בוטסואנה

רפובליקת בּוֹטְסְוָאנָה (בסצוואנה: Lefatshe la Botswana) היא מדינה ללא מוצא לים בדרום יבשת אפריקה. בעבר הייתה מדינת חסות בריטית ונקראה בצ'ואנאלנד. בוטסואנה אימצה את שמה החדש לאחר קבלת עצמאותה ב-30 בספטמבר 1966.

רפובליקת בוטסואנה
Lefatshe la Botswana
Republic of Botswana

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	גשם
המנון לאומי	ארץ זו שלנו המנון
ממשל
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה	נשיא בוטסואנה
ראש הרשות המבצעת	נשיא בוטסואנה
נשיא בוטסואנה	מוקווסי מסיסי
שפה רשמית	אנגלית, סצוואנה
עיר בירה	גאבורון 24°40′S 25°55′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האסיפה הלאומית
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	581,730 קמ"ר (49 בעולם)
אחוז שטח המים	2.5%
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	30 בספטמבר 1966
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	2,534,876 נפש (146 בעולם)
צפיפות	4.36 נפש לקמ"ר (225 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים גילאי 0–14 32.13% גילאי 15–24 19.49% גילאי 25–54 39.34% גילאי 55–64 5.01% גילאי 65 ומעלה 4.04%
כלכלה
תמ"ג (2023)	19,396 מיליון $ (128 בעולם)
תמ"ג לנפש	7,652$ (114 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.708 (114 בעולם)
מדד ג'יני	53.3 (נכון ל־2015)
מטבע	פולה‏ (BWP)
בנק מרכזי	בנק בוטסואנה
שונות
סיומת אינטרנט	bw
קידומת בין־לאומית	267
gov.bw
(למפת בוטסואנה מוגדלת)   גאבורון פרנסיסטאון מאון גנזי טסאבונג קניה מולפולולה סרובה נמיביה אנגולה זמביה זימבבואה דרום אפריקה בוטסואנה (למפת בוטסואנה רגילה)   גאבורון פרנסיסטאון מאון גנזי טסאבונג קניה מולפולולה סרובה נמיביה אנגולה זמביה זימבבואה דרום אפריקה בוטסואנה

המדינה גובלת בדרום אפריקה בדרום, בנמיביה במערב, בזמביה בצפון ובזימבבואה בצפון-מזרח. כלכלתה תלויה רבות בכלכלת דרום אפריקה, ומורכבת בעיקר מגידול בקר וחציבת יהלומים. המדינה קרויה על שם הקבוצה האתנית הגדולה שלה, הצוואנה.

בוטסואנה נחשבת לאחת המדינות הדמוקרטיות ביותר ביבשת.

היסטוריה

באצוואנה מתייחס לקבוצה האתנית הגדולה של הארץ שבאה לשטח מדרום אפריקה במהלך מלחמת הזולו בסוף המאה ה-19. לפני הקשר עם אירופה, הבאצוואנה חיו כרועי צאן וחקלאים תחת חוקים שבטיים.

במהלך המאה ה-19 פרצה יריבות בין מתיישבי הבאצוואנה והבורים מהרפובליקה הדרום-אפריקאית ומהגרים משבט השוֹנֵה ממדבר הקלהרי. לאחר פניות מצד הבאצוואנה לעזרה, הקימה ממשלת בריטניה ב-31 במרץ 1885 את "בצ'ואנאלנד" כמדינת חסות. החלק הצפוני נשאר תחת ניהול ישיר של הממשל המקומי יחד עם השלטון הבריטי והוא בוטסואנה של היום. החלק הדרומי הפך לחלק ממושבת הכף והוא כיום חלק מהאזור הצפון-מערבי של דרום אפריקה; רוב דוברי סצוואנה כיום חיים בדרום אפריקה.

כאשר נוצרה מדינת דרום אפריקה בשנת 1910 מהמושבות הבריטיות באזור, הייתה כוונה לכלול גם את בצ'ואנאלנד באיחוד בזמן מאוחר יותר. דבר זה לא התרחש מעולם, מאחר שבריטניה המשיכה לדחות את העברת השטחים בתואנה כי יש להתייעץ עם תושביהם. עלייתה לשלטון של מפלגת המיעוט הלבן בדרום אפריקה בשנת 1948 והנחלת האפרטהייד הובילו להסרת חברותה של דרום אפריקה מחבר העמים הבריטי בשנת 1961. דבר זה חתם את הגולל על כל אפשרות לצירוף השטחים למדינה.

