בלה רייניץ
בלה רייניץ (בהונגרית: Reinitz Béla; בודפשט, 15 בנובמבר 1878[1] – בודפשט, 26 באוקטובר 1943) היה מלחין ומבקר מוזיקה יהודי-הונגרי.
לידה |
15 בנובמבר 1878 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
26 באוקטובר 1943 (בגיל 64) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
ביוגרפיה
עריכהבלה רייניץ נולד במשפחה יהודית כבנם של עורך הדין מרק רייניץ ושל לאורה מילר (1853–1943).[2] הוא קיבל דוקטורט במשפטים ורישיון עורך דין, אך לא עסק במשפטים. בשנים 1906–1917 היה מבקר המוזיקה של היומון נפסבה ולאחר מכן בשנת 1918 של "וילאג" (Világ). בין השנים 1910–1918 היה מזכיר "קרן ביטוח העובדים הלאומית". ב-16 בדצמבר 1909 פנה להתקבל לתא מרטינוביץ' של הבונים החופשיים, שם התקבל ב-31 במרץ 1910. הוא היה תומך מאמין ומעורר השראה במוזיקה הונגרית מודרנית ובמאמריו תמך במלחינים בלה ברטוק וזולטאן קודאי. הוא היה מלחין מצוין של שירי קברט ושאנסונים, והפך למלחין שאנסונים מפורסם. הוא היה הראשון שהלחין משירי המשורר אנדרה אדי, ומאוחר יותר, כאוהד תנועות שמאל, היה אחת הדמויות המצטיינות בכתיבת שירי עבודה. בשנת 1919, בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, לקח על עצמו תפקידים בנכונות לעזור והפך לקומיסר העם לענייני אמנות, ודובר התיאטראות שהולאמו. בין השאר ארגן באותה תקופה את מנהלת המוזיקה בת שלושה החברים, שחבריה היו ברטוק, ארנסט פון דוהנאני וקודאי. בשל מעורבותו ברפובליקה, לאחר נפילתה היגר לווינה בשנת 1920 בשל הרדיפות אחריו והופיע לאורך זמן בקונצרטים בערים גרמניות, אוסטריות ושווייצריות.
בשל חיי הציבור הפוליטיים המשתנים בגרמניה (התחזקות המפלגה הנציונל-סוציאליסטית הימנית), שב רייניץ לבודפשט בשנת 1931. לאחר מכן הוא חי בהונגריה במשך 12 שנים עד מותו כאדם נסבל שלא יכול היה אפילו "להתקרב" לבמה אופן רשמי. שיריו נשכחו אט אט, והוא היה מוקף בדממה מתוחה. לא היה מסוגל לעבוד כמלחין. רק כמה שחקנים אמיצים, כמו שני אישים יוצאי הדופן של אמנות השאנסון, וילמה מדיאסאי ולילי נמיני (לימים זמרת אופרה), שרו את שיריו של אנדרה אדי שהוא הלחין. בקיץ, בשל החלונות הפתוחים לרחבה יכלו כמה אנשים מהבתים הסמוכים להאזין לנגינת הפסנתר של רייניץ, צלילים שבקעו מתוך הווילה של השחקן המפורסם פאל יאבור שהתחיל את הקריירה שלו בתיאטרון הילדים של הדוד לאקנר. בריאותו של רייניץ התערערה, הוא הפך לתושב קבע בבית החולים היהודי בפשט. הבידוד שנכפה עליו גם בגין הכניסה לתוקף של החוקים ה (אנטי) יהודיים ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלושי רק החמיר את המצב. אהבתם השקטה של החברים טובים, האמנים, המשוררים, הסופרים, השחקנים הייתה החוט הדק היחיד שהחזיק אותו בחיים. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
שיריו ושאנסוניו העיקריים
עריכה- בלה רייניץ - אנדרה אדי: אני מתהלך במים חדשים - (9 בפברואר 1909) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדרה אדי: קטו במיסה - (9 בפברואר 1909) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדרה אדי: האמת ההונגרית - (9 בפברואר 1909) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדרה אדי: שירי קורוצים - (15 באוקטובר 1909) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדרה אדי: תפילת ערב עדינה - (3 באפריל 1911) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדרה אדי: חתונת מעטפת - (31 בינואר 1914) קברט מדיאסאי
- בלה רייניץ - מיהאי באביץ': שיר ערב - (26 באוגוסט 1911) במה מודרנית
- בלה רייניץ - מיהאי באביץ': המשורר מדבר - (2 בדצמבר 1912) במה מודרנית
- בלה רייניץ - אנדור גאבור: חיים חדשים בהריסות - (6 בפברואר 1917) קברט אפולו
- בלה רייניץ - דז'ה קוסטולאני: העצים של דרך אילאי
- בלה רייניץ - לאיוש זילהי: מטאטאי הרחובות - (12 באוקטובר 1917) קברט אפולו
השירים מתוארכים על בסיס דפי התוכניות שפורסמו בדפוס, אשר נותנים מידע על זמן הביצוע הראשון של השיר ומקורו.
מחזמרים, אופרטות
עריכה- בלה רייניץ - רכבת המערות - מחזמר
- בלה רייניץ - אנדור גאבור: בניכר - סצנה מוזיקלית (10 בדצמבר 1914) קברט מדיאסאי
- בלה רייניץ - ז'ולט הרשאני: קונצרט אזורי - אופרטה / מערכה אחת. מיום 28 באוגוסט 1917) קברט אפולו
- בלה רייניץ - ז'ולט הרשאני: האופרטה המהירה של וינה / מערכה ראשונה. מיום 13 בנובמבר 1917 ) קברט אפולו
- בלה רייניץ - גאבור דריגיי: מבט על שריפת הבית - אופרטה / מערכה אחת. מיום 17 בדצמבר 1918) תיאטרון מדיאסאי
לקריאה נוספת
עריכה- Ez a szócikk a www.szineszkonyvtar.hu „Reinitz Béla”-anyagának engedéllyel történő átvételével indult Színészkönyvtár - Reinitz Béla
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. בלה רייניץ.
- Reinitz Béla. Szabadkőműves Wiki. (Hozzáférés: 2013. január 15.)
- Csáth Géza: Reinitz Béla és Farkas Ödön Ady-dalai - Nyugat, 1910. 17. sz., http://epa.oszk.hu/00000/00022/00063/01809.htm
- F. Gy.: Reinitz Béla - Zenei Szemle, 1918. 10. sz.
- Tóth Aladár: Reinitz Béla és új Ady-dalai - Nyugat, 1932. 5. sz., http://epa.oszk.hu/00000/00022/00532/16613.htm
- Torday Lajos: Dalművek könyve - Szerzői magánkiadás, Bp., 1936.
- Kristóf Károly: Reinitz Béla - Új Zenei Szemle, 1953. 10. sz.
- Somogyi Vilmos: Reinitz Béla - Muzsika, 1959. 3. sz.
- Fejes György: Egy halott, aki énekelhetne - Reinitz Béla halálának 20. évfordulójára - Magyar Zene, 1963. 5. sz.
- Gách Marianne: Reinitz idézése - Film Színház Muzsika, 1973. december 8.
- Flórián László-Vajda János: Reinitz Béla, Zeneműkiadó, 1978.
- Kerényi Mária: Neményi Lili - Zeneműkiadó, 1986