אף ברי אותת

אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם. חלקיה העיקריים של המערכת, שחוברה על ידי רבי אלעזר הקליר, נקלטו במנהגי אשכנז, וקטעים ממנה נאמרים, בחלק מהקהילות, עד היום.

רקע

ערך מורחב – תפילת גשם

על פי ההלכה, החל מתפילת מוסף בשמיני עצרת יש להזכיר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם" במשך החורף כולו, עד לתפילת מוסף של פסח. כדי לפאר את המעמד, וכן כדי להתפלל על ירידת הגשמים בחורף הבא, בהתאם לקביעה ש”בחג נידונים על המים” (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'), נתקבל המנהג לומר תפילה מיוחדת לירידת גשמים בתפילה הראשונה בה מזכירים גשם, כלומר מוסף בשמיני עצרת. פייטנים שונים כתבו פיוטים מיוחדים למעמד זה. מכיוון שהמעמד מתקיים בתפילת מוסף, שבה לא אמרו קדושה בנוסח ארץ ישראל, הקרובה הכוללת את תפילת הגשם נכתבה כשבעתא, ולא כקדושתא.

באופן בסיסי, השבעתא של תפילת הגשם היא שבעתא רגילה של חג, כלומר מכילה שישה קטעים סימטריים עבור שש הברכות הקבועות של תפילת העמידה, ועבור ברכת קדושת היום קטע ארוך המכונה "גוף". לכבוד תפילת הגשם, נוספו פיוטי הרחבה מעניין הגשם בתוך הברכה המתאימה, ברכת גבורות, לאחר המחרוזת הסימטרית הרגילה. לשבעתות הגשם הקלסיות מבנה קבוע פחות או יותר של פיוטי הרחבה: תחילה פיוט 'רשות', שהוא בקשת רשות של שליח הציבור להרחיב את התפילה בפיוטים נוספים. לאחר מכן ישנם פיוטים המכונים "סדר עולם" או "סדר יצירה", המספרים את סיפור בריאת העולם ותולדותיו, תוך זיקה לעניין הגשם. הפיוט המרכזי הוא "סדר פסוקים", המפייט סדרת פסוקים מן התורה, הנביאים והכתובים המזכירים גשם. לאחר סדר הפסוקים באים בדרך כלל פיוטים קצרים ופשוטים יחסית, במבנה דמוי רהיט. לאחריהם נאמרת ההכרזה ה'רשמית' של גבורות הגשמים, שמכאן ואילך תהפוך להיות חלק קבוע מברכת גבורות בתפילת העמידה, ובהכרזה זו מסתיימות ההרחבות של תפילת הגשם, והשבעתא חוזרת למסלולה הרגיל.

חלקי השבעתא

הבית הראשון בפיוט שכנגד ברכות הקבע
אַף בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַׂר מָטָר לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר מַיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר לְבַל יָעָצְרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטָר אֲמוּצִים גָּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר

כבשבעתות גשם נוספות, במערכת ישנו פיוט כנגד כל אחת מברכות הקבע, והרחבות כנגד עניינה המיוחד של המערכת – תפילת הגשם, הבאות לאחר הפיוט כנגד ברכת מחיה המתים.
הפיוט שכנגד ברכות הקבע מתאר את הורדת הגשם לעולם בידי שר המטר, ששמו "אַף בְּרִי", ומבקש שהקב"ה יפקוד עליו למלא את תפקידו ולהוריד גשם כבקשת המתפללים, ולא יעצור את הגשמים בשל חטאיהם. הפיוט, הכולל שש מחרוזות, נבנה בתבנית של חמישה טורים למחרוזת. הטור הראשון בכל בית פותח במילה מן הפסוק ”אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ”. הטור השלישי פותח במילה "מים", והטור החמישי משמש כשורת מעבר אל הברכה. בכל בית ישנה חריזה פנימית בסיומו של כל אחד מן הטורים.

הברכות שלאחר מחיה המתים

לאחר פיוטי ההרחבה, חותמים בברכת מחיה המתים, והמערכת ממשיכה עם פיוטים כנגד ברכות הקבע (ברכת אתה קדוש, רצה, מודים ושים שלום) אשר הפיוטים שכנגדם בנויים באותה מתכונת של הפיוטים כנגד שתי הברכות הראשונות, וממשיכים את הפסוק "אף ברי".

