ארתור דה גובינו
ז'וזף ארתור קומט (הרוזן) דה גובינו (בצרפתית: Joseph Arthur Comte de Gobineau; 14 ביולי 1816 – 13 באוקטובר 1882) היה אריסטוקרט, הוגה דעות וסופר צרפתי. את מרב פרסומו קנה בחיבור ה"מאמר על אי השוויון בין גזעי האדם" בשנת 1854, ספר שנחשב כיום לנקודת ציון בראשית התפתחותה של תורת הגזע, ששימשה מאוחר יותר את האידאולוגיה הנאצית. בספר דירג גובינו את גזעי האדם השונים לפי "איכותם", וקבע כי הגזע הארי הלבן עליון על כולם.
 | |
| לידה |
14 ביולי 1816 Ville-d'Avray, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1882 (בגיל 66) טורינו, איטליה |
| שם לידה |
Joseph Arthur de Gobineau |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות של טורינו |
| שם עט |
Ariel des Feux, Ariel Des Feux |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| בן או בת זוג |
Clémence Gabrielle Monnerot |
| צאצאים |
Christine de Gobineau, Diane de Guldencrone |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
חייו
עריכהאביו של גובינו היה פקיד ממשלתי ובעל דעות פרו-מלוכניות מוצקות. אמו לואיז מגדליין דה-גרסי הייתה סופרת בעצמה, ושימשה גם כבת לווייתה של הנסיכה פאולין בונפרט, אחותו הצעירה של נפוליאון. כשהיה גובינו בן 14 ברחה אמו לשווייץ על מנת להתחתן עם גבר אחר, ולקחה אותו עמה. בשנים שבילה בשווייץ החל גובינו הצעיר להתעניין בחקר תרבויות המזרח.
כשחזר גובינו לאחר מספר שנים לצרפת, התפרנס מכתיבת רומנים בהמשכים. באותה התקופה החל להתיידד עם הפילוסוף והמדינאי אלכסיס דה טוקוויל. כאשר מונה טוקוויל למשרת שר החוץ בימי הרפובליקה הצרפתית השנייה, נתן לגובינו משרה במשרד החוץ. עד מהרה קנה לעצמו גובינו שם של דיפלומט מוצלח. שליחותו הראשונה הייתה לפרס, לאחר מכן לברזיל ולמדינות נוספות.
השקפתו הגזענית
עריכה
בתקופת שירותו כדיפלומט החל גובינו להאמין כי הגזע הוא הקובע את התרבות. הוא חילק את האנושות לשלושה "גזעי יסוד" - שני המינים הנמוכים: "שחור" ו"צהוב", המהווים את "המינים הנמוכים", המדומים על ידו ל'חומרים הגסים'- כותנה וצמר, ומולם המין ה"לבן" המשובח- הוא הגזע הארי, המדומה על ידו לחוטי המשי.
גובינו קבע שההבדלים בין המינים הם טבעיים, וכי כל עירוב ביניהם אשר שובר את ההבחנות ביניהם סופו שיוביל לכאוס. את אזורי המזרח התיכון, מרכז אסיה, תת-היבשת ההודית, צפון אפריקה ודרום צרפת, הוא סיווג כ"אזורים מעורבים גזעית".
גובינו האמין שהגזע הלבן עליון על השאר, כפי שהייתה התרבות ההינדו-אירופאית העתיקה, המכונה גם "ארית", עליונה. בתחילה חשב גובינו כי "הזדהמותו" של הגזע הלבן היא בלתי נמנעת (מאוחר יותר שינה דעה זו). כך למשל, ייחס גובינו את המהפכות הפוליטיות והכלכליות הרבות שעברה צרפת בימי חייו לזיהום הגזע שאירע בה.
יחסו ליהודים
עריכהעל היהודים, אותם הוא מכנה "בני אברהם", אומר דה גובינו בחיבורו כי בעבר היו הם גזע טהור ונעלה, אך בשל התערבבותם במשך השנים עם "עמים נחותי דרגה" - "העירוב חדר לאיבריו של עם ישראל דרך כל החללים שבעורו". לטענתו הפירוד החל עוד בתקופת התנ"ך, למשל אצל יעקב, אשר התחתן עם השפחות זלפה ובלהה ובהמשך על ידי התמזגותם עם "המינים השחורים" אשר סביבם. גובינו מביא כדוגמה את מראם של יהודי גרמניה, ואומר כי אף ששהו באזורים אירופיים במשך מאות שנים, עדיין שמרו על תווי פניהם הכהים והשזופים, "ובכללם קטנים יותר ומראים מבנה גוף צנום אחר מאשר בני הגזע האירופי". לכן גם היהודים מהווים בעיניו חלק מהמינים הנחותים, שיש למנוע את התערבבותם בחברה האירופית למען "טוהר הגזע".
קישורים חיצוניים
עריכה
- דה גובינו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- biography/Arthur-de-Gobineau ארתור דה גובינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ארתור דה גובינו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ז'וזף ארתור גובינו, דף שער בספרייה הלאומית
