ביירנסטרנה ביירנסון

סופר נורווגי

בְּיֶרְנְסְטְיֶרְנֶה מרטינוס בְּיֶרְנְסוֹןנורווגית: Bjørnstjerne Martinus Bjørnson; ‏8 בדצמבר 183226 באפריל 1910) היה משורר, מחזאי וסופר נורווגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1903.

בירנסטרינה מרטינוס ביירנסון
Bjørnstjerne Martinus Bjørnson
ביירנסטרנה ביירנסון
ביירנסטרנה ביירנסון
לידה 8 בדצמבר 1832
נורווגיהנורווגיה קוויקנה, נורווגיה
פטירה 26 באפריל 1910 (בגיל 77)
צרפתצרפתפריז, צרפת
שם לידה Bjørnstjerne Martinius Bjørnson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מקום קבורה Vår Frelsers gravlund עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי וסופר
מקום לימודים אוניברסיטת אוסלו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה נורווגית
תחום כתיבה שירה, דרמה, רומנים
בן או בת זוג Karoline Bjørnson (11 בספטמבר 185826 באפריל 1910) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Bergliot Ibsen, Dagny Bjørnson Sautreau, Erling Bjørnson, Bjørn Bjørnson, Anders Underdal, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1903)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של ביירנסטרנה ביירנסון מאת גוסטב ויגלנד לפני תיאטרון דן נשיונל סצ'ין בברגן

קורות חיים

עריכה

בירנסטירנה בירנסון נולד ב-8 בדצמבר 1832 בקוויקנה (Kvikne) שבמזרח נורווגיה. אביו היה כומר לותרני כפרי. בגיל 6 עברה המשפחה לרומסדאלאן, לאזור עירוני ומשכיל. משנת 1850 למד באוסלו, שבאותה תקופה נקראה עדיין כריסטיאניה, באותו בית ספר בו למד איבסן. משנת 1852 למד באוניברסיטה והתחיל לפרסם מאמרים ורשימות בעיתונות. הוא נאבק למען שחרור התיאטרון הנורווגי מהחסות הדנית. בשנת 1856 עבר לקופנהגן והחל לפרסם דברי שירה. בשנת 1857 התמנה למנהל תיאטרון בברגן ואחרי זה שימש במשך שנה כעורך עיתון באוסלו. אחרי תקופה קצרה בהמבורג, הוא שב לקופנהגן. אחרי כן בשנת 1860 נסע דרך גרמניה לרומא, שם חיבר טרילוגיה על המלך סיגורד.

בשנת 1862 שב מרומא, לאחר ששהה בה שנתיים והפרלמנט הנורווגי העניק לו קצבה של 1000 זהובים, שפטרה אותו מדאגות פרנסה. הוא דגל בעמדות רדיקליות, הרבה להרצות ונחשב לאחד מגדולי הנואמים של דורו.

בירנסון לא רק עסק בספרות – במשך השנים, הפך לאחד האישיים המשפיעים ביותר בארצו. הוא התיימר להיות יורשו של וורגלאנד, נלחם למען שלום עולמי ונגד דיכוי עמים ואף התערב לטובתו של אלפרד דרייפוס.

בירנסטירנה בירנסון נפטר ב-26 באפריל 1910 בפריז שבצרפת.

יצירתו

עריכה

בירנסון הושפע מבראנדס, מהריאליזם הצרפתי ומידידו/יריבו, איבסן. הוא ביסס את שמו כסופר בשלושה רומנים המתארים את חיי האיכרים בנורווגיה. הוא כתב גם מחזות, שירים, פורטרטים בחרוזים של בני תקופתו ונחשב למשורר הראשון במעלה בדורו.

יצירותיו "הכפריות" החשובות ביותר הן:

  • סינבה סולבקן (1857) - הנובלה הראשונה שפרסם - בגיל 25 שנה. הספר תורגם לעברית על ידי אשר ברש.
  • ארנה (1859) הספר תורגם לעברית.
  • עלם עליז (1860)

שירו של בירנסון "הו, נאהב ארץ זו" הפך להמנון הלאומי של נורווגיה בשנת 1864.

מבחר מיצירתו

עריכה
  • בין המאבקים (מחזה היסטורי) / Mellem slagene, 1857
  • סינבה סולבקן / Synnøve Solbacken, 1857
  • ארנה / Arne, 1859
  • עלם עליז / En glad gutt, 1860
  • סיגורד הממזר / Sigurd slembe, 1961
  • מריה סטיוארט בסקוטלנד / Maria Stuart i Skotland, 1864
  • בת הדיג / Fiskerjenten, 1868
  • שירים ופואמות / Digte og sange, 1870
  • ארנליוט גלינה / Arnljot Gelline, 1870
  • סיגורד העולה לירושלים / Sigurd Jorsalfar, 1872
  • פשיטת רגל (מחזה) / En fallit, 1875
  • העורך (מחזה) / Redaktøren, 1875
  • המלך (מחזה) / Kongen, 1877
  • השיטה החדשה / De ny system, 1879
  • הכפפה (מחזה) / En hanske, 1883
  • למעלה מכוח-אנוש (מחזה) / Over aevne, 1883
  • דגלים מעל העיר והנמל (רומן) / Det flager i byen og paa havnen, 1884
  • גאוגרפיה ואהבה / Geografi of kjaerlighed, 1885
  • בנתיבות אלוהים (רומן) / På Guds veje, 1889
  • פאול לאנגה וטורה פרסברג / Paul Lange og Tora Parsberg, 1898
  • כאשר היין החדש תוסס / Nar den ny vin blomstrer, 1909

ספריו שתורגמו לעברית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה