בית הכנסת אוהל מועד
בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים. נוסח התפילה הוא נוסח הספרדים. במשך שנים שגשגה קהילת בית הכנסת והוא היה למרכז רוחני פופולרי ובמרבית התפילות נאלצו רבים להישאר בחוץ.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| קואורדינטות | 32°03′48″N 34°46′30″E / 32.06323889°N 34.77503056°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הכנסת אוהל מועד  | |
  | |
מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו וחשיבותו ברחוב שד"ל 5, פינת שדרות רוטשילד ההומות. בעבר התנוסס לו המבנה לתפארה גבוה ורם מעל הבתים שסביבו, אך כיום מקיף את הבניין אזור משרדים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, כיום המבנה המרשים מלא מתפללים בשבתות וחגים, ובימות החול.
תולדות המבנה
עריכהעל הקיר הימני של בית הכנסת מצוי הנסח של הקרקע, את השטח רכשו בתחילת המאה הקודמת שלום אהרן לוי ושלמה יצחק כהן, מנכבדי קהילת יהודי עדן, שעלו ארצה מתימן הם קנו שני מגרשים אותם ייעדו להקמת בית כנסת אותם רכשו עוד בהיותם בדרכם מעדן לארץ ישראל אך בינתיים עזבו לפורט סעיד שבמצרים.
בתחילת שנות ה-20 של אותה המאה, התמנה הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לרב הראשי של תל אביב, הרב עוזיאל ששמע אודות רכישה זו, שלח להם מכתב[1] בשנת 1923, כשהיו בפורט סעיד בדרכם לארץ ישראל, בו הוא מברך אותם על קניית המגרשים ומשדל אותם לבנות מקום ראוי לתפילה לקהילה הספרדית בתל אביב ההולכת ונבנית. לוי וכהן תרמו את חלקות הקרקע עליהן בנוי בית הכנסת, וגם חלק נכבד מעלות הבנייה, והרב עוזיאל פיקח על המלאכה. במכתב שני[2], שנכתב בשנת 1925 ונשלח למצרים, מדווח הרב לתורמים על התקדמות הבנייה.
תכנון ובניה
עריכהבשנת 1923 הונחה אבן הפינה לבית כנסת הגדול "אוהל מועד".
בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין אחד האדריכלים המובילים של תל אביב באותה תקופה בשנות ה-20. בשנת 1928 נרשם כנכס בטאבו שביפו. בשנת 1931 נחנך ברחוב שד"ל 5, לאחר שש שנות בנייה.
הסגנון האדריכלי הוא אר דקו, שמשלב במבנה צורות גאומטריות והנדסיות החלל הפנימי עוצב בסימבוליקה מיסטית תוכנית הבניין מורכבת מארבעה רבעים של 7 קשתות, ישנם ארבעה עמודים שכל אחד מהם מעוטר בקצהו ב-11 קימורים המציינים את 11 כוכבי הלכת שבשמים, מעל כל אחד מהעמודים הללו ממוקמות שבע קשתות שמסמלות את שבעת קני המנורה שהייתה בבית המקדש, במרכז הגג ממוקמת כיפה שנצבעה בצבע שמיים והיא בנויה בתבנית של 15 מדרגות כלפי הרקיע, המסמלות את 15 המעלות שהיו בבית המקדש, עליהם היו שרים הלווים את שיר המעלות. בשנת 1931 היה הבניין בשלבי בנייה סופיים ואף נבנתה לו כיפה את השלמת בניית הכיפה תרמו האחים בטיש סוחרים יהודים מלונדון. מידות בית הכנסת עצמו נבחרו על פי יחסי 'חתך הזהב' היחס בין רום התקרה הרגילה ורום תקרת הכיפה נבנה גם הוא לפי חיתוך הזהב, בראשה הוצב סמל המרכבה הקבלי בדמות מגן דוד תלת־ממדי. מה שמעניק לכל מי שנכנס פנימה את התחושה שהגיעה לבניין מושלם מבחינה פרופורציונלית.
לשכת הראשון לציון
עריכההרב עוזיאל העביר את לשכתו למבנה, בימי המנדט הבריטי שימש בית הכנסת כסליק וגם כמקום אימונים של האצ"ל והלח"י.
בבית הכנסת אהל מועד נהגו להתפלל הרבנים הראשיים הספרדים לתל אביב כמו הרב עובדיה יוסף שהתפלל בה בעת ששימש כרב ראשי לתל אביב יפו וגם בשנתיים הראשונות לבחירתו לרב ראשי לישראל בשנת תשל"ג, הרב חיים דוד הלוי, ורבים מנכבדי העיר. כמו כן נהגו לערוך במקום אירועי חתונה ברוח התקופה בין המתחתנים היה אלי כהן. עד היום מתקיימים במקום חתונות, בר מצווה ובריתות. באהל מועד שברחוב שד"ל 5 נערכים גם מדי יום ביקורים של תיירים וכן סדרות חינוך של צה"ל והרבנות הצבאית הראשית, בית הכנסת פתוח לקהל הרחב ומדי יום נערכים בו תפילות ונמסרים בו שיעורי תורה.