פיוטי הרחבה

לאחר פיוטי המגן והמחיה, מגיעים פיוטי הרחבה. הפיוטים פותחים בבקשת רשות ("אָפִיק מַעַן") ולאחר מכן באים פיוטים מסוגים ומבנים שונים העוסקים בחשיבות המים לעולם ובבקשות מהקב"ה שיוריד גשם.

רשות

פיוט הרשות "אָפִיק מַעַן" בנוי מ־11 בתים בני שמונה טורים. בכל בית, הטורים האי זוגיים פותחים באותיות האלף בית (שתי אותיות לכל בית, כל אות מופיעה פעמיים), והטורים נחתמים בחריזה פנימית לכל בית.

סדר יצירה

אחרי פיוט הרשות, פותח הפייטן בשני פיוטים המכונים "סדר יצירה" ומתארים את בריאת העולם, ובמערכת זו, של פיוטי הגשם, את חשיבותם של המים בבריאת העולם. הפיוט "אֲקַשְּׁטָה כֶּסֶל וָקֶרֶב" עוסק בתיאור בריאת העולם עד לתיאור ארבעת הנהרות היוצאים מגן העדן, והפיוט "תִּכְּנָם לְאֶרֶץ" עוסק בנהרות המשקים את העולם כולו, ובייחודה של ארץ ישראל שחיה על מי גשמים, דבר שמצריך את היושבים עליה להתפלל על הגשם.

הפיוט "אֲקַשְּׁטָה כֶּסֶל וָקֶרֶב" בנוי מ22 בתים, בני ארבעה טורים כל אחד. הבתים מסודרים לפי א-ב, וכל ארבעת הטורים מתחילים באות של הבית. הפיוט "תִּכְּנָם לְאֶרֶץ" בנוי מ22 שורות, כל אחת בת שתי צלעיות. בכל בית הצלעית הראשון מתחיל באות לפי סדר תשר"ק, והצלעיות השניות מרכיבות את האקרוסטיכון "אלעזר בירבי קליר מקרית ספר". בשני הפיוטים, כל הטורים חורזים בסיומת "מים".

סדר פסוקים

"יפתח ארץ לישע" מתוך מחזור אשכנז לסוכות כתב יד. בצד העמוד ישנו ביאור.

לאחר הרשות ופיוטי סדר יצירה, מגיע שיאה של המערכת - פיוט סדר פסוקים. כאמור בערך תפילת גשם, המנהג המקורי היה ככל הנראה לומר כתפילת גשם רשימת פסוקים המזכירים גשם, מן התורה, הנביאים והכתובים. בשל כך, כשלב שני, נהגו הפייטנים לכתוב פיוט המפייט פסוקים אלו (בדומה לפיוטי תקיעתא המפייטות את פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות), והוא מכונה "סדר פסוקים" או "סדר" סתם. במנהג המקורי, כל בית מבתי הפיוט הוביל לאמירת פסוק אחד. בשלבים מאוחרים השמיטו את הפסוקים, והם אינם נאמרים במאות השנים האחרונות. פיוט סדר הפסוקים במערכת "אף ברי" נקרא "יִפְתַּח אֶרֶץ לְיֶשַׁע".

מבנה הפיוט

הפיוט נכתב במבנה מורכב וללא חיבור בין הבתים, עד שעל פי יונה פרנקל ”יש בידינו סטרופות פיוט מחוברות ולא פיוט אחד”.
הפיוט מורכב מעשרים ושנים בתים, וכל אחד מהם מורכב מארבע שורות כפולות. השורה הראשונה בכל בית מתחילה במילה מתוך הפסוק ”יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה” (ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק י"ב). השורה השלישית, מתחילה במילה מן הפסוק ”כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל” (ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י'), והשורות השנייה והרביעית פותחות במילה מים. לאחר מילות הפתיחה, יש אקרוסטיכון של אותיות הא"ב, כאשר בכל בית מופיעה אות אחת בלבד ארבע פעמים (כאמור, ישנם עשרים ושנים בתים). שתי השורות הראשונות בכל בית מתחרזות, וכן השתיים האחרונות. השורה הרביעית של כל בית מאזכרת את הפסוק שמופיע אחריה, ומובילה לאמירתו.
מלבד זאת, בשורה השנייה בכל בית נרמזים על פי סדר שלשת האבות, שנים עשר השבטים ושבע הבקשות המיוחדות לתענית גשמים המפורטות במסכת תענית, פרק ב', משנה ד'. בשורה השלישית בכל בית נזכרים חודשי השנה ומזלותיהם לסירוגין. בבית הראשון נזכר ניסן, בשני מזלו של ניסן, מזל טלה, בשלישי אייר, ברביעי מזלו של אייר מזל שור וכך הלאה.
לאחר כל בית מגיע פסוק הקשור לגשם מן התורה, הנביאים והכתובים לסירוגין, בדומה למלכויות זכרונות ושופרות הנאמרים במוסף ראש השנה. לאחר שבעה מחזורים של פסוקי תורה נביאים וכתובים מופיע פסוק אחרון נוסף מן התורה, גם זה כמו בראש השנה.

