ארוין רבאו

אֶרְוִין מרדכי רָבַּאוּ (Rabau;‏ 15 בנובמבר 1899, ברלין – 15 ביוני 1983, ישראל) היה רופא גינקולוג וכירורג ישראלי. לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. ניהל מחלקת נשים ויולדות בבתי החולים בילינסון, הירקון, ותל השומר.

ארוין רבאו
Erwin Rabau

אין תמונה חופשית
לידה	15 בנובמבר 1899 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	15 ביוני 1983 (בגיל 83)
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
תפקידים	גינקולוג
צאצאים	נורית כנען-קדר, יעל קציר

אודות

רבאו נולד בברלין ולמד בגימנסיה ההומניסטית. במלחמת העולם הראשונה שירת בחיל התותחנים הגרמני. רבאו היה ציוני פעיל וחבר בתנועת הנוער הציונית "בלאו וייס" ("כחול לבן"). הוא למד עברית, משנה ותלמוד יחד עם ד"ר הרי הלר וגרשום שלום אצל אברהם בלייכרודה.

אחר כך למד רפואה בהיידלברג ובברלין, ובשנת 1924 קיבל תואר דוקטור לרפואה. הוא הועסק במשך תקופה כרופאו האישי של אחד מעשירי גרמניה, ואחר כך עבד בבית החולים הנודע "מואביט" (Moabit) בברלין במשך כעשר שנים. משנת 1930 היה סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה רבאו לארץ ישראל.

בארץ ישראל ומדינת ישראל

בארץ ייסד בשנת 1936 יחד עם הרי הלר ואחרים את בית החולים בילינסון בעזרתה של "קופת החולים הכללית של הסתדרות העובדים בא"י", שם עמד בראש המחלקה הגינקולוגית.

בשנת 1948 עבד רבאו בהתנדבות כיועץ גינקולוגי לרופאה הראשית של חיל הנשים ד"ר אנטוניה בורשטין

בשנת 1948 עזב יחד עם ד"ר הלר את בית החולים ועבר לבית החולים תל השומר, שם הקים וניהל במשך שנים את אגף לגינקולוגיה ומיילדות.

הוא עסק במחקר בעיות הפוריות, והפך מחקר זה לחלק מתוכנית המחקר של בית החולים תל השומר. מתלמידיו: הפרופ' חיים זכות, הפרופ' שלמה משיח.

קיבל את תואר יקיר העיר תל אביב.

מתלמידיו: ד"ר דוד הוגו כהן

בשנת 1936 נישא לציונה קטינסקי, דיאטנית ופעילה בוויצו, בתם של ברוך קטינסקי וגוטה לבית שרתוק, שנולדה בתקופת התיישבותם בכפר הערבי עין סיניא. ילדיהם: פרופ' נורית כנען-קדר, פרופ' יעל קציר ופרופ' מיכה רבאו, שהיה כירורג בכיר באיכילוב.

נכדיו: פרופ' חגי כנען, יונתן כנען, דן קציר, פרופ' תמר קציר ד"ר עודד רבאו, מיכל רבאו, וענת ברקין רבאו.

נפטר בשנת 1983, בן 83 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

קישורים חיצוניים

• The 70th birthday of Prof. Erwin M. Rabau
• תקוה ויינשטוק, הפרופסור אוסף פמוטים, מעריב, 6 בספטמבר 1961
• ישעיהו אביעם, יש מרפא לעקרות, מעריב, 19 במרץ 1963
• ישעיהו אביעם, מחלקה חדשה – תקווה חדשה: בית־היולדות הגדול שהוקם בתל־השומר זכה להכרה בינלאומית, מעריב, 24 בספטמבר 1965
• ישעיהו אביעם, "ערב ראיונות" – במסגרת המסע לעידוד הילודה, מעריב, 3 בדצמבר 1968
• פרופ' א. רבאו, מנהל מחלקה ליולדות ב"תל־השומר": אינני מאמין שנמוקים רפואיים לגבי הסיכונים שבהפלה יניאו אישה מלעשות זאת. הפתרון: לשכנע את הרופאים, מעריב, 10 בינואר 1969
• נורית כנען-קדר, התנגשות התרבויות בארץ ישראל, יקינתון MB, דצמבר 2008, גיליון 229, בספרייה הווירטואלית של מטח