אנתרופוסופיה
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אנתרופוסופיה (מיוונית: "אנתרופוס" = אדם, "סופיה" = חכמה) היא תורה פילוסופית ודרך חיים המכנה את עצמה "מדע הרוח", שפותחה וגובשה על-ידי הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בין שלהי המאה ה-19 לבין אמצע שנות העשרים של המאה ה-20. האנתרופוסופיה טוענת להסביר את האדם והעולם, ואת קשרי הגומלין שביניהם, מנקודת מבט הוליסטית, ומתוך תפיסה שהקשר שהאנושות זקוקה לכונן כיום עם הרוח הוא על בסיס בחירה חופשית ומודעת, מתוך "הבנה של העולמות העליונים".
העיסוק האנתרופוסופי נוגע בתחומים רבים, החל מתורת הנסתר והדרך לידע האדם על פיה, דרך פסיכולוגיה, דתות, חינוך, רפואה, חקלאות, ביולוגיה, וכלה באדריכלות ובהגות בתחום המשטר המדיני.
אף-על-פי כן, בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 נטען בבתי המשפט בארצות הברית ובצרפת שהאנתרופוסופיה היא "דת" או :"כת"[2], אולם חלק מן התיקים הללו נסגרו בסופו של דבר, כמו אלה שבבית המשפט בפריז שדווחו כהאשמות לא רציניות.[3]
בקרב מבקרים מודרניים, דוגמת היסטוריון המדע והחוקר האמריקני מייקל שרמר, גרסו שהאנתרופוסופיה שניכסה לעצמה במידות שונות תחומים רבים, כגון "רפואה", "ביולוגיה" ו"חקלאות ביודינמית" הן טענות פסאודו-מדעיות בבסיסן.[4][5]
היסטוריה
עריכה
התנועה האנתרופוסופית הוקמה בשנת 1912 על ידי רודולף שטיינר במטרה לעודד את החקירה של ידע רוחי, את ההעמקה בו בקבוצות לימוד, את פיתוחו והרחבתו ואת ההפריה באמצעותו של תחומי חיים שונים. התנועה האנתרופוסופית החלה לפעול במסגרת התנועה התאוסופית, כענף הגרמני שלה כבר בשנת 1902, ונפרדה ממנה על רקע משבר רעיוני בין שטיינר לראשי החברה התאוסופית.
במסגרת התנועה האנתרופוסופית הרצה שטיינר אלפי הרצאות במדינות שונות באירופה, כתב ספרים ומאמרים וחנך תלמידים רבים. מהקמתה ועד למותו בשנת 1925 עשה שטיינר מאמצים גדולים כדי לחדור באמצעות הידע הרוחי לתחומי החיים השונים ולהפרותם. כך יצר אומנות בהשראה רוחנית במגוון תחומים, חידש את תחומי החינוך והחינוך המיוחד, יצר רפואה משלימה ברוח האנתרופוסופיה, חידש והעמיק את תחום החקלאות האורגנית ועוד.
אחד מהתחומים אותו שאף שטיינר להפרות מתוך עולמות הרוח הוא תחום הארכיטקטורה. בסיוע של אנשים מכל רחבי אירופה הוקם בדורנך שבשוויץ מרכז לתנועה האנתרופוסופית: הגתהנום[1] (השם מכוון לקשר של התנועה עם המשורר, הסופר והמדען הגרמני הנודע, יוהאן וולפגנג פון גתה). במהלך עשר שנים, משנת 1912 ועד 1922 עבדו על בניין הגתהנום מאות אנשים מארצות רבות באירופה. היה זה בניין שגולף בעץ, תקרתו צוירה כולה וכל מרכיביו היוו בבואה להשקפת העולם האנתרופוסופית. בליל חג המולד של שנת 1922/23 נשרף המבנה, כנראה בהצתה מכוונת, ועלה באש. על שרידיו הוקם אחר-כך מבנה מבטון שמהווה עד היום את מרכז התנועה.
