בית הפחה
בית הפחה הוא מבנה עתיק בירושלים (מתחילת המאה ה-18), ברחוב הנביאים 61, אשר שימש למגורי הפחה הטורקי.
.jpeg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־18 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־18 |
| מידות | |
| קומות |
2 |
| קואורדינטות | 31°47′05″N 35°13′01″E / 31.784861111111°N 35.216833333333°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הפחה | |
  | |
.jpeg)
המבנה הוא בן שתי קומות, מלבני ומאורך, והוא שימש את הפחה בירושלים ומשפחתו. חזיתו פונה כלפי רחוב הנביאים, מול בית החולים של המיסיון האנגלי, והכניסה אליו היא מצידו השני, מכיוון רחוב יפו. הבניין נמצא בסמוך לבית נבון ביי ובית אשל ירושלים.
בקומה התחתונה של המבנה הייתה אורווה מחופה בקמרונות. האכסדרה עם הקשתות של חזית האורוות מתקופת הפחה נסתמה בבטון בתקופה הבריטית. כיום משמש הבניין דירת מגורים המחולקת לכמה חללים ולגלריית אמנים. המבנה עצמו ישן, והוא נתון בסכנת הריסה.
היסטוריה
עריכהבית הפחה הוא אחד המבנים העתיקים בירושלים שמחוץ לחומות. את הבניין בנתה הכנסייה היוונית אורתודוקסית בתחילת המאה ה-18, והיא השכירה אותו למושל ירושלים הטורקי - הפחה. הראשון מבין המושלים שגר בו היה ראשיד פחה, ואחריו התגוררו בו אברהים פחה ואחרים. בקבלות הפנים שערך המושל לנכבדי העיר בימי חג ומועד ניגנה תזמורת צבאית טורקית ברחבה מיוחדת שהייתה בחזית הבניין מדרומו. הבית עבר מיד ליד במהלך השנים, ובשנות ה-30 של המאה העשרים רכש אותו הסוחר היהודי יליד עדן, בֶּנִין, שהיה סוחר בהודו ובמצרים ולאחר מכן השתקע בישראל. הוא רכש את הבית, ואת חצר הכניסה הפך למשתלת פרחים. משפחת בנין רכשה גם את הבית המפואר הסמוך, בית נבון ביי, אחרי שנבון ירד מנכסיו. שנים לאחר מכן נעקרו העצים והשתילים מן המקום, וכיום המתחם משמש מגרש חניה.
בתחתית המבנה פועל כיום בית הכנסת עולי בורסה, המשמש את עולי העיר בורסה שבטורקיה, דוברי שפת הלאדינו. הוא נוסד בשנת ה'תרצ"ג.
בשנת 2007 החלו עבודות להקמת קניון במתחם שבו שכנה הקונסוליה הגרמנית (הנביאים 57 פינת ראול ולנברג), ובמגרשי החנייה שבאזור, ובית הפחה שנמצא באזור בסכנת הריסה. בית נבון ביי ישומר כחלק מפרויקט זה.
אדריכלות
עריכהבית הפחה בנוי בשיטה עתיקה בה היו בונים מלבנים וממלאים בפנים עפר. שיטת הבניה מאפשרת לשמור על קור הבניין במהלך ימי הקיץ החמים, מה שהיה רצוי על נכבדי העיר שגרו במקום, אך במהלך החורף הקור בלילה מקפיא עצמות.