התרחבות השלטון המרכזי הבריטי והתפתחות הזהות הפוליטית של הממשל השבטי המקומי הביאו לביסוס שתי ועדות מייעצות במדינה, האחת בריטית והשנייה אפריקאית, בשנת 1920. חוקים שונים ב-1934 ביססו את כוח השלטון והחוק של השבטים. שתי הוועדות אוחדו בשנת 1951.

ביוני 1964 קיבלה בריטניה את ההצעה לממשלה דמוקרטית עצמאית בבוטסואנה. מושב הממשלה נקבע בעיר גבורון בשנת 1965. באותה השנה נחתמה חוקה והתקיימו הבחירות הראשונות במדינה. העצמאות הוכרזה באופן רשמי ב-30 בספטמבר 1966.

בשנת 2001 זכה אתר טסודילו בצפון המדינה בהכרה כאתר מורשת עולמית.

ב-25 במרץ 2020 התגלה חולה ראשון של מגפת הקורונה. עד סוף 2023 חלו כ-330 אלף אנשים, וכ-2,800 מהם נפטרו.

באוקטובר 2024, הדיחה ברית מפלגות את מפלגת השלטון, לאחר שישים שנות שלטונה. הרקע לכך היה מפולת כלכלית כתוצאה מקריסת שוק היהלומים המקומי — מקור ההכנסה העיקרי של המדינה.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של בוטסואנה

רוב שטחה של בוטסואנה, כ-70% משטח האדמה, מכוסה על ידי מדבר הקלהארי.

בוטסואנה היא מדינה ללא מוצא אל הים, בחלקה הדרומי של אפריקה, צפונית לדרום אפריקה. שטחה הכולל הוא 600,370 קמ"ר, מתוכם 585,000 קמ"ר הם יבשה. לבוטסואנה קו גבול באורך כולל של 4,013 ק"מ, אשר מתוכם 1,360 ק"מ שייכים לגבול של בוטסואנה ונמיביה; 1,840 ק"מ עם דרום אפריקה; 813 ק"מ עם זימבאבווה ו-2 ק"מ עם זמביה.

אקלים

האקלים של בצוואנה יבש למחצה. הקייצים במדינה חמים מאוד, ומלווים בדרך כלל בסופות ורוחות חמות וחזקות.

פני שטח

רוב האדמה בבוטסואנה שטוחה, אם כי יש אזורים בהם ניתן למצוא גבעות והרים נמוכים, שם בדרך כלל מתבצעות עבודות כרייה.

באזור הדרום-מערבי מצוי חלק ממדבר הקלהארי. בצפון-מערב המדינה, מצויה דלתת האוקוונגו, שהיא הדלתה היבשתית הגדולה ביותר בעולם. בצפון המדינה מצוי "פארק המקחאדיחאדי", בו מצויים אגני מלח צחיחים. מישור המלח הגדול מקאגאדיקגאדי הממוקם בצפון היה פעם ימה, אך משהתייבש נותרו משקעי מלח גדולים באזור.

הנקודה הנמוכה ביותר בבוטסואנה היא הצטלבותם של נהר הלימפופו עם נהר השאשה בגובה של 513 מ' מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגבעות טסודילו, ברום של 1489 מ' מעל פני הים. בשנת 1999 התברר שגבעת אוצה מגיע לגובה של 1491 מ'.

אוצרות טבע

בבוטסואנה אוצרות טבע ומחצבים רבים כגון: יהלומים, נחושת, ניקל, מלח, סודה לשתייה, אשלגן, ברזל וכסף.

פוליטיקה

מאז הכרזת החוקה בשנת 1965 והכרזת העצמאות ב-1966, בוטסואנה היא רפובליקה דמוקרטית. הנשיא הוא ראש המדינה וגם ראש הממשלה. נשיאה הראשון היה סרטסה קחאמה. המפלגה הדמוקרטית במדינה זכתה עד 2024 בכל מערכות הבחירות. נשיאה הנוכחי של בוטסואנה (מ- 1 בנובמבר 2024 ) הוא דומה בוקו.

נכון לשנת 2018, על פי מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט, נמצאת בוטסואנה במקום השלישי מבין מדינות אפריקה (אחרי מאוריציוס וכף ורדה), ובמקום הראשון מבין המדינות באפריקה היבשתית.

