בית הכנסת בדורה אירופוס

בית הכנסת דורה אירופוס
היסטוריה
תקופות	התקופה הקלאסית
נבנה	245?
סוג	בית כנסת עתיק, ארכאולוגיה מקראית
מאורעות	עונה שמינית של החפירה הארכאולוגית ייל-צרפת בדורה אירופוס; עונה שישית של החפירה הארכאולוגית ייל-צרפת בדורה אירופוס ;
אתר ארכאולוגי
התגלה	1928
מצב	הרוס
מיקום
מדינה	סוריה
מיקום	העיר ההלניסטית והרומאית דורה אירופוס
קואורדינטות	34°44′51″N 40°43′38″E / 34.7474864°N 40.7270988°E
	(למפת סוריה רגילה) דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים; התיכון; ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה בית הכנסת בדורה אירופוס

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות, שנערכו בעיר דורה אירופוס שבסוריה.

בית הכנסת התגלה במהלך חפירות שערכה בעיר משלחת מאוניברסיטת ייל האמריקנית. הממצא נחשב לגילוי הארכאולוגי המעניין והחשוב ביותר בחפירות העיר. בניית בית הכנסת הושלמה כנראה בשנים 244–245, בתחילת תקופת האמוראים, והוא כוסה בעפר בשנת 256.

יהדות דורה אירופוס

היהודים הגיעו לדורה אירופוס בעידן ההלניסטי. הם השתלבו בעיר המעורבת, אשר שליטיה נהגו בסובלנות כלפיהם, כמו כלפי שאר תושבי הערים ההלניסטיות בסוריה בימי שלטון בית סלאוקוס. בין יהודי העיר היו סוחרים, בעלי מלאכה, פקידי ממשל, שכירי חרב ואף עבדים. מצבם היה טוב גם בעידן האימפריה הפרתית, אך הם סיימו את תפקידם בעיר בתום שלטון הקיסרות הרומית. היהודים לא נמנו על האוכלוסיות המבוססות בעיר, ההלניסטית-יוונית והסורית-פרתית.

מטבעות מתקופת החשמונאים נמצאו בעיר ואולי זו עדות לנוכחות יהודים בעיר כבר בתקופת החשמונאים. יוספוס פלביוס מספר כי קהילה יהודית הוקמה באנטיוכיה לשפת הים התיכון. סוחרים מעיר זו היו בדרכם למזרח וחלקם עברו בדורה אירופוס. נוסעים יהודים בין ארץ ישראל לבבל עברו דרך העיר. מכאן שהיישוב היהודי בעיר כבר היה מבוסס במאה ה-3, מועד ייסוד בית הכנסת.

ייסוד בתי הכנסת

השלב הראשון במבנה שזוהה כבית כנסת, היה בית פרטי שבו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה שבין תחילת השליטה הפרתית (113 לפנה"ס - 165) לחמש שנים אחרי הכיבוש הרומי.

בשנת 556 ליוונים (245)^[1] הורחב המבנה באמצעות הוספת שטחים ממבנים שכנים. כך שהמבנה החדש היה לרוחב שטח בניית העיר. הקירות החיצוניים הוסרו כדי להרחיב את שטח בית הכנסת והכניסה הראשית כוונה לעבר הרחוב הראשי של העיר, אם כי בקצהו. מספר המושבים בבית הכנסת הגיע ל-120. שני משטחי אבן שהונחו ליד קירות בית הכנסת, שימשו למושב המתפללים. שמות התורמים נרשמו על הקירות ובשנים אלה הושלם עיצובו של בית הכנסת למצב שהתגלה בחפירות ב-1932. בית הכנסת היה באזור נפרד בעיר, קרוב לחומה המערבית.

בשנת 256 הכינו תושבי המקום, חיילים רומים ואזרחים, את העיר למגננה מפני ההסתערות הצפויה מצד האימפריה הסאסאנית. כדי לבצר את החומה המערבית, הם מילאו בעפר את כל הבתים בצידו המערבי של "הרחוב הראשי" של העיר: מקדש האל "מיתרה" (Mithras), מבנה כנסייה וגם את בית הכנסת. העיר נכבשה, אך הכובשים לא שיקמו את האזור והמקום נשאר מכוסה בעפר עד המאה ה-20, אז החלו החפירות הארכאולוגיות במקום.

