אתר אינטרנט

אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט. בדרך כלל, מדובר בדפים המוחזקים כולם על אותו השרת, אם כי לעיתים, אתר אחד עשוי להתארח על גבי מספר שרתים. אתרים רבים מאוחסנים אצל ספקי שירות אירוח אתרים. אתרי אינטרנט מאורגנים כך שהם מנוהלים על ידי גורם יחיד – מנהל האתר.

נכון למרץ 2016 היו בעולם כחצי מיליארד אתרי אינטרנט בעלי שם תחום. נכון ל-2024 מוערך מספר האתרים במעל מיליארד, כאשר כ-200 מיליון מהם מהווים אתרים פעילים. מכלול אתרי האינטרנט הזמינים לציבור נקרא באנגלית ה-World Wide Web (רשת כלל-עולמית) ובראשי תיבות WWW, ומקובל להתחיל שמות מתחם של אתרי אינטרנט ב-www, אם כי אין לכך שום סיבה טכנית.

גישה לאתר

את דפי האינטרנט שבאתר ניתן להציג באמצעות תוכנה הנקראת דפדפן, המתרגמת את הקוד בו הם כתובים לתצוגה גרפית.

על מנת לצפות בדפים אלו, יש לספק לדפדפן את כתובת האתר, שיכולה להיות באחת משתי צורות אפשריות:

• כתובת IP – כתובת מספרית. בפרוטוקול IPv4 היא בסגנון 85.62.120.33, ארבעה מספרים בין 0 ל־255, מופרדים בנקודות. פרוטוקול IPv6 מחליף בהדרגה את פרוטוקול IPv4.
• שם תחום (או: דומיין) – כתובת אלפא-נומרית, בסגנון www.wiki.x.io, המתורגמת על ידי הדפדפן לכתובת מספרית בעזרת שרת DNS.

דפיו של אתר אינטרנט נגישים בדרך כלל באמצעות פרוטוקול ה-HTTP, המצוין בתחילת הכתובת כ-"//:http", או כ-"//:https" (תוספת ה-"s" מייצגת את המילה האנגלית "secure" – מאובטח) אם מדובר בתקשורת HTTP המוצפנת בפרוטוקול TLS.

הרכבו של אתר

דפיו של אתר אינטרנט כתובים בקוד המבוסס על תקן ה-HTML או ה-XHTML, ולרוב, ייעשה שימוש ב-CSS לשם עיצוב הדף.

ניתן לשלב באתר תוכן דינמי ואינטראקטיבי באמצעות קוד בשפת JavaScript, המובנית ברוב הדפדפנים (או בשפת VBScript של מיקרוסופט), כשכבה נוספת על גבי קוד ה-HTML שבדפיו של האתר.

לעיתים, נעשה שימוש בטכנולוגיות צד שרת, כגון PHP, ‏ASP ו-Node.js. בעת השימוש בהן הקוד מתורגם כבר בשרת האתר, מיד עם קבלת בקשת הדף מהמשתמש, ומייצר קוד HTML שהדפדפן של המשתמש יוכל לפרש ולהציג. לעיתים קרובות, השימוש בטכנולוגיות אלו נעשה כדי לשלב מידע מתוך מסד נתונים שנמצא על השרת.

דפדפן כולל בדרך כלל פלאג-אין-ים ("תוספים" או "הרחבות"), המאפשרים הצגת תוכן גרפי פעיל ואפקטים מתקדמים, אשר אינם כלולים בתקן HTML הבסיסי, כגון מצגות Flash ויישומוני Java. אך בשנים האחרונות השימוש בתוספים פחת בגלל החידושים שהוצגו ב-HTML5 וכן חוסר התמיכה בתוספים במכשירי המובייל.

על מנת לאפשר לגולש התמצאות נוחה באתר, כך שיוכל להגיע במאמץ מזערי לכל אחד מדפי האתר המעניינים אותו, עומדים לרשותו בדרך כלל כלים לניווט באתר.

ככלל, רוב דפיו של אתר אינטרנט נגישים במישרין או בעקיפין מדף אחד מרכזי הנקרא "דף הבית" (אין לבלבל מושג זה עם דף הבית של הדפדפן).

אתרים מסוימים עשויים לדרוש הרשמה או תשלום כדי לגשת לאזורים מסוימים באתר.

סוגי אתרי האינטרנט

אתרי האינטרנט הקיימים מתחלקים לשני סוגים:

אתר אינטרנט סטטי

אתר זה מורכב בדרך כלל מקבצים של דפי HTML שאין בהם שינוי, והוא מוצג לגולש בדיוק בפורמט שבו הוא מאוחסן על גבי השרת. אתר זה ידוע באנגלית בשמות: "אתר קלאסי", "אתר חמישה עמודים", ו"אתר חוברת" מכיוון שהוא מציג אינפורמציה קבועה לגולש. האינפורמציה יכולה להיות במלל, תמונות, אנימציית פלאש, אודיו ווידאו וכן תפריטים וניווט הידודי. אתר מהסוג הזה בדרך כלל מראה אותה אינפורמציה לכל הגולשים, ולכן הוא דומה לחוברת פרסומית מודפסת המחולקת ללקוח. כדי ליצור אתרים מסוג זה אפשר להיות מעצב, ואין צורך להיות מתכנת. אתרים אלו מוקמים לצרכים פשוטים בעיקר.