נאמני ההקדש
עריכהבית הכנסת נחשב כנכס הקדש ציבורי משום שבעליו החוקיים נפטרו. בבית הכנסת אוהל מועד מונו שבעה נאמנים שיהיו אחראים על ההקדש, בין הנאמנים הרב שרים, הרב אליהו קשטרו, הרב מיכאל כהן ועוד. תפקידו של הנאמן לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות ההקדש, באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות והוא מוסמך לעשות את כל הנדרש לשם מילוי תפקידו.
חזנים
עריכהבית הכנסת הגדול אוהל מועד נהג להעסיק חזנים קבועים שהיו עוברים לפני התיבה, בשבתות ובמועדים. החזן הראשון היה יהושע אברהמוף יליד שכונת הבוכרים בירושלים, ששימש כמורה ובין תלמידיו המוכרים ביותר הם הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו. הרב עוזיאל הרב הראשי לישראל אשר בנה את בית הכנסת הגדול אוהל מועד הביא את החזן יהושע אברהמוף מירושלים לשמש כחזן הראשי בבית הכנסת. שנים רבות הרב שמואל טולדנו אשר לימים מונה לשר הדתות אחריו התמנה לרב הראשי של תל אביב עובדיה יוסף אשר התפלל בבית הכנסת אוהל מועד בכל תקופת כהונתו בתל אביב. בבית כנסת זה התקיימו כל ערב בין שלוש לחמש חתונות, החזן יהושע אברהמוף בגלימתו הלבנה ערך אותן, ובין החתנים שנישאו בבית הכנסת היה המרגל הידוע אלי כהן ז״ל. כיום החזנים הם הרב דניאל נחום והרב יוסף פרץ. בשנות ה-60 70 ועד לתחילת שנות השמונים החזנים בבית הכנסת היו הרב נסים זכותא הי"ו והרב יצחק כהן הי"ו. מגדולי החזנים בארץ בשנים אלו. בתקופה ההיא החזנים הופיעו בזמני התפילות עם גלימות ומגבעות מיוחדות של חזנים, דבר שהוסיף נופך ויוקרה למעמד החזן.
גם שמש בית הכנסת באותם ימים ר' כליפא לוי היה מסתובב בבית הכנסת עם חליפה מיוחדת וכובע מצחיה, דוגמת כובע שוטר, ועליו הכיתוב "אוהל מועד", שומר על הסדר והשקט בזמן התפילה, ומחלק טבק או מי קולון.
גדולי החזנים ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת.
המחלוקת
עריכהבבית הכנסת קיים אולם אירועים קטן שהופעל על ידי 'חתונה אחרת' המפעילים השכירו את המקום לאירועים שבהם היו ריקודים מעורבים ולא צנועים ואף גלשו לבית הכנסת עצמו, דבר שהכעיס רבות חלק ניכר מן המתפללים. כדי למגר את התופעה מינו אשה שתפקח על האירועים אך הדבר לא צלח. מאחר שבית הכנסת הוא רכוש הקדש העניין עבר לטיפול הרכב דיינים בראשות הדיין הרב שלמה שטסמן. הוא מינה ארבעה נאמנים נוספים, ביניהם הרב אליהו קשטרו כדי שיטפלו בבעיית הצניעות. הרב אליהו קשטרו מונה לרב בית הכנסת .
אלא שהמתפללים סירבו לשתף עמם פעולה בטענה שהם אף פעם לא התפללו בבית הכנסת ואינם יכולים לנהל את המקום. המקום עמד בפני התפרקות המתפללים פנו לבית הדין הרבני. הרב שטסמן מינה שני עורכי דין, למנהלים מיוחדים לבית הכנסת, יחד עם נאמני ההקדש הללו הגישו תביעה נגד מארגני אולם האירועים, ולאחר שהתביעה התקבלה פסקו האירועים הבלתי צנועים.
לאחר מכן הועבר הרב שלמה שטסמן מתפקידו כממונה על ההקדשות בתל אביב והוחלף ברב זבדיה כהן, גבאי ומתפללי בית הכנסת פנו לבית הדין והציגו בפניהם החלטה לפיה רוב מתפללי בית הכנסת מבקשים את פיטורי הנאמנים החדשים, מאחר שהמינוי גורם לסכסוכים בין המתפללים, וגם המינוי היה כהוראת שעה לטפל בבעיית הצניעות שנפתרה. הרב זבדיה כהן דחה את הבקשה, הגבאים ערערו לבית הדין הגדול לערעורים, החלטת הרב זבדיה בוטלה והדיון הוחזר לבית הדין האזורי בתל אביב. הרב זבדיה החליט שהנאמנים לא יפוטרו והם ינהלו את ענייני בית הכנסת, שוב הגבאים ערערו, ונכון למאי 2018 הדיון הוחזר לבית הדין בתל אביב לסיבוב שלישי[3].
גלריה
עריכה-
פנים כיפת בית הכנסת, מאי 2009 -
פנים כיפת בית הכנסת, אוקטובר 2011 -
פנים בית הכנסת אהל-מועד -
פנים בית הכנסת אהל-מועד
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת בתי כנסת בתל אביב-יפו כיום, המועצה הדתית לתל אביב -יפו
הערות שוליים
עריכה- ^ צילום המכתב נמצא עד היום במסגרת בכניסה לבית הכנסת, מימין
- ^ צילומו מימין למכתב הראשון
- ^ דוד ליבוביץ, מי ישלוט? המחלוקת שקורעת את בית הכנסת הספרדי בתל אביב, באתר חרדים10, 31 במאי 2018