תיאור בית הכנסת

בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה לארון הקודש. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר של סצנות מהתנ"ך, בהן חיי האבות, משה מקבל את עשרת הדיברות, משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים (שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא), חזון העצמות היבשות של יחזקאל וסצנות ממגילת אסתר. הציורים נחקרו על ידי קורט שוברט ואשתו.

חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אמנים - אחד שצייר בסגנון הלניסטי ואחד שצייר בסגנון פרסי. הסגנון ההלניסטי בולט בציורים המתארים את מגילת אסתר. אסתר המלכה מצוירת כאלת עיר הלניסטית. לעומת זאת, בציורים המתארים את בני ישראל נלחמים בפלשתים (המתוארים כפרשים פרתים), משתקף סגנון פרסי. הציורים כוללים גם פרטים שאינם בתנ"ך ומבוססים ככל הנראה על הספרים החיצוניים או על מדרשי אגדה שאבדו עם השנים.

תופעה מעניינת נמצאה במקצת הציורים והחוקרים חלוקים בכל הנוגע למשמעותה^[2]: ברבות מדמויות (כמו למשל בדמותו של מרדכי הרוכב על הסוס בתמונה בהמשך) נוקרו עיניו של האדם בציור. לא ברור האם זהו איקונוקלאזם, מעשה ידיהם של בעלי תפיסה דתית המתנגדת ליצירת דמות אדם מושלמת ברוח הכתוב "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". הממצאים אינם תומכים בכך, שכן העיניים המנוקרות מצויות גם בתמונות שבגובה הקיר, הרחק מהישג ידו של מבקר אקראי קנאי. מאידך, תמונות רבות במפלס התחתון של כותלי בית הכנסת לא נפגמו. ההסבר החלופי שהציעו חוקרי הציורים הוא שניקור העיניים נעשה דווקא בגלגולו האחרון של בית הכנסת, כאשר מולא בחול והיה לעמדה קדמית ששימשה את מגיני העיר. אפשר שהציורים הריאליסטיים הפחידו מי מהחיילים ששכנו במקום, וכדי למנוע את "נעיצת העיניים" של הציורים ניקר מאן דהוא את העיניים.

הקירות המצוירים הועברו למוזיאון הלאומי של דמשק.

גורל בית הכנסת במלחמת האזרחים בסוריה

ב-19 בספטמבר 2014 דווח שבית הכנסת נפל בידי לוחמי דאעש, הוא נשדד וייתכן שגם נהרס, במסגרת התקפותיהם של אנשי דאעש על מבנים עתיקים ומרכזי פולחן שאינם מוסלמיים סוניים. ציורי הקיר נמצאים במוזיאון הלאומי בדמשק, וככל הידוע לא נפגעו במלחמת האזרחים.^[3] מקורות קתוליים מסרו שהסיבה להרס המקומות הקדושים לנוצרים ובני דתות אחרות היא לקביעת עתידו של המקום כעיירה למוסלמים בלבד. הדיווח כלל עדות לגבי תמונות לוויין שעקבו אחרי הפגיעה בבית הכנסת העתיק ובכנסייה עתיקה הסמוכה לה במשך שנתיים תחת שלטון דאעש.^[4]

גלריית תמונות

מתוך אוסף שקופיות גיל/גילרמן (Gill/Gillerman slide collection)

משה והסנה הבוער
מעבר בני ישראל בים סוף
שמואל הנביא בוחר את דוד למלך
דוד מלך ישראל
יחזקאל - חזון העצמות היבשות
יחזקאל הנביא: גלות וגאולה של עם ישראל
משה נמשה מהיאור על ידי בת פרעה
עזרא הסופר קורא את ספר התורה באוזני העם
המן מוביל את מרדכי על סוס המלכות
יחזקאל מקבל פני השכינה

לקריאה נוספת

אוטו שנייד, ציורי בית-הכנסת בדורא-אירופוס: יצירה יהודית עתיקה ומקומה בתולדות האמנות, תל אביב: גזית, 1946
פולג יהושע, המקדש בציורי בית הכנסת בדורא אירופוס, חידושים בחקר ירושלים 11, 2006, עמ' 161–174.
חגית סיון The Paintings of the Dura Europos Synagogue (1978)
חגי אולשינצקי, בית כנסת בין אימפריות, סגולה גיליון 129, מרץ 2021.
חגי משגב, רבנית ומגוונת מאז ועד היום, תגובה למאמרו של אולשינצקי, סגולה גיליון 129, מרץ 2021.