לאנתרופוסופיה קמו מבקרים ומתנגדים רבים, בעיקר מצד הגישות הנוצריות השונות ובקרב גורמים ותנועות לאומיות גרמניות. כך למשל כבר בראשית דרכה התנגדה התנועה הנאצית לפעילותו של שטיינר ולפעילות התנועה האנתרופוסופית. לאחר הקמת המפלגה הנאצית התפרסמו בעיתונה: "הצופה העממי" (Völklicher Beobachter) התייחסויות מאיימות ועוינות ביותר על שטיינר עצמו ועל פעילותו האנתרופוסופית, בין השאר הוא מואשם בהיותו: "יהודי בכל מובן וקשור לתנועה הציונית", "בעל דם לא טהור", "יהודי גליציאני" ועוד. היטלר בעצמו התייחס באותו עיתון לשטיינר וכתב: "האנתרופוסופיה היא מתודה יהודית להרס המבנה הטבעי של העמים". בשנת 1922 הפסיק שטיינר מסע הרצאות גדול בגרמניה בעקבות ניסיון התנקשות בחייו בשעת הרצאה במלון "ארבע העונות" במינכן. חסידי אריך לודנדורף פרצו לאולם בשעת ההרצאה וניסו לפגוע בשטיינר. רק משום שידידיו של שטיינר קבלו מידע מוקדם על ההתקפה המתוכננת וחסמו בגופם את המתנקשים הוא הצליח לצאת מכך בשלום.
מיד עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנת 1933 החלו דיונים במשטרת הביטחון ובמשרד לענייני גזע בנוגע לאנתרופוסופיה ולבתי ספר ולדורף, ואכן מיד אחר כך הוצאה האנתרופוסופיה, על כל פעילותיה, מחוץ לחוק בגרמניה הנאצית. מסמך של משטרת הביטחון אומר:
"האנתרופוסופיה משחררת את הכבלים לעם ולגזע... בכך היא ממשיכה את הקו של ההשכלה, של האידיאליזם הגרמני והרוח הליברלית... מסיבות אלו האנתרופוסופיה היא אנטי-גזענית, אנטי-לאומית, בינלאומית, פציפיסטית ובמיוחד ניכרות בה השפעות יהודיות... "
גורל דומה ציפה גם לבתי ספר ולדורף, אלו נסגרו בזה אחר זה עד שנת 1937. הסיבה שצוינה בתכתובות הנאציות הייתה: "בתי הספר שנבנו על הפדגוגיה של שטיינר והיסודות האנתרופוסופיים עושים שימוש במתודות הוראה שמכוונות לאינדיבידואלי ולאדם הפרטי עצמו, ואין להם כל קשר עם עקרונות החינוך הנאצי".
לאחר מותו של שטיינר (1925) המשיכה החברה האנתרופוסופית לפעול ממרכזה בשווייץ. כיום הוא מהווה מרכז הן להעמקה ולימוד של האנתרופוסופיה והן לשטחי החיים הרבים שהופרו באמצעותה.
מאפייני האנתרופוסופיה
עריכהמטרתו של רודולף שטיינר בפיתוח האנתרופוסופיה הייתה, לדבריו, לאפשר לאדם המודרני, שלטענתו התרחק מעולם הרוח, לחזור אליו ובכך להגשים את הווייתו כאדם על האדמה ואת תכליתו בבריאה. רוב תורת האנתרופוסופיה הוצגה בהרצאות של שטיינר שהועלו על הכתב, וחלקה נכתב בספרים על ידי שטיינר עצמו. בהקדמה לספרו "כיצד קונים דעת העולמות העליונים?", הוא כותב שהספר יוכל להיות לעזר "למי שברצונו להבין כיצד אנשים המדברים על הרוח למדו את הידע שלהם".
שטיינר מדגיש בהקדמה של כל ספריו כי הידע אינו ידע שנלקח ממקור כלשהו על האדמה, אלא רק מתוך חקירה בעולם הרוח. עם זאת, טוען שטיינר כי כל טענה המובאת מתוך תפיסת העולם האנתרופוסופית יכולה להיות מובנת גם לפי החשיבה האנושית הלוגית. תורתו של שטיינר הושפעה מן הדתות השונות, ולכן אפשר למצוא באנתרופוסופיה עניינים כמו גלגול נשמות וחוקי קארמה, היררכיות שמימיות המשפיעות על חיי האדם, ואמונות בנושאי הדתות הגדולות והמוכרות: היהדות, הנצרות והאסלאם, כמו גם הבודהיזם וזרמים אחרים.
