמך בקרימינולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.
תארים ופרסים
עריכה- אות "איש כפועלו" מטעם ארגון הפועל
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר פיב"א
- סטטיסטיקה של אברהם (אלברט) חמו כשחקן, אתר מנהלת ליגת העל (ליגת העל בכדורסל)
- לאתר של אברהם חמו
- יעקב בר-און, כיצד סידר לטל ברודי לשחק בטהרן? קורותיו של "הענק החיפאי", אברהם חמו, באתר מעריב אונליין, 21 באוגוסט 2017
אברהם חמו (1934-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ שם הערך: חמו, אברהם - היה פה, עשה שם, באתר "כדורסלע"
- ^ יעקב פתאל, הפתעה בכדורסל: גבת-מ. העמק 55:63, דבר, 31 באוקטובר 1965
- ^ עפר שלח, בחזרה לימי חמו, באתר ynet, 22 בינואר 2003
- ^ אמיר בוגן, where they are today - Micheal Ray Richardson, 3 באפריל 2007
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1959 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 חמו • 3 קסטן • 4 לין • 5 פריש • 6 אדליסט • 7 קליין • 8 דר • 9 קמינסקי • 10 חזן • 11 לוסטיג • 12 בן-בסט • מאמן: עמיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1961 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 לוסטיג • 3 שלף • 4 ברקון • 5 חמו • 6 אשד • 7 קמינסקי • 8 קליין • 9 פריש • 10 הופמן • 11 חזן • 12 דר • מאמן: רוזין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1963 (מקום תשיעי) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 גוט • 7 דר • 8 קליין • 9 בן זאב • 10 הופמן • 11 חזן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: רוזין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1965 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 פרייטג • 10 הופמן • 11 חזן • 12 שטרקמן • 13 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1973 (מקום שביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 זקס • 2 אבישר • 3 ברודי • 4 בן-דוד • 5 קרן • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 נוימרק • 9 ענבר • 10 מרזל • 11 אייזנר • 12 ינאי • מאמן: חמו |
| |
| נבחרת ישראל - משחקי אסיה בכדורסל 1974 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 ארואסטי • 2 אבישר • 3 ברודי • 4 ברקוביץ' • 5 קרן • 6 אייזנר • 7 מרזל • 8 מוסקוביץ' • 9 נחמיאס • 10 שוורץ • 11 זסלבסקי • 12 ינאי • מאמן: חמו |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1975 (מקום שביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 בלום • 2 אבישר • 3 ברודי • 4 שוורץ • 5 קרן • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 גורן • 10 מרזל • 11 אייזנר • 12 ינאי • מאמן: חמו |
| |