כלכלה

מאז קבלת העצמאות כלכלתה של בוטסואנה גדלה והתפתחה במהירות. ההכנסה לנפש עלתה בכ-9% בשנה בין 1966 ל-1999. הממשל הפגין תוכנית כלכלית יציבה ששרדה על אף קיצוצים בתקציב וחוב לאומי קטן יחסית. דירוג האשראי של המדינה הוא הגבוה באפריקה. הכלכלה ניזונה ממכרות היהלומים, אותם מפעילה חברה שמחציתה בבעלות הממשלה. ההכנסות ממכירות יהלומים סיפקו בשנות ה-90 50% מסך הכנסות הממשלה.

על אף זאת, הואטה צמיחת הכלכלה בשנים האחרונות, לאחר משברים שונים בתקציב וכן לאור עלייה בדרישות למימון שירותי בריאות. בוטסואנה נפגעה קשות מנגיף האיידס ומוערך שכשליש מהאוכלוסייה הם נשאים. הממשלה הכירה בסיכון שהמגפה מהווה על המדינה והקימה מספר רב של תוכניות למניעת התפשטותה.

חלק ממשברי התקציב במדינה נובעים מעלותו הגבוהה של הצבא הסדיר. ביקורות רבות נשמעות על הצבא, שיש הטוענים כי אין בו צורך והסיכוי למלחמה בבוטסואנה הוא קטן. כמו כן, העסקת ילדים עדיין קיימת במדינה, אך הממשל הכריז על תוכנית למיגורה במהלך השנים הקרובות.

בשנים האחרונות מנסה בוטסואנה לגוון את כלכלתה מעבר לניצול משאבי הטבע בשטחה. בשל כך בוטסואנה החלה לעודד השקעות זרות במדינה וכן בעלות זרה של חברות. מיסים בהקשרים אלו הורדו או בוטלו כליל במטרה לעודד דבר זה. רמת השחיתות בבוטסואנה נחשבת לאחת הנמוכות בעולם. הפורום הכלכלי העולמי מדרג את בוטסואנה כאחת משתי המדינות בעלות הכלכלה התחרותית ביותר באפריקה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית בוטסואנה מונה כ-2.4 מיליון נפש. 98% מהאוכלוסייה היא מהשבטים הילידים וישנו מיעוט בן 2% של לבנים. 73% מהאוכלוסייה היא נוצרית, 20% אתאיסטים ושאר האוכלוסייה מאמינה בדתות מקומיות. השפה הרשמית היא אנגלית. אחוז הבערות במדינה עומד על 14%.

ממוצע הילודה לאישה הוא 2.7 צאצאים. תוחלת החיים היא 69.8 שנים. 20% מהאוכלוסייה הם נשאים של מגפת האיידס ומחלת המלריה נפוצה אף היא במדינה. כאשר פסטוס מוגאה נבחר לנשיא המדינה בשנת 2004 הוא יזם תוכנית רחבה למלחמה באיידס ושיעור החולים במחלה זו אכן ירד באופן משמעותי.

תרבות

החגים בבוטסואנה הם בעיקר חגים נוצריים, כגון חג המולד וחג הפסחא.

צבא

בעת הכרזת העצמאות לא היה לבוטסואנה צבא. כוח צבאי הוקם לראשונה לאחר תקיפת הצבא הרודזי בשנת 1977. הצבא מונה כיום כ-12,000 חיילים ונחשב לצבא ממושמע ורב יכולת. לאחר שהתרחשו מספר שינויים פוליטיים לטובה באזור, עיקר פעילות הצבא היא בנושאים הומניטריים. רוב קציני הצבא קיבלו את הכשרתם ממומחי צבא אמריקאים.

יחסי בוטסואנה–ישראל

ערך מורחב – יחסי בוטסואנה–ישראל

למדינת ישראל ישנם קשרים רשמיים עם בוטסואנה, אך לא קיימת שגרירות, ולבוטסואנה אין שגרירות בישראל. קיימים הסכמי שיתוף פעולה ממשלתית ועסקית של המגזר הפרטי.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בוטסואנה
• אתר הרשמי של ממשלת בוטסואנה
• אתר הפרלמנט של מדינת בוטסואנה
• רשימת שליטי בוטסואנה
• תמונות מבוטסואנה
• מידע על בוטסואנה בקטלוג הספרייה הלאומית
• בוטסואנה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מולה יפה, בוצואנה: אפריקה כפי שהיתה בימי בריאת העולם, באתר ynet, 8 במרץ 2013
• רום בן-אליהו‏, קרחנה בבוטסואנה: אני והקרוקודילים בביצה הגדולה בעולם, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2014
• אייל ברטוב, ‏בוצואנה: מסע אל דלתת האוקוונגו, באתר GoTravel
• בוטסואנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בוטסואנה, דף שער בספרייה הלאומית