גופים אנתרופוסופיים בישראל
עריכהבאירופה, בארצות הברית וגם בישראל, פעילה "החברה האנתרופוסופית", המתוארת כ"שביל של ידע, שנועד להביא את הרוחני שבאדם, אל הרוחני שבעולם". לעומתה, ישנן מספר קבוצות שמתייחסות אל האנתרופוסופיה כאל דת.
הגדולה מבין הקבוצות האנתרופוסופיות בישראל היא קיבוץ הרדוף שבצפון. בקיבוץ ישנם מספר מקומות טיפוליים הפועלים על פי השיטה (ילדים עם בעיות מצוקה, צרכים מיוחדים, מסגרת שיקומית למתמודדי נפש), וכן בית ספר ולדורף לכיתות א'-י"ב. דוגמאות אנתרופוסופיות נוספות בישראל הן הקהילה האנתרופוסופית הגדולה בקריית טבעון, בה קיימים שני בתי ספר, יסודי ותיכון, ומתקיימים מפגשים ופסטיבלים; יודפת (יישוב אנתרופוסופי שבו גם נמצא בית ספר עודד); "כפר רפאל", שהוא כפר שיקומי למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, בבאר שבע; ובתי ספר כדוגמת בית ספר קורצאק באר שבע, בית ספר אדם בירושלים, בית ספר תמר בהוד השרון, בית ספר זומר ברמת גן, בית ספר אורים בכפר הירוק, בית הספר "אופק" באלישיב, בית הספר "בית מיתר" בצופית, בי"ס "שיבולים" ע"ש חיים הרצוג בנס ציונה, ובתי הספר של עמותת רימון בפרדס חנה-כרכור. כפר נוסף לאנשים עם מוגבלות שכלית, אשר פעל בעבר ברוח החינוך האנתרופוסופי, הוא "בית-אורי" בעפולה.
גופים שונים הנמנים עם הזרם האנתרופוסופי פועלים בצפון מערב אירופה. הפעילות נעשית במסגרת בתי ספר המלמדים בשיטת ולדורף ובמספר מוסדות רפואיים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- פרנס קרלגרן, האנתרופוסופיה מהי?, הוצאת הומני, 2006
- רודולף שטיינר, ההיסטוריה של העולם, הוצאת חירות
- רודולף שטיינר, מבוא לאנתרופוסופיה / תיאוסופיה של הרוזנקרוצריזים, הוצאת חירות
- ישראל קורן, יהדות ואנתרופוסופיה - מחלוקות עתיקות בלבוש חדש, תל אביב: הוצאת אדרא, 2019
קישורים חיצוניים
עריכה
- אנתרופוסופיה – תקציר הדו"ח, באתר מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות במכון ון ליר
- אתר אנתרופוסופיה בישראל
- אתר חינוך ולדורף בישראל
- ד"ר ישראל קורן, מאמרים על יהדות ואנתרופוסופיה, באתר Academia
- הגר דרור מליניאק, אמנות הטיפול הנפשי (במתח) בין פסיכולוגיה לאנתרופוסופיה, קישור לפרק מספרה "אמנות הטיפול הנפשי: גישה אנתרופוסופית בפסיכותרפיה", 2011, הוצאת הרדוף
- אסף גלעד, לא כולם מתלהבים מאנתרופוסופיה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2012
אנתרופוסופיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 גתהנום בויקיפדיה האנגלית
- ^ France: Mr Guyard found guilty of defamation for having called Anthroposophy a cult; parliamentary report called "not serious" by the Court of Paris, Cesnur.org March 21, 2000
- ^ France: Mr Guyard found guilty of defamation for having called Anthroposophy a cult; parliamentary report called "not serious" by the Court of Paris, Cesnur.org March 21, 2000
- ^ The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience. ABC-CLIO. 2002. p. 31. ISBN 9781576076538.
- ^ Ruse, Michael (2013-09-25). The Gaia Hypothesis: Science on a Pagan Planet. University of Chicago Press. p. 128. ISBN 9780226060392. נבדק ב-21 ביוני 2015.
{{cite book}}: (עזרה)