אלכסנדר פון לינסינגן
אלכסנדר פון לינסינגן (בגרמנית: Alexander von Linsingen; 10 בפברואר 1850 – 5 ביוני 1935) היה גנרל גרמני, שפיקד על קורפוס ואחר כך על ארמיות בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה.
גנרל אלכסנדר פון לינסינגן | |
לידה |
10 בפברואר 1850 הילדסהיים, ממלכת הנובר |
---|---|
פטירה |
5 ביוני 1935 (בגיל 85) הנובר, גרמניה הנאצית |
מקום קבורה | Neuer St. Nikolai Friedhof (Hannover) |
מדינה | גרמניה |
השתייכות | צבא הקיסרות הגרמנית |
תקופת הפעילות | 1868–1918 (כ־50 שנה) |
דרגה | גנרל-אוברסט |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-27 מפקד הקורפוס ה-2 מפקד ארמיית הדרום מפקד ארמיית הבוג מפקד קבוצת הארמיות לינסינגן | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה | |
עיטורים | |
פור לה מריט עם עלי אלון | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת הקריירה
עריכהפון לינסינגן נולד בהילדסהיים שהשתייכה לממלכת הנובר ב-10 בפברואר 1850 במשפחת אצולה, אביו וילהלם פרידריך קלאוס פון לינסינגן היה פקיד בכיר בממשל, אמו מריה קרולינה דורותיאה הייתה מבית פון ברלפש, וסבו היה גנרל פרשים בצבא הנובר. ב-1868 התגייס לצבא הפרוסי ולחם בשורותיו במלחמת פרוסיה צרפת. לאחר מכן מילא בצבא תפקידי פיקוד ומטה, בשנת 1905 מונה למפקד הדיוויזיה ה-27 (דיוויזיית וירטמברג ה-2), ובשנת 1909 מונה למפקד הקורפוס ה-2.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
עריכהבפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה פון לינסינגן מפקד הקורפוס ה-2 שהיה חלק מהארמייה הראשונה ולחם בחזית המערבית, ונטל חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. ב-8 בינואר 1915 הועבר פון לינסינגן לחזית המזרחית והקורפוס ה-2 שבפיקודו הפך לארמיית הדרום, עימה השתתף במתקפת גורליצה-טרנוב. על הצלחתו בקרב סטריי שבו לקח בשבי 60,000 שבויים, קיבל פון לינסינגן ב-14 במאי את העיטור פור לה מריט, וב-3 ביולי קיבל על הצלחתו בקרבות תוספת עלי אלון לעיטור הפור לה מריט. ב-8 ביולי 1915 במהלך כיבוש פולין הרוסית הפכה ארמיית הדרום לארמיית הבוג, ובמקביל פיקד פון לינסינגן החל מה-9 בספטמבר גם על קבוצת הארמיות לינסינגן.
ב-24 ביולי 1916 פיקד פון לינסינגן על כוחותיו בקרב קובל, שבו נבלמה מתקפת ברוסילוב. בתחילת 1918 פיקד פון לינסינגן על כיבוש אוקראינה בידי מעצמות המרכז.
לאחר חתימת חוזה ברסט-ליטובסק וסיום המלחמה עם הרוסים, מונה פון לינסינגן למושל ברלין. במהלך מהפכת נובמבר אסר על חייליו להשתמש בנשק כנגד המפגינים, וב-17 בנובמבר 1918 פרש לביתו.
עיטורים
עריכה- פור לה מריט עם עלי אלון
- מסדר העיט השחור
- הצלב הגדול של מסדר העיט האדום עם חרבות
- צלב הברזל דרגה שנייה (1870)
- צלב הברזל דרגה ראשונה (1914)