אתר אינטרנט דינמי

ערך מורחב – דף אינטרנט דינמי

באתר זה אין תאימות בין הפורמט הקיים לבין הפורמט המוצג. התכנים נשלפים מקבצי מסד נתונים או מקבצי טקסט, ונוצרים באמצעות קוד תוך כדי הגלישה לאתר, ולכן הם יכולים להיראות אחרת בכל גלישה ולכל גולש. אפשר לבצע בהם חיתוכים, מניפולציות והתאמה מיוחדת לפי גולש. באתר זה נעשה שימוש במידע שמשתנה מדי פעם. אתר זה מכונה בשמות "אפליקציית WEB" ו"אתר מוכוון נתונים" מכיוון שהוא מציג אינפורמציה משתנה התפורה למשתמש מיוחד. אתר זה קשה יותר לתכנון ותכנות מאתר סטטי ודורש מומחיות גבוהה יותר. דוגמה לאתרים מעין אלו הם פורומים, אתרי חדשות, אתרי חיפוש, ואתרי תוכן כמו ויקיפדיה. אתר אינטרנט דינמי, לרוב, מפותח על מערכת ניהול תוכן המאפשרת לנהל את התכנים והקישורים באתר בצורה נוחה.

בניית אתר אינטרנט

ערך מורחב – בניית אתר אינטרנט

אתרי אינטרנט נבנים בעזרת מספר סוגים של תוכנות:

• עורכי טקסט, כגון תוכנת ה-Notepad של מערכת ההפעלה חלונות, בהם הקודים נרשמים ידנית.
• עורכי טקסט/HTML ייעודיים: בניית התוכן באתר עדיין נעשית באמצעות כתיבת קוד, אך התוכנה מציעה אפשרויות שונות המקילות על כתיבת הקוד (צבעים שונים לחלקי תחביר שונים, מציאה והחלפה, קטעי קוד מוכנים להצבה, תצוגה מקדימה ועוד).
• עורכי WYSIWYG, כגון תוכנת דרימוויבר של חברת אדובי (לשעבר של מקרומדיה) או פרונטפייג' של מיקרוסופט. תוכנות אלו מאפשרות גם ניהול של אתר האינטרנט כמכלול - מעקב אחר התזרים בין הדפים, עדכון מופשט של דפים מרובים, העלאת האתר ממחשבי הפיתוח אל השרת הראשי, וכו'.
• פיתוח על בסיס פלטפורמת קוד. אלו הן מערכות מוכנות שיש להתאימן, בעיקר ברמת העיצוב הגרפי. בין המפורסמים שבהם וורדפרס, ג'ומלה, דרופל, PHP-Fusion. בניית אתר המבוסס פלטפורמת קוד דורשת היכרות מוקדמת עם הפלטפורמה ולעיתים ידע טכני בתכנות.
• מנהלי תוכן ומחוללי אתרים. מחוללי אתרים הם תוכנות המותאמות במיוחד לנהל תכנים של אתר אינטרנט. בין המפורסמים Wix.com. בניית אתר המבוסס מחולל אתרים אינה דורשת ידע טכני בתכנות והיא נועדה למי שמעוניין לבנות אתר ללא היכרות מוקדמת בתכנות.

לעיתים קרובות יש הבדלה בין בונה אתרים שהוא אחראי למכלול הבניה הכולל את העיצוב הגרפי ויצירת הקוד, לבין מעצב אתרים אשר אחראי אך ורק לעיצוב הגרפי של האתר, לבין מנהל האתר האחראי לתפעול השוטף של המוצר המוגמר.

היסטוריה

אתר האינטרנט הראשון אי-פעם הועלה לרשת, כשטים ברנרס-לי העלה את האתר הראשון בשנת 1991. כשמנסים להבין מה המשמעות של האתר הראשון ברשת שתהפוך 20 שנה לאחר מכן לרשת בת מיליארדי דפי אינטרנט ואתרים שונים, צריך להבין שכשהעלו אותו ב-6 באוגוסט 1991, למעשה נפתחה הרשת הכלל עולמית WWW, קיצור באנגלית של "רשת עולמית רחבה". זה היה מסמך המחשב הראשון שכלל את הלינקים - קישורי האינטרנט. בהיעדר אתרים אחרים, כל הקישורים שהיו בו הובילו לדפים נוספים באתר שהכיל אותו, כיוון שאתרים אחרים לא היו. האתר כולו רץ אז על המחשב או תחנת העבודה של טים ברנרס-לי, ממציא האינטרנט. תחנה זו שבמכון CERN הייתה למעשה שרת האינטרנט הראשון בעולם.

ראו גם

• יישום רשת
• יישום אינטרנט עשיר
• דף אינטרנט דינמי
• פורטל לקוחות

קישורים חיצוניים

• אתר אינטרנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סוגי אתרים באינטרנט, באתר מיזם גרופ
• אתרים באינטרנט, דף שער בספרייה הלאומית