לשם דוגמה מוצגים להלן שני בתיו הראשונים של הפיוט:

יִפְתַּח אֶרֶץ לְיֶשַׁע / לִשְׁבֹּר מַטֵּה רֶשַׁע

מַיִם אִם כִּזְבוּ בְּפֶשַׁע / זְכֹר נָם יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְתִשַׁע.

כִּי אֲרֻבּוֹת שְׁמֵי עֶרֶץ / עַד אָבִיב יִפָּתְחוּ בְּלִי פֶרֶץ

מַיִם אֵד לְהַעֲלוֹת בְּמֶרֶץ / טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ.

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה." (ספר בראשית, פרק ב', פסוק ה')

ה' בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ / זוּלָתוֹ בְּלִי יִפָּתֵחַ

מַיִם בְּצוּל יַרְתִּיחַ / חָגוּר בְּנֵי עָקוּד לְפַתֵּחַ.

כַּאֲשֶׁר בֻּחַן וְשָׁפַך לֵב כַּמַּיִם / יִחְיוּ טְלָאָיו מִיּוֹמַיִם

מַיִם בְּאֵר חָפַר פַּעֲמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם.

כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו." (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק י"ג)

רהיטים

ערך מורחב – זכור אב

לאחר פיוט סדר פסוקים נמצא בשבעתות הרגילות פיוט דמוי רהיט. בכתבי היד שלפנינו מופיעים כמה פיוטי רהיט בתוך "אף ברי", שרובם לא חוברו על ידי הקליר. הפיוט הקדום ביותר שבידינו, המופיע כבר בכמה קטעי גניזה בתוך "אף ברי", הוא הפיוט "איום זכור נא" הנאמר במנהג אשכנז המערבי. הפיוט בנוי מ11 טורים בני 2 צלעיות, על סדר הא-ב (כל צלעית פותחת באחת האותיות). כל צלעית ראשונה בטור מבקשת שהמתפללים יענו במים, ובכל צלעית שנייה מופיעה דמות מההיסטוריה היהודית, אשר בזכותה מבקשים מים. תיאור הדמויות מציג אירועים בחייהם הקשורים במים. כל הצלעיות שבפיוט נגמרות במילה "מים".
הפיוט המפורסם ביותר, הנאמר במנהג פולין הוא הפיוט זכור אב. הפיוט ככל הנראה לא חובר על ידי הקליר, ונתווסף למערכת במהלך השנים. כיום, ברבות מקהילות אשכנז, במקום לומר את מערכת הפיוט השלמה אומרים את הפיוט "זכור אב" לפני תפילת מוסף.
בכתבי היד מופיעים גם פיוטים נוספים, אשר אינם נהוגים היום.

פסקת סיום

פסקת הסיום של תפילת הגשם
שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶשֶׁם: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה    אָמֵן לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת       אָמֵן לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן       אָמֵן

מיד לאחר הרהיט (או הרהיטים) מגיע פסקת סיום הכתובה בסגנון פרוזאי, שמקורה עתיק לקליר, הכוללת בקשה ישירה להורדת גשמים.

לקריאה נוספת

• דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה - לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, באתר היברובוקס
• אברהם מאיר הברמן, "פירוש המיוחס לרש"י: לשאילת מטר מר' אלעזר בירבי קליר" תרביץ ז [ב] (טבת תרצ"ו), עמ' 186–216.
• אף ברי אותת באתר מפעל המילון ההיסטורי
• הפיוט אף ברי אותת, באתר הפיוט והתפילה
• פירושי רש"י ובית מדרשו על תפילת טל וגשם, ברוקלין ה'תשפ"א

קישורים חיצוניים

• מידע על אף ברי אותת בקטלוג הספרייה הלאומית