ארצ'י שפ
ארצ'י שפ (באנגלית: Archie Shepp נולד ב-24 במאי 1937) הוא נגן סקסופון טנור אפרו-אמריקאי. הוא מוכר בעיקר בזכות יצירותיו החדשניות משנות השישים, כגון שיתופי הפעולה עם ג'ון קולטריין וססיל טיילור בג'אז החופשי, וכן מרכזיותו בסצנת הג'אז של ניו יורק. כמו כן, הוא התפרסם בגישתו האפרוצנטרית למוזיקה.
 | |
| לידה |
24 במאי 1937 (בן 87) פורט לודרדייל, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות |
מ-1960 |
| מקום לימודים |
קולג' גודארד, אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, תיכון ג'רמנטאון |
| סוגה | ג'אז, ג'אז חופשי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | סקסופון, פסנתר |
| חברת תקליטים |
אריסטה רקורדס, אנג'ה רקורדס, BYG Records, אימפולס רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | ג'ון קולטריין, ססיל טיילור |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שפ הוא גם מחזאי. בין מחזותיו: "הקומוניסט" משנת 1960 ו"ליידי דיי: טרגדיה מוזיקלית" מ-1972. שתי ההצגות הופקו על ידי רוברט קלפין ומרכז התיאטרון של צ'לסי.
חייו
עריכהארצ'י שפ נולד בפורט לודרדייל, פלורידה, אך גדל בפילדלפיה שבפנסילבניה. הוא למד פסנתר, סקסופון אלט וקלרינט לפני שהשתקע בטנור. אם כי לעיתים הוא עוד מנגן בפסנתר ובסקסופון אלט. בשנים 1955-1959 למד תיאטרון, תחום אותו נטש כמעט באופן מוחלט לטובת המוזיקה.
שפ ניגן מעט ג'אז לטיני לפני שהחל לעבוד בהרכב של פסנתרן האוונגרד ססיל טיילור. שפ מופיע בחמישה אלבומים של טיילור, ביניהם: Air, The World of Cecil Taylor ו-Cell Walk for Celeste.
בשנת 1962 החל להקליט כמוביל. שפ עסק ביצירות רבות פרי עטו של אורנט קולמן לפני שהצטרף לחמישייה החדשנית של ניו יורק (New York Contemporary Five). הערצתו לקולטריין הובילה לאלבום Four for Trane אותו הפיק קולטריין בעצמו. רוב היצירות באלבום הן יצירות של קולטריין שעובדו מחדש על ידי שפ ונגן הטרומבון רוסוול ראד(אנ').
שפ אף ניגן בהקלטות של אלבום המופת A Love Supreme, אך אף אחד מהקטעים בהם הופיע לא הגיע לאלבום המקורי. (בהוצאה המחודשת אפשר לשמוע קטע אחד שלו) מאוחר יותר הופיע שפ בשני אלבומים של קולטריין (Ascension (אנ') ואלבום ההופעה החיה New Thing at Newport(אנ')).
הקריירה של שפ המריאה, ובמקביל לנגינה עם גדולי המוזיקאים של התקופה, הוא התחיל להתעניין בפוליטיקה. במהלך סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הוא היה אחד המוזיקאים הבולטים ביותר במאבק זכויות האדם של הקהילה האפרו אמריקאית. שפ הלחין נאומים של מלקולם אקס, כתב מוזיקה עם השפעה אפריקאית ברורה וב-1972 הוציא אלבום בשם Attica Blues (אנ') כתגובה למהומות בכלא אטיקה.
לאורך השנים שפ ניגן עם נגני ג'אז רבים והיה לאחת הפרסונות המרכזיות בג'אז. הוא ממשיך לנגן ולהופיע גם כיום.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארצ'י שפ (בצרפתית ובאנגלית)
ארצ'י שפ, ברשת החברתית פייסבוק
ארצ'י שפ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארצ'י שפ, באתר AllMovie (באנגלית)
ארצ'י שפ, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ארצ'י שפ, באתר ספוטיפיי
ארצ'י שפ, באתר AllMusic (באנגלית)
ארצ'י שפ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארצ'י שפ, באתר Discogs (באנגלית)
ארצ'י שפ, באתר Songkick (באנגלית)
ארצ'י שפ, באתר בנדקמפ- ארצ'י שפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
