אלכסנדר בוגן

צייר יהודי פולני וישראלי ופרטיזן יהודי

אלכסנדר בּוֹגֶן (קצנבוגן) (Alexander Bogen;‏ 24 בינואר 191620 באוקטובר 2010) היה צייר יהודי יליד אסטוניה (אז בפלג ליבוניה (ליפלנד) שבאימפריה הרוסית) שפעל בליטא, בפולין ובישראל. נודע גם כפרטיזן במחתרת אנטי-נאצית בליטא ובבלארוס.

אלכסנדר בוגן
צילום מ-1961
לידה 24 בינואר 1916
דורפט (טרטו), אסטוניה, אז פלך ליבוניה באימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 2010 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אלכסנדר (שורה) קצנבוגן
מדינה ישראל, הרפובליקה העממית הפולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה לאמנויות בווילנה, פולין
האקדמיה לאמנויות יפות בפריז
תקופת הפעילות מ-1943
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת לודז' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
alexanderbogen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלכסנדר בוגן

קורות חיים

עריכה
 
אלכסנדר בוגן - אנדרטה לפרטיזנים יהודים, גבעתיים
 
אלכסנדר בוגן - אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, לטרון
 
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אלכסנדר בוגן

בוגן נולד ב-1916 בשם אלכסנדר (שוּרָה) קצנבוגן בדורפט (טרטו) שבאסטוניה, אז פלך ליבלנד שבאימפריה הרוסית. הוריו, גריגורי כצנבוגן ומרה לבית רביצקי היו רופאים. האב היה בן למשפחה יהודית חילונית ממינסק ואמו הייתה בתו של הרב יהודה טוביה צבי ליבוביץ' רביצקי (או יודל-טייבל הירש ליבוביץ' רביצקי). הייתה לו גם אחות צעירה. אב המשפחה נפל ב-1916 במלחמת העולם הראשונה. בהיותו בן שנתיים עברה האלמנה עם ילדיה לעיר הליטאית וילנה אז בפולין, בה גדל. האם התחתנה בשנית ב-1924 עם שטרול-ברה רבינוביץ'. בוגן היה חבר בקבוצת "וילנה הצעירה". החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות, שם גם סיים את לימודי המוסמך. בוגן שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין וכמרצה לאמנות באוניברסיטה העברית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד (אף-פא-או) בגטו וילנה. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ' שבבלארוס, כ-200 ק"מ מווילנה, ופיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים.

בתקופה חשוכה זו צייר את חוויותיו ועל כך אמר מאוחר יותר: "אחד מגיב לזוועות בדמעות, והשני ברובה, אני הגבתי בעיפרון וברובה"[1]. אחדות מיצירות אלה נכללות באוספים של מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון.

לאחר תום המלחמה השלים את לימודיו באמנות בווילנה. לימד באקדמיה לאמנות בלודז' שבפולין, ונודע כצייר, פסל, תפאורן ומאייר.

בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו רחל ובנו מיכאל. הוא נשלח להשתלמות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוזאר) בפריז. בשובו לארץ הקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצו צרפת. כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל בשנים 19691981.

עיצב את אנדרטת הפרטיזנים בלטרון, שנחנכה ב-9 באפריל 2008.[2]. כן פיסל בעץ את שער הכניסה למוזיאון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב.

בשנת תשל"ד יצא לאור בהוצאת "יד ושם" אלבום ציוריו, "המרד". בשנת 2005 יצא לאור אלבום רטרוספקטיבי של יצירתו בישראל.

בוגן נפטר בתל אביב ב-2010, בגיל 94, ונקבר בבית העלמין קריית שאול לצד אשתו.[3]

פרסים

עריכה
  • 1950 – פרס מטעם ממשלת פולין.
  • 1961 – פרס ההסתדרות.
  • 1962 – פרס משרד החינוך.
  • 1980 – פרס חבל ימי לישראל.
  • 1983 – פרס הנגב.
  • 1992 – פרס שלום עליכם.

הנצחה

עריכה

ב-2018 עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אבן שפרוט 7.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ארט 2000 - ספר אמני ישראל : ציירים ופסלים, הוצאת סטודיו חיט, 1993

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר בוגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה