אנדרטת המגינים

אנדרטת המגינים היא פסל העשוי מברונזה, שיצר נתן רפפורט בשנת 1953. האנדרטה מציגה שלוש דמויות עומדות זקופות, חברה וחבר של הקיבוץ עם חייל לוחם, לזכרם של 44 מגיני קיבוץ נגבה ולוחמי חטיבת גבעתי שנפלו במלחמת העצמאות.[1] האנדרטה ניצבת על שטח קרקע מוגבה בסמוך לחלקה הצבאית של בית הקברות בקיבוץ נגבה.

אנדרטת המגינים
מידע כללי
פַּסל נתן רפפורט
תאריך יצירה 1953
ממדים בס"מ
רוחב 400
גובה 450
נתונים על היצירה
מיקום נגבה שבישראל
אנדרטת המגינים

תיאור הפסל

עריכה

האנדרטה עשויה מברונזה, מתנשאת לגובה של 4.5 מטר ולרוחב של 4 מטר ושוקלת 6 טון.[2][1] האנדרטה מציגה מתוך רקע של שיבולים, ענבים ועלי עצי זית, שלוש דמויות עומדות זקופות כשהן אוחזות ידיים, המסמלת את אחוות האחים והלוחמים: חברה וחבר של הקיבוץ עם חייל לוחם. הדמויות הן אידיאליסטיות, גדולות מהחיים וגבוהות מגובה אדם. הן צופות אל עבר האופק בתקווה, ומבטן מכסה את כולו. בגדיהן אופייניים לתקופה ונצמדים לגופם כאילו הם עומדים מול הרוח, אך עמידתם איתנה ומביעה הן עוצמה פיזית והן עוצמה רוחנית. מצידו הימני של הפסל עומדת אישה הנושאת על כתפה תיק עזרה ראשונה, במרכז עומד חלוץ צעיר האוחז בטוריה ובצדו הימני של הפסל עומד חייל חגור במותניו כדורים ובידו רובה העולה מתוך ענפי זית. האנדרטה היא לזכרם של 44 מגיני קיבוץ נגבה ולוחמי חטיבת גבעתי שנפלו במלחמת העצמאות.

ההיסטוריה של הפסל

עריכה

האנדרטה הוקמה ביוזמת מזכירות הקיבוץ וראשי תנועת השומר הצעיר. אבן הפינה של האנדרטה הונחה ב-ט"ו בתמוז תש"ט, 12 ביולי 1949, עשור לאחר הקמת הקיבוץ במסגרת חומה ומגדל.

נתן רפופורט בנה שני דגמים והגישם לבחירת אנשי הקיבוץ, אך דרש להעביר שיעורי אמנות לחברי המשק, כדי שבחירתם תהיה מושכלת יותר. לאחר שהסתיימה "ההשתלמות", ניגשו חברי הקיבוץ להצבעה והכריעו בעד הדגם שכלל שלוש דמויות: אחות, חלוץ וחייל חמוש.[3] בינואר 1953 הושלמה יצירת הפסל והדגם נשלח לצרפת לשם יציקת הברונזה.[4] האנדרטה נחנכה ב-10 בנובמבר 1953 (ג' בכסלו תשי"ד), בהשתתפות 3000 אנשים. את הלוט הסיר סגן אלוף שמעון אבידן מי שהיה מפקד חטיבת גבעתי.[5]

הדגם השני נשאר במחסן הקיבוץ שמתחת למגדל המים, עד שבשנת 2008 האוצר והחוקר אליק מישורי הציג אותו בתערוכה "אמנות עברית-ארצישראלית המוליכה אל המחר" במשכן לאמנות עין חרוד.

היבט אומנותי

עריכה

הדמויות גדולות ומזכירות פיסול יווני, הן בעיצוב המושלם של הגוף והן בתווי הפנים בעלי האף הישר והתלתלים. מקור השראה נוסף הוא הריאליזם הסוציאליסטי, שהאדיר את דמותו של הפועל הפשוט.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנדרטת המגינים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה